נורת האזהרה של מזרחי טפחות

הרבה אש, מחוץ ומבית, חוטף מנכ"ל מזרחי טפחות אלדד פרשר על חבילת שכרו שאישרו הגופים המוסדיים בשבוע שעבר. מעבר לביקורת על גובה השכר, שהיה גבוה מהציפיות של שר האוצר יאיר לפיד למנהלי גופים פיננסיים, נשמעה גם ביקורת על הקריטריונים הנמוכים שנקבעו בתוכנית התגמול של הבנק לקבלת בונוסים: רף התשואה על ההון לקבלת בונוס נקבע על תשואה "נמוכה" של 9% — כזו שמזרחי טפחות משיג בשנים האחרונות בקלות רבה.

מצד אחד, אפשר לבקר ולהגיד כי המנגנונים בבנק, שבנו את התוכנית, והדירקטוריון, שאישר אותה, רצו "לפנק" את המנכ"ל הנכנס ולהבטיח לו את הבונוס. מצד שני, דווקא אם הם עשו את מלאכתם נאמנה (וחזקה עליהם שכן) והביאו לאישור תוכנית תגמול מאתגרת, הרי שהם מדליקים כאן נורת אזהרה גדולה מעל הבנק, שבשנים האחרונות נחשב לפלא של המערכת הבנקאית.

אחרי המשבר של 2008, עם כניסת הבנקים לפעילות בסביבת ריבית נמוכה, הזהירו במערכת הבנקאית חזור והזהר — עולם התשואות הדו־ספרתיות בבנקים הוא עולם שהולך ונעלם. מאז, הבנקים למדו לחיות בסביבת הריבית הנמוכה. על הירידה בהכנסות, בעיקר ממרווח הפיקדונות, הם פיצו את עצמם בהכנסות ממקורות אחרים, למשל משוק ההון.

גם במציאות כזו ידע מזרחי טפחות להציג באופן עקבי תשואה גבוהה. סקירת התשואה של הבנק לאורך שש שנים מעלה שחוץ משנת 2009, בה הבנק הציג תשואה של 8.5%, הוא הציג בעקביות תשואה דו־ספרתית (אפילו במשבר של 2008). בממוצע בשש השנים האחרונות רושם מזרחי טפחות תשואה של 11.7% ומוביל את התשואה על ההון במערכת בתקופה זו. בשנת 2011 הוא אף הציג תשואה של 14.6%. כלומר, אם היעד של 9% תשואה על ההון הוא אתגר למנכ"ל החדש, זאת אומרת שלמרות הביצועים בשנים האחרונות, בבנק חוזים שבעתיד יהיה צורך להתאמץ כדי להציג תשואה זו. ואמירה כזו, היא לא פשוטה.

אלדד פרשר, מנכ"ל מזרחי טפחות | צילום: אבשלום ששוני

המנוע של מזרחי טפחות, שתודלק בסביבת הריבית הנמוכה, הוא המשכנתאות. משנת 2010 מנסה בנק ישראל להגביל את המשכנתאות, ועם כל הגבלה, עולה החשש מפגיעה במזרחי טפחות. עד כה, הוראות בנק ישראל היו לא יותר ממכה קטנה בכנף עבור מזרחי טפחות. מ־2010 ועד סוף הרבעון הראשון של 2014 צמח תיק המשכנתאות של הבנק בשיעור לא מבוטל של 47%. אולם, בחודשים האחרונים מתרבות הרפורמות בשוק הנדל"ן. אלו הובילו בנתיים לקיפאון בעסקאות, שעדיין לא בא לידי ביטוי בתוצאות מזרחי טפחות.

כל בעלי האינטרסים יודעים לספר מדוע מחירי הנדל"ן ימשיכו לעלות, ומדוע החגיגה תימשך. אך ייתכן שהבכירים במזרחי טפחות, אם בגלל חוסר יכולת להמשיך לפצות על סביבת הריבית הנמוכה, אם בגלל השינויים האחרונים בשוק הנדל"ן, ואם בגלל כל סיבה אחרת — רואים לפניהם בנק במצב מתוח מאוד, עם סיכונים גדולים, שיגזרו בשנים הבאות תשואה של 9% על ההון, לאחר מאמץ.

אנקדוטה קטנה לסיום: בשנת 2010, הרבה לפני תיקון 20, הורה המפקח דאז לבנקים לעשות תוכנית בונוסים ארוכת טווח. בלאומי בנו אז מנגנון שלפיו התשואה המינימלית על ההון לקבלת בונוסים היתה 7%. באותם הימים, לאחר שנים ארוכות שהבנקים הציגו תשואה של 10% על ההון וצפונה, היה נדמה שלאומי מאשר לבכיריו מנגנון לקבלת בונוס בקלי קלות. ממוצע התשואה על ההון של לאומי מ־2008 ועד 2013 עמד על 6.8%. מעניין האם ניתן ללמוד מכך משהו על חמש השנים הבאות של מזרחי טפחות.