החדשה של קיה: שחקנית נשמה

להלן תרגיל חשבונאי: כיצד תגדילו את רווחיות יצרנית הרכב שלכם מבלי להשקיע סכומי עתק? התשובה היא: "מקסום פלטפורמות קיימות". כך בדיוק עשו בקיה עוד ב־2006 כשהציגו לראשונה את הסול, מעין מיניוואן עירוני שהיה מבוסס על פלטפורמה קיימת של קיה וונגה ויונדאי i20.

הסול, שעוצבה בארצות הברית, בדגש על לקוחות אמריקאים, הפכה ללהיט: ב־2010 נמכרו בארה"ב 67 אלף יחידות. ב־2012 כבר זינקו המכירות ל־116 אלף יחידות. לכן עם הצגת הדור הבא של הסול אנשי קיה הבינו היטב שנוסחה מנצחת לא משנים, רק משפרים. וכך הסול החדשה אמנם מבוססת על פלטפורמה חדשה של קיה סיד והממדים גדולים יותר, אך העיצוב ותא הנוסעים כמעט לא השתנו: הפנסים מלפנים ומאחור הוחלפו ביחידות תאורה מודרניות יותר, תנוחת הנהיגה נותרה זקופה, אפילו אותם רמקולים מוטבעים בקצוות לוח המחוונים. עם זאת, הסול החדשה טובה מקודמתה. הדור הקודם של הסול היה מיוחד, אך סבל מנסיעה נוקשה למדי וממחסור במרווח פנימי, בעיקר בתא המטען. הדור החדש עושה עבודה טובה יותר בשני התחומים.

מעבר לכך, לסול החדשה יש תיבת הילוכים בעלת שש מהירויות ומנוע חזק בנפח 1.6 ליטרים שמעניקים לה ביצועים סבירים בהחלט. הסול, אם כך, היא אלטרנטיבה מעניינת מאוד למי שאינו מעוניין בעוד מכונית משפחתית בעלת ארבע דלתות, אך יש לה יתרון נוסף: היא אינה ממוצבת ישירות מול מכוניות משפחתיות ולכן היא זולה יותר. למי שמעוניין במכונית משפחתית מיוחדת, שעולה פחות משלל המשפחתיות האפרוריות בכבישי ישראל, זו בחירה מצוינת.