אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בכירים באוצר נגד הפיננסים: "נורמות השכר הישנות לא רלבנטיות" צילום: עומר מסינגר

בכירים באוצר נגד הפיננסים: "נורמות השכר הישנות לא רלבנטיות"

החודש יידרשו המוסדיים לאשר בונוס ליו"ר דיסקונט ושכר למנכ"ל הפניקס. מקרים אלו יבהירו אם ביקורת האוצר על השכר בענף הופנמה או שהוא ימשיך להשתולל. במקביל, בוחנים באוצר הטלת פיקוח על בתי השקעות וחברות־אם של חברות ביטוח

16.06.2014, 07:09 | רחלי בינדמן

באגף שוק ההון באוצר בוחנים בימים אלה אפשרות לפקח גם על בתי השקעות וחברות אחזקה של חברות ביטוח. כיום מפוקחים על ידי האוצר רק החברות הבנות המנהלות את הפנסיה, הגמל וביטוחי המנהלים של הציבור. במקביל, חברות קרנות הנאמנות, תעודות הסל וניהול התיקים מפוקחים על ידי רשות ניירות ערך. על חברות־האם המחזיקות בחברות הביטוח וכן על בתי ההשקעות עצמם אין כיום פיקוח ישיר.

קראו עוד בכלכליסט

על רקע החקיקה המתגבשת בנושא שכר בכירים בגופים פיננסים נדרש לייצר מנגנון טכני שיאפשר אכיפת החוק גם על חברות האם. זאת במטרה למנוע מצב שהמנהלים יועסקו דרך חברות האם כדי לחמוק מן המגבלות. בנוסף נבחן הצורך לפקח על חברות־האם כדי לצמצם פעיליות מקבילות שיכולות לייצר ניגוד עניינים (דוגמת חיתום וניהול כספי ציבור). הצורך בפיקוח על חברות האם נובע גם מהעובדה שהחלטות אסטרגיות רבות שמשפיעות על כספי הציבור מתקבלות בחברות האם וכך חומקות מפיקוח שנועד לשמור על יציבות, איתנות והגינות הגוף בכללותו. המהלך עלול ליצור התנגדות מצד רשות ניירות ערך שכאמור מפקחת כבר היום על חלק מהפעילויות של בתי ההשקעות.

 , צילום: חיים יפים, אלירן אביטל, אוראל כהן, ורדי כהנא צילום: חיים יפים, אלירן אביטל, אוראל כהן, ורדי כהנא  , צילום: חיים יפים, אלירן אביטל, אוראל כהן, ורדי כהנא

במקביל באוצר ממשיכים בניסיונות להורדת שכר הבכירים. יום רביעי הקרוב ו־29 בחודש יוני הם שני ימים שסומנו ביומניהן של המפקחת על הביטוח דורית סלינגר ומנכ"לית משרד האוצר יעל אנדורן. ביום רביעי יידרשו בעלי המניות בבנק דיסקונט - ובראשם חברות הביטוח מגדל, מנורה, כלל והראל - לאשר בונוס בגובה 2.2 מיליון שקל ליו"ר הבנק יוסי בכר. בסוף יוני - אם לא יתבצעו השינויים שלהם מצפה סלינגר - תגיע לאישור בעלי מניות המיעוט בהפניקס חבילת שכר של 10 מיליון שקל בשנה למנכ"ל אייל לפידות. בהצבעה בהפניקס ישבו המשקיעים הגדולים בה ובראשם כלל ביטוח, מנורה, מגדל, הראל ומיטב דש, שיכריעו את עתיד השכר של הקולגה. במשרד האוצר שמו להם למטרה לעצור את חגיגת שכר הבכירים במוסדות הפיננסיים, והם הולכים לעקוב בשבע עיניים אחר כל אישור של חבילת שכר ובמיוחד אחרי הצבעות הגופים המוסדיים ביחס אליה.

למה דווקא המוסדיים? מאז תיקון 20 לחוק החברות שנכנס לתוקף בדצמבר 2012, שכר מנכ"ל ויו"ר בחברות ציבוריות חייב להגיע לאישור בעלי מניות המיעוט מדי שלוש שנים. המוסדיים, שמנהלים את כספי הפנסיה של הציבור, מחויבים להגיע ולהצביע באסיפות בעלי המניות, והם כמעט היחידים שעושים זאת מבין בעלי המניות. לכן ההשפעה שלהם על השכר בגופים פיננסיים היא מכריעה.

הפניקס כמקרה בוחן

 

מבין שני אישורי השכר הקרבים, המקרה של הבונוס ליו"ר דיסקונט הוא הקל יחסית. חברת הייעוץ אנטרופי, שרוב הגופים המוסדיים מסתמכים על המלצותיה, מתנגדת לבונוס לבכר, כך שרוב הסיכויים שגם המוסדיים יתנגדו לבונוס. ספק שמי מהם שהיה מעז לתמוך בבונוס בניגוד להמלצות יעשה זאת תחת העיניים הבוחנות שמביטות עליו כעת מצד משרד האוצר.

מקרה הבוחן האמיתי הוא זה של הפניקס. בסוף יוני אמורים בעלי מניות המיעוט של חברת הביטוח - חברות הביטוח

דעה בלי תקרת שכר זה לא יעבוד הקביעה ששכר מעל 3.5 מיליון שקל יחייב אישור לא תביא להפחתת השכר המיוחלת בגופים הפיננסיים רחלי בינדמן, 2 תגובותלכתבה המלאה

המתחרות בה ואשר מנהליהן גורפים בעצמם שכר עתק - לאשר ללפידות הסכם העסקה חדש. בערב חג השבועות זימנה סלינגר את הדירקטורים בהפניקס, והבהירה להם כי חבילת השכר של לפידות חורגת מהרף הנורמטיבי שמבקש האוצר להציב לשכר הבכירים וכי היא מצפה לשינוי החבילה. טיוטת תזכיר החוק שיזמו באוצר טרם נכנסה לתוקף, אך היא קובעת כי שכר של יותר מ־3.5 מיליון שקל בגופים פיננסיים דורש את אישור בעלי מניות המיעוט, וכי החלק שגבוה מרף זה יוחרג לצורכי מס.

בנוסף, חוזר שכר בכירי הגופים המוסדיים שפרסמה סלינגר באפריל קובע הגבלות שונות לשכרם. עד כה, שבועיים לפני ההצבעה, הפניקס לא פרסמה הודעה על שינוי חבילת השכר והתאמתה לדרישות של סלינגר והאוצר. ספק גדול אם לפידות, שביקש חבילת שכר של כ־14 מיליון שקל ובעקבות לחצים מצד הציבור ומצד הפיקוח על הביטוח הסכים להסתפק ב־10 מיליון שקל, יהיה נכון כעת לצמצם את שכרו ל־3.5 מיליון שקל בלבד. בכל מקרה, אופן הצבעת הקולגות של לפידות לגבי החבילה יהיה נקודת מבחן מכריעה מבחינת משרד האוצר להטמעת המהלכים שהוא מוביל.

המפקחת על הביטוח, דורית סלינגר, צילום: אבי אוחיון, לע"מ המפקחת על הביטוח, דורית סלינגר | צילום: אבי אוחיון, לע"מ המפקחת על הביטוח, דורית סלינגר, צילום: אבי אוחיון, לע"מ

אלא ששתי אסיפות בעלי המניות שעל הפרק אינן האירועים היחידים שהאוצר סימן ביומן. עד 1 ביולי אמורים הגופים המוסדיים לבצע התאמות של מדיניות התגמול שאימצו לחוזר שפרסמה סלינגר. לפי החוזר, על המוסדיים לפרסם מדיניות תגמול חדשה על בסיס הוראות החוזר, כאשר במקרה של שינוי מהותי במדיניות שכבר אושרה עליהם להביאה לאישור בעלי מניות המיעוט. אלא שמאז פרסום החוזר אף גוף מוסדי לא הודיע על מדיניות תגמול מעודכנת, ולא הוציא זימון אסיפת בעלי מניות כדי לאשר אותה. זאת על אף העובדה כי חלק מתוכניות התגמול שאושרו לא עולות בקנה אחד עם הדרישות של סלינגר. גם כאן עוקבת המפקחת אחר ההתפתחויות בשבע עיניים.

סלינגר דורשת הסברים

 

במשרד האוצר לא רק ממתינים לאישורי השכר הבאים - הם כבר פועלים. רק ביום חמישי האחרון חשף "כלכליסט" כי סלינגר דורשת מהגופים המוסדיים שתמכו בחבילת השכר של מנכ"ל בנק מזרחי טפחות אלדד פרשר בשבוע שעבר בגובה 6.3 מיליון שקל, לשלוח לה לא יאוחר ממחר הסברים לאישור החבילה, ואם הביאו בחשבון את טיוטת תזכיר החוק שמנסה לקבוע בעקיפין רף שכר של עד 3.5 מיליון שקל. ימים אחדים לאחר פרסום תזכיר החוק, פרסם האוצר תקנות ולפיהן על גופים מוסדיים המאשרים שכר של בכירים בגופים פיננסיים מתחרים להביא את נושא האישור בפני ועדת ההשקעות. זאת כדי שהאישור יעבור את מסננת הדירקטורים החיצוניים.

"שינויים לא קורים בן לילה. זה תהליך אבולוציוני", אמר ל"כלכליסט" בכיר באוצר והוסיף: "אנחנו לא מסיקים מההצבעה במזרחי שכללי המשחק לא השתנו כי זה היה אירוע שהתרחש בתפר. תזכיר החוק התפרסם ימים ספורים לפני ההצבעה, והוא עדיין בגדר טיוטה. התקנות לגבי הדירקטורים הבלתי תלויים פורסמו ערב ההצבעה. כל תהליך האישור במזרחי היה מקביל לשינויים. גם בחברת הייעוץ אנטרופי תמכו בשכר של פרשר מבלי להביא בחשבון את השינויים החדשים. לכן מוקדם מדי לקבוע אם המהלכים הצליחו". אותו גורם הוסיף כי "הבעיה עם השכר של פרשר היא שחלק מפונקציית הייצור של הבנקים מתבסס על עלויות שכר גבוהות שבסוף מתגלגלות על הציבור. לכן חייבים לשבור את המעגל הזה".

בינתיים מסתפקים הגופים המוסדיים בתירוצים לגבי אישור שכרו של פרשר, ומסבירים כי הצביעו בהתאם להמלצת אנטרופי וכי השכר של פרשר לא גבוה משכר יתר מנהלי הבנקים. באוצר מתקוממים לנוכח ההסברים הללו, "אני לא מבין מה הפליאה של המנהלים של כספי אחרים על כך שאנחנו באים אליהם בטענות", אמר אתמול הבכיר באוצר. עוד הוסיף הגורם, "אני לא רוצה שהמוסדיים בבואם לאשר שכר של קולגה, ישוו את השכר לקולגות שלו. נורמות השכר הישנות כבר לא רלבנטיות. אנחנו בהחלט חושבים ששכר של 3.5 מיליון שקל הוא מספיק לבכירי המוסדות הפיננסיים".

מי חמק ומי עוד ייפול ברשת

 

בזמן שלפידות ופרשר מככבים בחודשים האחרונים בכותרות בנושאי שכר, שיאני שכר כמו מנכ"ל כלל ביטוח איזי כהן או מנכ"ל הראל ביטוח מישל סיבוני יושבים בשקט ומקווים לחמוק מקו האש. כהן, שעלות שכרו הסתכמה ב־2013 ב־18 מיליון שקל, הספיק לאשר את שכרו רגע לפני כניסת תיקון 20 לחוק החברות לתוקף. הסכם העסקתו תקף לחמש שנים, ועד אז, לכאורה, אי אפשר לגעת בו.

חברת הביטוח מגדל היא היחידה מבין חברות הביטוח שאישרה את שכר בכיריה לאחר כניסתו לתוקף של החוזר של סלינגר לשכר בכירי הגופים המוסדיים. המנכ"ל עופר אליהו והיו"ר ענת לוין זכו באישור לשכר בעלות של 3 מיליון שקל לכל אחד. לכאורה, לפי הרף המצופה מהם באוצר. אלא שבמגדל טרם גיבשו לשניים חבילת מענקים ואופציות, שלפי מדיניות התגמול של חברת הביטוח יכולה להגיע עד 3 מיליון שקל נוספים בשנה, בכפוף לאישור בעלי מניות המיעוט. אלא שבאוצר מצפים שהגופים המוסדיים יתייחסו לתזכיר החוק והתקנות ביחס לדירקטורים החיצוניים כאילו נכנסו לתוקף אף על פי שטרם אושרו. בכל מקרה טוענים שם כי גם המנהלים, שהצליחו לחמוק לעת עתה מהמגבלות, ייפלו בשלב כזה או אחר ברשת.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

13 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

13.
השכר הוא רק סימפטום. הבעיה היא עודף הרגולציה הגורמת לשחיתות, כיסתוח, וחוסר תחרות!
הפתרון הוא לא עוד רגולציה מושחתת. הפתרון הוא ביטול רגולציה ופתיחת השוק (שוב! כפי שהיה ב2006) לתחרות. התחרות תביא מעצמה לירידת שכר, מכיוון שהגופים יהיו יותר יעילים. הגופים (אם יבטלו רגולציה המונעת הצגת תשואות) יתחרו על תשואה ולא על כסת"ח. כל תקנה פה - ימצאו דרך לעקוף. יהיה תקרה? אז יעסיקו את האשה, בן, בת, ובן-דוד של המנכ"ל.
רגולציה = שחיתות! , חורבות שוק ההון  |  16.06.14
11.
כאשר רוכבי האופנועים נלחמו על גובה הביטוח
טענו באוצר שהאופנועים הם "הפסדיים" ב-250,000,000 שח בשנה ובעלי הרכבים מסבסדים אותם ב-X שקלים (פעם 100, פעם 72). נדלג על המשוכה שחלק מבעלי האופנוע הם גם בעלי רכבים ולמעשה מסבסדים את עצמם. פה 5 חברות ציבוריות משלמות למנכ"לים 47,800,000 שח. בכמה כל בעל פוליסה "מסבסד" את עלות המנכ"ל?
אמיר  |  16.06.14
לכל התגובות