אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בלי תקרת שכר זה לא יעבוד צילום: אוראל כהן, עמית שאבי

בלי תקרת שכר זה לא יעבוד

הקביעה ששכר מעל 3.5 מיליון שקל יחייב אישור לא תביא להפחתת השכר המיוחלת בגופים הפיננסיים

16.06.2014, 08:31 | רחלי בינדמן

שר האוצר יאיר לפיד והצוות שהרכיב, הכולל את מנכ"לית משרד האוצר יעל אנדורן והמפקחת על הביטוח דורית סלינגר, הם הראשונים שמנסים באמת ובתמים לשים קץ לחגיגת שכר הבכירים בגופים הפיננסיים.

תזכיר החוק שפורסם לפני שבועיים, ולפיו שכר העולה על 3.5 מיליון שקל בגופים פיננסיים לא יוכר לצורכי מס ויחייב אישור בעלי מניות המיעוט, מעביר מסר ברור וחד־משמעי - באוצר חושבים שבכירי ענף הפיננסים לא צריכים להשתכר יותר מ־3.5 מיליון שקל בשנה.

שכר מנכ"ל בנק מזרחי טפחות כמשל

אלא שהשיטה שבה מקווים באוצר לעצור את השכר - דרך מצעד בושה שבו מנהלי הגופים הפיננסיים יידרשו להביא את אישור שכרם לבעלי מניות המיעוט הציבור הרחב - לא עובדת. רק בשבוע שעבר הוכיחו הגופים המוסדיים, המשקיעים את כספי הפנסיה של הציבור במניות בנק מזרחי טפחות, כי תזכיר החוק שפורסם כמה ימים קודם לכן לא באמת מזיז להם. בהצבעה שהתקיימה לאישור שכרו של מנכ"ל בנק מזרחי טפחות אלדד פרשר תמכו כמעט כל הגופים המוסדיים בחבילת שכר של 6.3 מיליון שקל לפרשר, העולה בכמעט 3 מיליון שקל על התקרה הנורמטיבית שהציבו לפיד ואנשיו.

הבעיה עם תזכיר החוק של לפיד - שטרם נכנס לתוקף ושממתין לאישורו על ידי הכנסת - היא שהוא לא חד־משמעי. החוק אינו אוסר להעניק למנהלים בגופים פיננסיים שכר העולה על 3.5 מיליון שקל בשנה, אלא רק לא מכיר בשכר העודף לצורכי מס ומחייב אישור מיוחד של בעלי מניות המיעוט.

יאיר לפיד ודורית סלינגר, צילום: עמית שעל יאיר לפיד ודורית סלינגר | צילום: עמית שעל יאיר לפיד ודורית סלינגר, צילום: עמית שעל

למרות המסר הברור כי לפיד מצפה ששכר של יותר מ־3.5 מיליון שקל לא יאושר על ידי הגופים המוסדיים המשקיעים במניות הבנקים וחברות הביטוח הציבוריים, הלשון היבשה של החוק לא קובעת זאת. בצדק אמר ל"כלכליסט" בשבוע שעבר דייב לובצקי, מנכ"ל חברת ניהול התיקים של אי.בי.אי, "האוצר שוב מנסה לעשות שימוש בגופים מוסדיים כרגולטור במקום לכפות את רצונו המפורש באמצעות קביעת שכר מקסימלי".

צריך לקחת צעד אחד קדימה

לפיד לא באמת יכול לצפות מהגופים המוסדיים המשקיעים במניות של גופים מוסדיים מתחרים לעצור חגיגת שכר שהם בעצמם חלק ממנה. בקשה שכזו מתאימה בדיוק לקלישאה המוכרת של לבקש מהחתולים לשמור על השמנת, והסיפור של בנק מזרחי טפחות הוכיח זאת באופן ברור.

לפיד צריך לקחת צעד אחד נוסף קדימה, ולהציב תקרת שכר ברורה ומוחלטת לשכר הבכירים שלא תשאיר כל פתח לפרשנויות. אחרת החגיגה הזו לא תיעצר.

תגיות

2 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

2.
טעות בידיהם
של לפיד וסלינגר. אם באמת היו רוצים שהמוסדיים יתנגדו לחגיגות השכר המנופחות, הן היו מוציאות מהן את הכוח והופכות אותן לבובה בידי המחזיקים. למה אני בעצם מתכוון? ובכן, בוא ניקח תרחיש: מנכ"לית בנק לאומי רוצה להשתכר 9 מיליון שקל בשנה. כאמור, למוסדיים יש רוב בדירקטוריון אבל בסופו של יום, הם מייצגים את האינטרסים של עצמם ולא של הציבור. אם המוסדיים יהפכו לבובות, כל מי שמושקע דרך מוסדי כזה או אחר, יוכל לקחת חלק בהחלטה אם לאשר שכר כזה או לא (אני חושב על אפליקציה כזו, כדי שכל אדם יוכל לגשת ולהביע את החלטתו בצורה מהירה וטובה). ככל שיותר כסף מושקע, כך שווי הקול גדל (יש הבדל בין אדם שיש לו 10 שקלים דרך הראל, לצורך העניין, מושקעים בבנק לאומי, לבין אדם שהשקיע סכום של 5000 שקל). לתשובות יהיו שני חלקים- חיובי ושלילי והן תפוזרנה על פי נקודות (שווי הכסף המושקע מהלקוחות). בסופו של יום, אם יאושר שכר כזה או אחר, זה רק מהסיבה שבעלי ההון יאשרו אותו- ולא הציבור. בדרך זו, הסיכון ברובו יעבור אל בעלי ההון במידה ויחליטו לממן משכורות עתק כאלו (הרי הם מושקעים במיליונים בבנק לאומי) והציבור, יסכן פחות את הכסף שלו אם בכלל. זוהי דוגמא טובה לדמוקרטיה ישירה ומתחשבת. מייחל לשינוי...
עומרי , חיפה  |  16.06.14
1.
השכר הוא רק סימפטום. הבעיה היא עודף הרגולציה הגורמת לשחיתות, כיסתוח, וחוסר תחרות!
הפתרון הוא לא עוד רגולציה. הפתרון הוא הפחתת רגולציה כך שנחזור לשוק תחרותי עם יותר יצרני מוצרים. התחרות הקשה בשוק כזה תעשה את שלה - והשכר יירד עבור אותם מנהלים שלא מצדיקים את השכר.
רגולציה = שחיתות! , חורבות שוק ההון  |  16.06.14