אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
אמריקני מדי לגרמניה, גרמני מדי לאמריקה צילום: רויטרס

אמריקני מדי לגרמניה, גרמני מדי לאמריקה

כמאמן נבחרת גרמניה אימץ יורגן קלינסמן שיטות אמריקאיות והחיה את הכדורגל הגרמני. כעת, כמאמן נבחרת ארה"ב, הוא מנסה "לגרמן" את הכדורגל האמריקאי

16.06.2014, 10:11 | אוריאל דסקל

כשאימן את באיירן מינכן בעונת 2008/09 ומילא את המועדון בפסלי בודהה ו"חדרי שקט", יורגן קלינסמן חטף ביקורת על כך שהוא יותר מדי "אמריקאי". זו לא היתה הפעם הראשונה שהוא ספג את הביקורת הזאת. כבר כמאמן הנבחרת בין 2004 ל־2006 הוא העביר את הכדורגל הגרמני תהליך "אמריקניזציה".

קראו עוד בכלכליסט

יורגן קלינסמן. לא רק מאמן נבחרת, צילום: רויטרס יורגן קלינסמן. לא רק מאמן נבחרת | צילום: רויטרס יורגן קלינסמן. לא רק מאמן נבחרת, צילום: רויטרס

אחרי שפרש ממשחק ב־1998, עבר קלינסמן לגור בארה"ב עם אשתו האמריקאית ופתח חברת ייעוץ בשם SoccerSolutions, שם גילה את הגישה המדעית האמריקאית לספורט והתלהב. את תפקיד מאמן הנבחרת הגרמנית הסכים לקבל רק עם אישור לזעזע את המערכת: הוא מינה פסיכולוג ספורט, תזונאי ומאמן הוקי שיעזרו להכניס רעיונות חדשים להתאחדות הכדורגל הגרמנית המיושנת. הוא גם הביא מומחי מוטיבציה ומינה מאמן כושר אמריקאי. באימוני הנבחרת הוא נתן לתרגילים שמות אמריקאיים כגון "rubber twist" ו־"blind cow" ודיבר לשחקנים כמו קואצ'ר אמריקאי. וזה עבד.

מיכאל באלאק, כוכב הנבחרת הגרמנית לשעבר, אמר על קלינסי שהוא מעולם לא פגש "מישהו שיכול להלהיב ככה מישהו על משהו", אבל בהתאחדות לכדורגל הגרמנית ובציבור הסתכלו על השיטות "הלא גרמניות" שלו בעין עקומה. ב־2005 תיארו אותו ב"דר שפיגל" כ"מעודדת אמריקאית" וטענו כי "הוא מעצבן את השחקנים עם מה שנראה כמו סמינר לבניית רוח צוות של עובדי סופרמרקט אמריקאי". "ראיתי דברים שעובדים באמריקה והבאתי אותם לגרמניה", הסביר קלינסמן ל"ניו יורק טיימס". "אמרו לי 'אתה משוגע', אבל זו סתם היתה קסנופוביה". ב־2006 המבקרים הרבים שתקו. קלינסמן הוביל את הנבחרת לחצי גמר המונדיאל עם כדורגל מלהיב שחיבר את הנבחרת לעם הגרמני והחזיר אותה למרכז הבמה. הוא החליט לעזוב את התפקיד אף שבהתאחדות רצו שימשיך. שנתיים לאחר מכן מונה לאימון באיירן מינכן. שם לא נתנו לו זמן או אמון והוא פוטר אחרי כמה חודשים ונראה שהקריירה שלו כמאמן באירופה הסתיימה.

ג ג'וליאן גרין. אחד מהאירופאים שקלינסמן הביא לתוך הנבחרת כדי להוסיף "אינטנסיביות אירופאית" | צילום: אימג'בנק, Gettyimages ג

לא כישלון. אתגר

למזלו של קלינסי, סוניל גולאטי, יו"ר ההתאחדות לכדורגל האמריקאית, ראה בו משהו שהוא רצה בכדורגל האמריקאי והצליח לשכנע אותו לקחת את הנבחרת ב־2011. "תמיד הרגשתי שהוא אדם שאני רוצה לעבוד איתו", הסביר. קלינסמן התלהב מההזדמנות. מאז 1998 הוא חי בארה"ב כאמריקאי. הוא חי בקליפורניה ויחד עם אשתו דבי גידל שני ילדים אמריקאים. הוא לובש טי־שירטס ומכנסי חאקי ונועל סניקרס. בזמנו החופשי הוא טס בהליקופטר מעל מחוז מגוריו אורנג' קאונטי. בסטארבקס, כדי שלא יקראו "יורגן" במיקרופון ואנשים יסתכלו עליו מוזר, הוא נותן את שמו של בנו, ג'ונתן.

כמאמן ארה"ב (משכורת של כ־2.5 מיליון דולר בשנה) הוא מקבל חופש מוחלט. שיעורי יוגה? נו פרובלם. מומחה למוטיבציה? גרייט! צריך להעיף את השחקן האמריקאי הטוב בכל הזמנים מהסגל? או.קיי, ווי גאט יור באק. אף אחד לא אומר לו מה לעשות. אף חבר קונגרס אמריקאי לא דורש לדעת איך הוא עובד כמו שקרה לו בגרמניה.

"אמריקאים לא מוותרים אף פעם", הסביר קלינסמן מדוע הוא מתרגש מהג'וב החדש. "אם הם נופלים, הם מנקים מעליהם את האבק וממשיכים לדרך חדשה. איפה שהגרמנים רואים כישלונות, האמריקאים רואים אתגרים". אבל למרות ההערצה לתכונות האמריקאיות הוא עובד כעת על "גרמניזציה" של הכדורגל האמריקאי. הוא לא רק מאמן הנבחרת, הוא המנהל הטכני של הכדורגל האמריקאי והוא רוצה לשנות את תרבות הכדורגל האמריקאית. ויש תרבות כדורגל אמריקאית חזקה. ארגון הכדורגל האמריקאי לצעירים (AYSO) הוא ארגון הספורט החובבני הגדול ביותר בארה"ב. כדורגל הוא המשחק האהוב על ילדי הפרברים האמריקאים ומעורבות ההורים משמעותית. אבל אם החוקים "יותר מדי תחרותיים", אז פשוט משנים אותם. משחקים יותר מדי דקות בחוקי פיפ"א? אין בעיה, נשנה אותם. כרטיס אדום זה עונש חריף מדי? אין בעיה, נוריד אותו.

קלינסמן טוען שזה פוגע בכדורגל המקצועני בארה"ב. לפיו, הכוכבים האמריקאים אדישים מדי. "מבחינת התרבות האמריקאית, כדורגל אינו ספורט לאתלטים המובילים. האמריקאים גם מקבלים את התדמית של הכדורגל בארה"ב כספורט 'רך' לילדות. אבל אם רוצים להצליח ברמה הגבוהה ביותר, צריך להיות קשוחים".

. . .

"מי זה קלינסמן בכלל?!"

לקלינסמן קשה עם זה שהאתלטים הטובים ביותר בארה"ב מעדיפים ענפי ספורט אמריקאיים כמו בייסבול, פוטבול, כדורסל או אפילו לאקרוס על פני כדורגל. הוא שונא את זה ששחקנים אמריקאים צעירים משחקים בקולג'ים ולא עוזבים לאירופה. הוא לא סובל את זה שה־MLS, ליגת הכדורגל המקצוענית של ארה"ב, משחקת בקיץ ולא בחורף כמו שאר הליגות בעולם. הוא גם מלא ביקורת על "הגישה" האמריקאית לכוכבים. קלינסמן, למשל, לא חשב שלנדון דונובן, השחקן האמריקאי הגדול בכל הזמנים, צריך לשחק בנבחרת בברזיל בגלל כמה סיבות אישיות ומקצועיות. בראיון ל"טיימס" הסביר קלינסמן: "קובי בראיינט, למשל, למה הוא מקבל חוזה לשנתיים ב־50 מיליון דולר? האם זה בגלל מה שהוא הולך לעשות בשתי העונות הבאות? ברור שלא. הוא מקבל את הסכום הזה בגלל מה שהוא עשה בעבר. ואין בזה היגיון. למה לשלם למישהו סכום גבוה יותר ממה שהוא שווה בגלל משהו שהוא כבר עשה?".

המשפט על קובי עורר את מבקריו של קלינסמן. בתוכנית "PTI" (מעין "יציע העיתונות" - רק טובה יותר) דרש מייקל ווילבון, הפרשן הבכיר, מהמאמן הגרמני לעזוב את אמריקה. "אני מכיר את קובי בראיינט", אמר ווילבון, "ואתה, מר קלינסמן, אתה לא קובי בראיינט. קלינסמן רוצה להגיד לנו איך הספורט האמריקאי עובד? לך מכאן. צא מאמריקה. אתה לא זכית בכלום. מתי הפכת למומחה בספורט אמריקאי?". הביקורת הגיעה גם מאנשי מקצוע. "אני מאמין שאמריקאי צריך לאמן את הנבחרת", אמר ברוס ארינה, מאמן נבחרת ארה"ב לשעבר. "רוב הנבחרת צריכה להגיע מה־MLS, והפתרונות לבעיות צריכים להגיע מהתרבות שלנו".

קלינסמן. ". "ילדים בארה"ב אף פעם לא מפתחים את הקצב המתאים למשחק או את כוח הסיבולת ואת היכולת להתרכז רק בכדורגל", צילום: רויטרס קלינסמן. ". "ילדים בארה"ב אף פעם לא מפתחים את הקצב המתאים למשחק או את כוח הסיבולת ואת היכולת להתרכז רק בכדורגל" | צילום: רויטרס קלינסמן. ". "ילדים בארה"ב אף פעם לא מפתחים את הקצב המתאים למשחק או את כוח הסיבולת ואת היכולת להתרכז רק בכדורגל", צילום: רויטרס

"לחבר נקודות"

קלינסמן ספג ביקורת גם על כך שהודיע כי "ארה"ב לא יכולה לזכות באליפות העולם". "אנחנו לא ברמה הזאת עדיין", אמר במה שנראה כתבוסתנות לא אמריקאית. תפקידו, להגדרתו, אינו להשיג הצלחה בכמה משחקים בודדים בטורניר אלא לשנות לטווח הארוך את הכדורגל האמריקאי. כמנהל הטכני של כל הנבחרות מרמת הנערים ועד הבוגרים הוא רוצה "לחבר בין הנקודות" - שיהיה קשר בין מה שעושים במשחק המקצועני לבין מה שקורה ברמת שורשי המשחק. "הרבה דברים לא מחוברים ברמת פיתוח הכדורגלנים", הסביר ל"גרדיאן". "ילדים בארה"ב אף פעם לא מפתחים את הקצב המתאים למשחק או את כוח הסיבולת ואת היכולת להתרכז רק בכדורגל".

"קלינסמן מנסה לחזק מסרים מקצועיים למאמנים בכל הרמות, בכל הערים. הוא רוצה שמאמני כדורגל יעברו חינוך דומה ושהשחקנים יבינו את הדרישות של הכדורגל המקצועני באירופה", מסביר רוני שניידר, יו"ר איגוד המאמנים בישראל שאימן בעברו בארה"ב. "זה אתגר קשה אבל בארה"ב צריך רק שחקן אחד ברמה גבוהה מכל עיר ואז יהיו לך אלפי שחקנים ברמה גבוהה". קלינסמן סיפר: "הצגנו שיטת אקדמיה לפני שנתיים עם עונה בת עשרה חודשים וב־MLS מאריכים את העונה כדי להיות יותר תחרותיים. ני גם עובד על סגנון אמריקאי, סגנון התקפי. האמריקאים אוהבים להיות במקום הראשון בעולם בכל דבר. הם צריכים להראות שהם רוצים לעשות את זה גם בכדורגל". המטרות לטווח הארוך הן חלק מהעבודה שלו ומה שמייחד אותה. לאחרונה קיבל הצעת הארכת חוזה עד ל־2018 - מה שאומר שלא משנה מה הוא יעשה במונדיאל, בהתאחדות הכדורגל האמריקאית ימשיכו להאמין בו.

כדי להוסיף "אינטנסיביות אירופית" לקבוצה, הוא הביא לנבחרת את האיסלנדי שבמקרה נולד באלבמה, ארון ג'ואנסון. כמו גם את ג'וליאן גרין - הגרמני הצעיר שגדל בבאיירן מינכן אבל נולד בטמפה ביי. מיקאל דיסקרוד הנורבגי וג'רמיין ג'ונס הגרמני גם כן "זרים" בנבחרת. שבעה שחקנים נולדו או גדלו מחוץ לארה"ב. רבים הם בנים או נכדים של מהגרים. אמו של השוער טים הווארד היא הונגרייה, אביו של אלחנדרו בדויה הוא קולומביאני, ג'וזי אלטידור הוא בן למהגרים מהאיטי, עומאר גונזאלס הוא בעל דרכון מקסיקני, ניק רימאנדו הוא חצי מקסיקני־חצי פליפיני. יש בנבחרת גם שחקן רבע אינדיאני־חצי לטבי (דאנדרה ידלין) ושחקן שהוא חבר בשבט האינדיאני Kiowa (כריס ונדולבסקי). קייל בקרמן, אגב, יהודי. בקיצור, הנבחרת של קלינסמן היא לא גרמנית. היא התגלמות החלום האמריקאי.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות