היועץ בבנק לא טרח לעדכן לקוח שמניה שרכש בהמלצתו צנחה ב-92%

בתחילת 2015 עתידים היועצים הפיננסים בבנק להתמודד עם אתגר לא פשוט. לראשונה הם יוכלו להמליץ ללקוחותיהם על קרנות נאמנות זרות על פני קרנות נאמנות מקומיות. אלא שמכיוון שבקרנות זרות יש לבצע עמלת המרת מט"ח, הבנק ירוויח יותר משיווק קרן זרה ולכאורה עלולה להיווצר הטיה של היועץ להעדפת הקרן הזרה על פני הקרן המקומית. ברשות ני"ע הבהירו כי בכוונתם להמשיך ולערוך ביקורות סמויות בקרב היועצים כדי לוודא שהם מספקים ייעוץ אובייקטיבי ללא הטיות.

רק אתמול פרסמה הרשות את הדו"ח השנתי המסכם ממצאים לגבי ביקורות שערכה, בין השאר בקרב יועצים בבנק. לא ברור אם זה אומר משהו, אך הדו"ח של 2013 מצומצם משמעותית מזה של 2012 בהיקפו ובממצאים שעלו בו.

ובכל זאת, הוא עדין חושף התנהלות בעייתית של יועצי השקעות בבנק. ברשות ני"ע טוענים כי חל שיפור משמעותי בהתנהלות ובמקצועיות של היועצים בבנק שנמנעים מלנצל את הייעוץ כדי למקסם את רווחי הבנק.

כך למשל מצאה הרשות באחד הבנקים כי יועץ המליץ ללקוח לרכוש איגרת חוב. לאחר יומיים המליץ היועץ ללקוח להכפיל את השקעתו באותו אג"ח ולאחר חודש המליץ לו למכור חלק מהאחזקה. אולם כאשר לאחר זמן מה ביקש הלקוח למכור את כל ההחזקה הנותרת התברר שאינו יכול לעשות זאת שכן הסכום המינימלי למכירת אג"ח הוא פי 5 מיתרת האחזקה שנותרה לו. כלומר, כדי למכור, יהיה עליו לרכוש עוד סכום השווה פי 4 מהיתרה ואז למכור את הכל, או לחלופין להמתין עד למועד פירעון האג"ח (המתנה של מספר שנים). התברר כי היועץ לא ציין מלכתחילה ללקוח כי מכירת האג"ח תתאפשר רק כנגד החזקת סכום מינימלי.

חשוב לציין כי הבנקים מרוויחים כאשר לקוח מבצע פעולות תכופות בני"ע בזכות עמלות הקנייה והמכירה שהם גובים עבור כל פעולה.

ממצא אחר של הביקורת העלה כי כאשר לקוח ביקש המלצה לרכישת מניה וביצע רכישה בהתאם להמלצת היועץ, המניה ירדה לאחר מכן ב-92% לאורך שלוש שנים בהן החזיק הלקוח במניה. אלא שבמהלך 3 שנים בהם אירעו בחברה שהנפיקה את המניה אירועים מהותיים, קוימו על הלקוח 11 פגישות ייעוץ שבאחדות מהם אף נדון מכלול ההשקעות בתיק שלו. ואולם באף אחת מהשיחות הללו לא התייחס היועץ להשקעות במניה כאמור. ברשות מציינים כי יש חשש "לייעוץ שאינו מקצועי".

מקרה דומה שמצאה הרשות הוא על לקוח שהשקיע באג"ח לאחר המלצה שקיבל מיועץ. שער האג"ח ירד משמעותית ולאור זאת ניתנה למחזיקי האג"ח הצעת רכש שהיה בה כדי לצמצם את ההפסד בהשקעת הלקוח באג"ח. נמצא שהלקוח לא ניצל את חלון ההזדמנויות פשוט משום שהבנק לא טרח ליידע את הלקוח באופן מסודר בדבר ההזדמנות להקטין את נזקו.