הצגה: "תמונות מחיי הכפר"

תיאטרון החאן מעלה עיבוד לספרו של עמוס עוז מאת ובבימוי יורם פאלק, בהשתתפות יואב היימן, יהויכין פרידלנדר, אודליה מורה־מטלון, ניר רון, עירית פשטן, כרמית מסילתי־קפלן, יונתן מילר ותמר אלקן.

העלילה: בכפר הפרובנציאלי־סוריאליסטי תל אילן נאספים מדי ערב שישי חברי חוג אוהבי הזמר העברי אצל דליה ואברהם לוין לשיר שירים של פעם שמציפים רגעי נוסטלגיה וגעגוע לתקופה אחרת, התקופה שקדמה להפיכתו ההדרגתית של הכפר מיישוב חקלאי פשוט לשכונת וילות ענקיות ובתי נופש.

השינוי הנדל"ני גורם לטלטלות אישיות רגשיות, ועל הבמה נוצר מארג של דמויות שנתפסות בכבלי העבר ולא מצליחות ליצור לעצמן עתיד, עם סיפורים מסתוריים שלרובם אין סוף.

דבר המבקרת: אין בהצגה שיאים דרמטיים ורגעים בלתי נשכחים, והיא גם לא מהטובות של החאן בשנים האחרונות, אך יש בה נבחרת שחקנים נפלאה היוצרת אווירה קודרת ופיוטית ומציגה את הסיפורים האנושיים מלאי הבדידות והסודות הבלתי פתורים.

ראוי לציין את פשטן, מורה־מטלון והיימן המצוינים, שכבשו אותי הפעם באופן מיוחד. החלל בהצגה, שעיצב בתבונה אלכסנדר ליסיאנסקי, הופך באמצעות שינויים קלים ותזוזה של כמה חפצים וכיסאות מסלון של בית למרתף חשוך, ספרייה קהילתית, משרד מועצה שומם בצהרי שישי או אוטובוס בלילה בתחנה האחרונה, דבר המשתלב בטבעיות בשפה הבימתית־תיאטרלית שיצר פאלק ומתאים לאפיונו של החאן.

שורה תחתונה: סיפור פשוט.