אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"נס ומימון ניצלו את הנושים לתועלתם" צילום: מיקי נועם אלון

"נס ומימון ניצלו את הנושים לתועלתם"

מסמך שהגיש לביהמ"ש נושה של חברת התחנה המרכזית כולל טענות לקשר מתמשך בין משרד שלמה נס שבו שותף נאמן התחנה, לבין בעל השליטה בה קובי מימון. לטענתו, הם נפגשו לפני הקפאת ההליכים, מה שמעלה חשש שקריסת החברה היא "מזימה מתוכננת של מימון"

17.06.2014, 08:13 | ענת רואה

רו"ח חיים אביגל, אחד הנושים של חברת התחנה המרכזית החדשה בתל אביב (התמח"ת) שנמצאת זה שנתיים וחצי בהקפאת הליכים וחייבת לנושיה כמיליארד שקל, טוען שבתקופה שלפני שפנתה החברה להקפאת הליכים, התייעץ בעל השליטה בתמח"ת, קובי מימון, עם עו"ד ד"ר שלמה נס, במטרה להביא לקריסת החברה ולנצל זאת לטובתו של מימון.

קראו עוד בכלכליסט

למעשה, אביגל רומז שבין נס למימון התגבשו הסכמות שהשפיעו על מהלך התיק. שותפו של נס, רו"ח חיים קמיל, הוא אחד משלושת הנאמנים של התמח"ת, והוא מונה לפי בקשת החברה. לצדו מונתה אז (ינואר 2012) רו"ח עליזה שרון, והשניים המליצו לאשר הסדר נושים שבו היו אמורים להימכר רוב נכסי התמח"ת לחברת נ.י.פ שבשליטת נצבא של מימון.

עו"ד שלמה נס, צילום: מיקי נועם אלון עו"ד שלמה נס | צילום: מיקי נועם אלון עו"ד שלמה נס, צילום: מיקי נועם אלון

במסגרת אותו הסדר, הנכסים היו אמורים להימסר בתמורה לחובות נטענים של התמח"ת לנ.י.פ כנושה מובטחת. הצעת ההסדר לא אושרה בשל התנגדות חריפה של הנושים, שחלקם טענו כי מדובר במזימה של מימון להשתלט על נכסי התמח"ת והאשימו את הנאמנים קמיל ושרון בשיתוף פעולה עם התוכנית.

מינוי נאמן שלישי הביא לתפנית מדהימה

 

בהמשך הורה השופט בנימין ארנון לצרף את עו"ד יוסי בנקל כנאמן שלישי, והתיק קיבל תפנית מדהימה כשבנקל טען שנצבא היא בכלל נושה נדחית, כלומר כזו שעומדת בסוף התור ואינה זכאית כלל לכיסוי החובות כלפיה טרם ייפרעו החובות ליתר הנושים.

קובי מימון, צילום: אוראל כהן קובי מימון | צילום: אוראל כהן קובי מימון, צילום: אוראל כהן

בימים אלו התסבוכת בתיק רק הולכת ומעמיקה, שכן השופט ארנון הורה לשלושת הנאמנים להגיש סוף סוף הכרעה בתביעת החוב של נצבא, מה שהוביל להגשתן של שלוש עמדות סותרות. בקצה האחד הנאמן קמיל, הטוען שנצבא נושה מובטחת שהתמח"ת חייבת לה 234 מיליון שקל, בקצה השני בנקל הטוען שהיא נושה נדחית, כלומר שאינה זכאית אפילו לשקל אחד, ובאמצע שרון, האוחזת בגישת ביניים שלפיה חלק מהחוב, 124מיליון שקלים מתוכו, מובטח.

במסגרת הליכים אלו טען הנושה רו"ח אביגל כי "הכרעת רו"ח קמיל אפופה התנהלות בעייתית. מהתנהלותו עולות שאלות שצריכות להעמיד בסימן שאלה גדול את עצם הכרעתו ותפקודו למן ההתחלה של הקפאת ההליכים, או אפילו לפניה". אביגל, המיוצג על ידי עו"ד ירון סהר ופרופ' משה בר ניב, לא פירט את כוונתו והשופט ארנון הורה לו "להבהיר ולפרט" את טיב טענותיו בנוגע להתנהלותו של קמיל. בשבוע שעבר הוגש לשופט ארנון אותו מסמך שבו מפרט אביגל את טענותיו ומבקש להורות לקמיל, "ולפי העניין גם למי ממשרדו", להשיב בתצהיר על 16 שאלות שכלולות במסמך שהגיש.

הפגישה התקיימה, אבל באיזה הקשר?

בין השאלות שמעלה אביגל במסמך שהגיש: האם מימון התייעץ עם מי ממשרד נס טרם נכנסה החברה להקפאת ההליכים; האם לקמיל או לאחרים ממשרד נס היו קשרים עם מימון או עם חברות שבהן מימון הוא בעל עניין לפני הגשת הבקשה להקפאת הליכים; האם מימון או קבוצת נצבא העניקו תשלום כלשהו למשרד נס; האם קמיל או מי ממשרדו התייעץ או היה בקשר עם מימון או עם גורם הקשור אליו במהלך תפקידו בתיק; והאם עו"ד שאינו ממשרד נס עזר לקמיל בהכנתה של הכרעת החוב בעניין נצבא טרם חתם עליה.

רו"ח חיים קמיל, צילום: אוראל כהן רו"ח חיים קמיל | צילום: אוראל כהן רו"ח חיים קמיל, צילום: אוראל כהן

במסמך מסביר אביגל שהשאלות המצורפות נולדו בעקבות פגישה של נאמני התמח"ת בנובמבר 2013, כחודש וחצי לאחר שהשופט ארנון צירף את בנקל לתיק. בפגישה נכח רו"ח אביגל והוא צירף פרוטוקול שלה, ואף מצטט ממנה קטע שבו פנה לקמיל ואמר לו שהוא יודע על פגישה בין מימון למשרד נס, "וכמה חודשים אחר כך החברה נכנסה לחדלות פירעון". לפי אביגל, תשובתו של קמיל היתה: "בהקשר זה לא היתה פגישה כזו", אך לדבריו קמיל סירב לפרט באיזה הקשר כן התקיימה פגישה.

"רו"ח קמיל נמנע מהכחשה של הדברים המיוחסים לו על ידי המבקש כשענה בהתחמקות", טוען אביגל ודורש לחייב את קמיל לפרט באיזה הקשר כן התקיימה הפגישה - פגישה שלפי אביגל התקיימה בוודאות. לפי טענת אביגל, "קובי מימון תכנן מבעוד מועד להשתלט על החברות אגב הכנסתן לחדלות פירעון ולהשיג בכך 'שתי ציפורים במכה אחת', גם להיפטר מהנושים וגם להיפטר מהשותפים שלו לאחזקה במניות החברות אגד ודן".

אביגל מוסיף שהוא "אינו מתחבא מאחורי מילים יפות", ומדבר בשפה ברורה - "היתה זו מזימה מתוכננת לפרטי פרטים של קובי מימון".

בהמשך מצטט אביגל דברים של נושה נוסף, האדריכל ישראל גודוביץ, שביקש לפני שנתיים להחליף את הנאמנים קמיל ושרון ולפסול את נצבא מלהגיש הצעה כלשהי לרכישת נכסי התמח"ת.

גודוביץ טען בשעתו כי "אם מתוך רשלנות ואם אפילו חמור מכך, מתוך תכסיסנות, או חלילה שיתף פעולה עם מזימה הרקומה לה היטב", לא גילו הנאמנים לקונים עובדות מהותיות באופן שהכשיל התעניינות של קונים פוטנציאליים מלהתמודד על נכסי התמח"ת, כך שלבסוף ההצעה העיקרית שנותרה היתה של נצבא".

לפי אביגל, "כתוצאה מתוכנית נס־מימון, מונה רו"ח קמיל לנאמן בהקפאת ההליכים ומשרדו של ד"ר נס מונה לשמש יועץ משפטי לנאמנים, וכל זאת על חשבון קופת הנושים הבלתי מובטחים ולתועלתם וטובתם של נס ומימון". בהמשך הוא גם מפרט את שכר הטרחה שגבה משרד נס ושנחשף ב"כלכליסט" בחודש שעבר - 1.6 מיליון שקל למשרד על ייעוץ משפטי, וכן שכר של 3 מיליון שקל נוספים שבו חלקו קמיל ושרון. אביגל טוען שמדובר ב"התנהלות פסולה השקועה עמוק בתוך ניגוד עניינים אסור ותוך הפרת חובות אמון".

התחנה המרכזית נדדה לפתח תקווה

 

שתי שאלות נוספות המופיעות במסמך של אביגל עוסקות בשינוי טכני לכאורה. מעט לפני הפניה להקפאת הליכים שונתה אצל רשם החברות הכתובת של החברה מרחוב לוינסקי בתל אביב, שבו נמצאת התחנה עצמה, לרחוב גרניט בפתח תקווה, שם נמצאים משרדי נצבא.

עניין שינוי הכתובת דווח ב"כלכליסט" בינואר 2012, כשפורסם שהבקשה להקפאת הליכים של התחנה התל אביבית הוגשה לבית המשפט המחוזי בפתח תקווה (היום בלוד), משום שלפי רשם החברות, כתובת החברה היא במשרדי נצבא בפתח תקווה.

סימן השאלה בנושא עלה ימים אחדים לאחר הגשת הבקשה, כאשר טענה חברת אגד באמצעות עו"ד רונן מטרי שהכתובת שונתה רק כמה ימים קודם לכן, ואף צורף פלט של רשם החברות המוכיח שרק חודש קודם התחנה עוד היתה רשומה ברחוב לוינסקי.

עו"ד מטרי טען אז שמדובר בניסיון לבצע "פורום שופינג", ובאגד העריכו שבנצבא חששו שאם תיק התמח"ת יוגש לבית המשפט בתל אביב, השופטת ורדה אלשיך (שפרשה בינתיים) לא תמנה את משרד נס לתיק גדול נוסף, מפני שחודשים אחדים קודם לכן קיבל המשרד את תיק אגרקסקו.

אביגל דורש שמשרד נס ישיב על השאלות אם ייעץ למימון להעביר את כתובת משרד התמח"ת לפתח תקווה, וכן מה היתה המטרה בשינוי הכתובת, שכן "המשרדים הקודמים היו במתחם התחנה ולא שולמו בגינם דמי שכירות, ואילו המשרדים בפתח תקווה נשכרו מחברה של מימון עבור דמי שכירות".

מוסיף אביגל ושואל: "האם לא נראה מוזר משהו שבגין נכס המקרקעין המרכזי והגדול ביותר בתל אביב מוגשת בקשה להקפאת הליכים דווקא בלוד?". ועוד שואל אביגל בבקשה שהגיש: האם קיים הסכם שכר טרחה בין מימון או מי מהחברות שלו או מ"נאמניו ועושי דברו", לבין משרד נס "ובו מובטח למשרדך שכר טרחה או בונוס בהתאם לתוצאות הקפאת ההליכים?", וכן האם משרד נס קיבל מקדמה כלשהי על חשבון הסכמות שנרקמו בינו לבין מימון.

תשובת קמיל תשפיע על עתיד התיק כולו

אביגל מבקש לפיכך מבית המשפט לחייב את משרד נס להגיב על השאלות שהעלה במסמך, ובהתאם לתשובות על השאלות להורות לקיים דיון בשחרורו של קמיל מתפקידו כנאמן וחיובו "להשיב את כל הכספים שקיבל משרד נס בתיק זה לקופת הנושים הבלתי מובטחים".

ממשרד ד"ר שלמה נס נמסר בתגובה לטענות של חיים אביגל כי "מדובר בהשמצות מופרכות לחלוטין. תגובה מפורטת לבקשה תוגש לבית המשפט בימים הקרובים".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות