אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
אומות הסטארט-אפ: הדרך שונה, חלום האקזיט זהה צילום: עמית שעל

אומות הסטארט-אפ: הדרך שונה, חלום האקזיט זהה

בברזיל היזמים הם בני 18, באיסלנד חושבים קודם כל על סקנדינביה ובהונג קונג היזמים הם בעלי השכלה כלכלית מקיפה. "כלכליסט" כינס שישה מנהלים של מאיצי סטארט-אפים מכל העולם, שמראים שגם בעידן של גלובליזציה יש שוני מהותי בין המפתחים

15.06.2014, 13:30 | מאיר אורבך

שלא במפתיע, הלהיט הנוכחי של הסטארט-אפיסטים בברזיל הוא פיתוח אפליקציות הקשורות במונדיאל, שנפתח בשבוע שעבר במדינה. אלטייר אסומפקאו (Assumpcao Altair), שמנהל את מאיץ הסטארט-אפים Accelera בסאו פאולו, אומר שהצעירים נמשכים גם לפיתוח אפליקציות מובייל ופתרונות למסחר אלקטרוני בתחום העסקי ובתחום הצרכני.

קראו עוד בכלכליסט

"מלבד כדורגל ואפליקציות הקשורות לאולימפיאדה, תחום בולט מאוד אצלנו הוא הפתרונות הסביבתיים. היזמים רוצים להצליח, לפתח את אפליקציית הוואטסאפ הבאה ולעשות הרבה כסף, אך רוצים גם להרגיש שעשו שינוי".

אסומפקאו הוא רק אחד ממנהלי מאיצי הסטארט-אפים שהגיעו מכל העולם לכנס Think Nextשל מיקרוסופט, שהתקיים באפריל, והבליטו את התופעה המתגברת בשנים האחרונות בעולם ההייטק.

מאיצי סטארט-אפ - אקסלרטורים בשמם הלועזי - הם חללים משותפים שמתרכזים בהם יזמים מתחומים שונים. הם נותנים לחברות גדולות ולמשקיעים הזדמנות לטפח חברות חדשות בהשקעה אפסית, וליזמים צעירים הם נותנים מקום עבודה ואפשרות ללמוד ולהתפתח. ב־2013 פעלו בעולם כ-450 אקסלרטורים, זינוק לעומת 220 האקסלרטורים שפעלו ב-2010. בישראל יש כיום כ־15 מאיצים מובילים של גופים כמו IBM, מט"ח ו-Nautilus החדש של AOL.

מימין: אלטייר אסומפקו (ברזיל), צחי וייספלד (ישראל), יתור גונסון (איסלנד), פטריק ריילי (ארה"ב) וחנן לביא (ישראל), צילום: עמית שעל מימין: אלטייר אסומפקו (ברזיל), צחי וייספלד (ישראל), יתור גונסון (איסלנד), פטריק ריילי (ארה"ב) וחנן לביא (ישראל) | צילום: עמית שעל מימין: אלטייר אסומפקו (ברזיל), צחי וייספלד (ישראל), יתור גונסון (איסלנד), פטריק ריילי (ארה"ב) וחנן לביא (ישראל), צילום: עמית שעל

בברזיל חולמים להיות פייסבוק הבאה

המפגש העיד שגם בעידן של גלובליזציה מואצת ניתן למצוא הבדלים של השכלה, גיל ותחומי עניין בין היזמים שפונים לאקסלרטורים. אסומפקאו מספר: "ברזיל היא עדיין שוק צעיר להשקעות בהייטק וליזמות, ותפקיד המאיצים שלנו הוא לטפח את השוק הזה ולחנך אותו. מגיעים אלינו יזמים בני 18-19 שחולמים להיות מארק צוקרברג ולפתח את פייסבוק הבאה. אנחנו פוגשים בעיקר יזמים צעירים שלא רוצים להיות מועסקים, אלא להקים משהו חדש משלהם, אך הבעיה היא שלרוב הם מגיעים אלינו רק עם רעיון. אמנם יש אצלנו גם אקדמאים, אבל שיעורם קטן".

האקסלרטורים הברזילאים פונים לצעירים, אולם חנן לביא, מנהל המאיץ הישראלי של מיקרוסופט, מפתיע ואומר שבשנים האחרונות פונים דווקא יזמים מנוסים אל התוכנית. "יש הרבה יזמים בעלי ניסיון של 20 שנה שנכנסים ומגלים שבמאיץ הם יכולים ללמוד. בישראל היזם הממוצע הוא בן 30, אבל יש גם בוגרים יותר ובאופן מפתיע גם אנשים עם מיזם שני או שלישי, שכבר הבינו שהם לא יודעים הכל. נוסף אליהם מובן שפונים אלינו בוגרי יחידות צבאיות שונות ובוגרי אוניברסיטאות".

האקסלרטור של מיקרוסופט שמנהל ליבה שונה מרוב המאיצים האחרים: השתתפות בו אינה כרוכה בוויתור על אחוזי בעלות מצד החברות, והוא רק מהווה מרכז של העברת ידע לחברות החממה. מיקרוסופט אף הקימה קרן השקעות בשלבי סיד, שחלק מההון שלה מושקע בחברות שנוטלות חלק בתוכנית החממה של החברה. צחי וייספלד, דירקטור שאחראי לפעילות חמשת המאיצים שמפעילה מיקרוסופט בעולם נוסף לזה שפועל בתל אביב, אומר ש-85% מבוגרי החממות של החברה גייסו כספים בשנה הראשונה שלאחר עזיבת החממה.

יתור גונסון, שמגיע לכנס מאיסלנד, מנהל אקסלרטור בשם CBS MBA שיש לו פעילות בדנמרק ובאיסלנד, מדינות שלדבריו מציגות דפוסים שונים של יזמים. "איסלנד היא מדינה של דייגים, אנשים שרגילים לצאת, לעשות וליזום. יש שם יזמות רבה בתחומים שקשורים לאופייה של המדינה, ובעיקר בנושא הגיאותרמי. בדנמרק היזמים מעט מבוגרים. הם בני 25-30 ובאים מהמדינה השמחה בעולם. בעבר הם הסתפקו במה שיש להם, אבל כיום הם מבקשים לשנות את העולם".

הפקת אנרגיה גיאותרמית, צילום: shutterstock הפקת אנרגיה גיאותרמית | צילום: shutterstock הפקת אנרגיה גיאותרמית, צילום: shutterstock

גם משתתפי המאיצים הטכנולוגיים באיסלנד פונים אל מחוץ למדינה, מספר גונסון. "חייבים לצאת מהאי כדי לעשות עסקים כי אין שוק באיסלנד. כשיזם חושב על שווקים, ראשית הוא חושב על סקנדינביה ואנגליה, שהן השוק הקרוב ביותר, ורק לאחר מכן על ארצות הברית. כולם רוצים להגיע בסופו של דבר לעמק הסיליקון. בדנמרק המצב מעט שונה, והסטארטאפיסטים לא מרגישים שעליהם להתרחב במהירות מחוץ לאזור שהם נמצאים בו. דנמרק היא שוק בפני עצמו, וכך גם סקנדינביה".

לא מצפים לאקזיט של מאות מיליוני דולרים

בניגוד לברזיל, דנמרק ואיסלנד, לחממות שמנהל ג'ון לי בהונג קונג פונים בעיקר יזמים בני 35 ומעלה, בוגרי גולדמן זאקס ומקינזי. לי, המנהל האחראי של חברת ההשקעות RGL הולדינגס, שמנהלת כמה חממות, רואה בהונג קונג הרבה יותר מאשר שער כניסה למזרח הרחוק או לסין, היא רואה בו מרכז עסקי מוביל: "אלה אנשים שעבדו וכבר עשו משהו בחיים, ויש להם מושג ברור מה הם רוצים לעשות. אנחנו מתמקדים בחברות שיש להן יותר מרק רעיון, שיש להן מוצר ממשי, אולם לא מקבלים חברות שיש להן מחזור חיים ארוך כמו כאלה שמפתחות מכשור רפואי. אנחנו אוהבים מאוד חברות שממציאות מחדש עסקים מסחריים ופתוחים בעיקר לתחומי המסחר האלקטרוני והמובייל".

נקודה כואבת ששותפה לכל מפעילי המאיצים היא הידיעה שרוב החברות לא יעשו אקזיט, וגם אם יעשו, לא יהיה זה אקזיט של מאות מיליוני דולרים. "היזמים רוצים להקים חברה של 100 מיליון דולר, אבל יודעים שגם מכירה של האפליקציה ב-־10 מיליון דולר תהיה הצלחה", אומר פטריק ריילי, אורח נוסף שהיה בעבר מנהל הפיתוח העסקי של טקסטארס, רשת אקסלרטורים גדולה מארצות הברית, וכיום בכיר ב־Global Accelerator Network. "חברה ממוצעת רושמת אקזיט שנתיים או שלוש לאחר עזיבת החממה, אלה שלא מצליחות בדרך כלל נסגרות. עדיין אין מחקר שבדק אם מעבר דרך מאיץ מקטין את סיכויי הסגירה".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות