הזרמת שפכים בגוש דן: החוק נשפך לביוב

בימים אלה מפיצים איגודן (התאגיד שהוקם כדי לטפל בשפכים של גוש דן) והמועצה לישראל יפה דו"ח ראשון מסוגו שמאגד את הנתונים על השפכים התעשייתיים במרכז, במטרה להניע הליך של שיפור במצב העגום מאוד של הטיפול בשפכים הללו. הדו"ח, שקיבל את הכותרת "משחור לירוק", מתאר בינתיים מצב די שחור. נסקרו בו דגימות אמת של איגודן שנלקחו בשנים 2013–2011 מהיקף חסר תקדים של 682 מפעלים ופעילויות תעשייתיות בגוש דן, והנתון המפתיע מכולם הוא שיעור החריגות של המפעלים שנבדקו – לא פחות מ־82% מהדגימות שנלקחו הראו חריגות מהוראות החוק בהרכב השפכים שאותו מפעל, מלון, בית חולים או אולם אירועים מזרים למערכת הציבורית, שאמורה להתמודד עם השפכים הללו.

השפכים מגיעים לסלט בבית

מדובר בפעילות שפוגעת בתשתיות ההולכה, מייצרת עלות ציבורית לא מבוטלת ומקשה על טיהור השפכים, אותם שפכים שחוזרים אחר כך לבתים בישראל בצורת פירות וירקות. מנכ"ל איגודן מארק אוקון מסביר ש"הזרמת שפכים מזוהמים פוגמת ביכולת שלנו לספק מים באיכות טובה לחקלאות. לכן אנו עורכים ביקורת בצנרת המפעלים, שמאפשרת לנו לזהות את מקורות הזיהום, להתריע על חריגות ולספק לגורם המזהם המלצות לשיפור המצב".

דוד עזריאלי | צילום: עמית שעל

המעגל של השפכים בישראל הוא אחד המעגלים המסודרים והמתקדמים בעולם - כל השפכים בישראל עוברים למתקני טיהור, שמייצרים מהם מי קולחין המשמשים להשקיה. כ־75% ממי הביוב בישראל עוברים טיפול וחוזרים לחקלאות כמי קולחין - שיעור שיא בעולם. לשם השוואה, במקום השני נמצאת ספרד, שבה רק 17% ממי השפכים הופכים למי קולחין בחקלאות. אם השפכים שמקבלים מתקני הטיהור מזוהמים במיוחד, קשה למתקנים לייצר מי קולחין ראויים להשקיה, מה שיסב נזקים לחקלאים ולמזון שלנו.

ועוד עובדה ראויה לציון במערך השפכים החריגים מאוד שזורמים בצינורות גוש דן - לדברי מרב ניר, מנהלת מקצועית סביבה וקיימות במועצה לישראל יפה, כל עסק מזהם שמופיע בדו"ח של הארגונים כבר קיבל בעבר קנס על השפכים החריגים שהתגלו בו. ולמרות זאת, שיעור החריגות באותם עסקים הוא פנומנלי, ובענפים מסוימים החריגות אותרו כמעט בכל העסקים בענף, כך שניתן להניח שהאכיפה הזו, בצורת קנסות על חריגות בשפכים, פשוט לא אפקטיבית מספיק.

אם נתבונן בענף המרכזי שבו בוצעו מרבית הבדיקות, ענף אולמות אירועים, מסעדות וקניונים, נגלה כי לא פחות מ־200 בתי עסק נבדקו. מדובר במגוון אדיר של עסקים: חלקם שייכים לתאגידים כעזריאלי, חלקם יזמויות קטנות יותר, חלקם מחזיקים בתוכניות אחריות תאגידית שאמורות לקדם פעילות למען איכות הסביבה, חלקם סתם אזרחים שמנסים להיות אזרחים שומרי חוק. המשותף לכל העסקים האלה הוא אותם שפכים חריגים ולא חוקיים - כאשר בענף זה שפכים חריגים התגלו ב־95.8% מהעסקים שנבדקו. כך, נראה שבענף הזה לא עזרה האחריות התאגידית ולא האחריות האישית ולא אזרחות טובה ואף לא קנסות - העסקים פשוט לא מצליחים לעמוד בדרישות החוק, והמדינה לא מצליחה לזרז תהליכים.

אגב, ענף זה הציג את הערכים הגרועים ביותר בבדיקת השפכים ה"אסורים" - השפכים החריגים נחלקים לכאלה שיש בהם חריגה מסוימת, קטנה או גדולה, ולכאלה שהם ברמה ירודה כל כך שהם אסורים לחלוטין להזרמה בצנרת. בענף אולמות אירועים, מסעדות וקניונים נמדד גם שיעור של 38% שפכים אסורים מתוך הדגימות החריגות, כאשר שיעור השפכים האסורים הכללי מבין כל המפעלים עמד על 27% מתוך הדגימות שנמצא כי חורגות מדרישות החוק.

דווקא השמות הגדולים מתרשלים

ברשימת המזהמים ביותר נמצאים עסקים גדולים ומוכרים, כאלה שקשה להבין מדוע אינם מסוגלים לעמוד בדרישות החוק. מדובר בעסקים שהיינו מצפים מהם לא רק לציית לחוק, אלא גם להתחיל להניע תהליכים של ציות מעבר לדרישות החוק ולהוות דוגמה עבור עסקים קטנים יותר באותה תעשייה. אותם עסקים מציגים תוצאות מאכזבות במיוחד. בדו"ח נכללו גם חמשת העסקים המזהמים ביותר בכל קטגוריה. בקטגוריות המלונות, המסעדות והקניונים הנודעת לשמצה, הובילו את הזיהומים מתחם המסעדות של אוניברסיטת תל־אביב, ואחריו קניון איילון ברמת גן.

מבין בתי החולים שנבדקו, בית החולים בילינסון ובית החולים תל השומר הוכתרו כבעלי השפכים הגרועים ביותר. מבין מפעלי המזון שנבדקו, מפעל פפושדו בחולון הוכתר כמזהם ביותר, והגיע לציון המקסימלי, 100 עגול, במדד איגודן שמעניק ציון גבוה למי שהשפכים שלו גרועים במיוחד. עוד בין מפעלי המזון, מחלבות גד – שוב גוף גדול שמצפים ממנו לסטנדרט גבוה יותר. מבין מפעלי הכימיה בולט שמו של מפעל ד"ר פישר בבני ברק כבעל ההשפעה הגרועה ביותר על השפכים מבין המפעלים בקטגוריה. מבין תחנות הדלק תחנת הדלק המזהמת ביותר היא תחנת פז בצומת הסיירים, ואחריה תחנת דלק/סונול החושלים בהרצליה, תחנות השייכות לרשתות תחנות דלק גדולות, ושוב, כאלה שהיינו מצפים מהן לתוצאות הרבה יותר טובות.

מנגד, ברשימה הדלה של עסקים שעמדו בדרישות החוק, כמעט שלא מוצאים את אותם עסקים גדולים ומכובדים שמאיישים את רשימת המזהמים. בעסקים שעמדו בתקנות נמצאים בעיקר מוסכים פרטיים, מעט מאוד תחנות דלק של הרשתות הגדולות, סניף אחד של מגה בעיר, מעט אולמי שמחות, כמה עסקים של שטיפת מכוניות, וזהו.

לדברי מרב ניר, מטרת הדו"ח שמפורסם השנה לראשונה היא לייצר מדד עבור החברות שיניע תהליכי שיפור בשפכים. "יש עסקים שמצפצפים על הקנס וממשיכים להזרים, אבל יש לא מעט עסקים, במיוחד עסקים קטנים ובינוניים, שפשוט לא יודעים כיצד לשפר את המצב", היא אומרת. "אנחנו מאוד רוצים לעזור לעסקים האלה לשפר את מצב השפכים שלהם, ואת השיפור ניתן לעשות לפעמים בסדרה של פעולות פשוטות מאוד".

הנבדקים מערערים על התוצאות

מקניון איילון נמסר בתגובה כי "הנהלת הקניון משקיעה משאבים רבים בתשתיות ובמערכות המתקדמות להולכת שפכים". בחברת ד"ר פישר מבקשים לציין כי בינואר עבר המפעל המדובר למתחם חדש בגליל התחתון, ומסיפים כי "מפעלי ד"ר פישר מייצרים ומייצאים לעשרות מדינות בעולם וזה כ־50 שנה עומדים בהצלחה בבדיקות רגולטוריות מחמירות הן של גופים ישראליים והן של גופים בינלאומיים במגוון תחומים". בפפושדו מטילים ספק באמינות הבדיקה וטוענים כי "מדובר בשיטות מדידה הנקראות דיגום חטף - וכשמו כן הוא, נעשה בחטף, בחוסר מקצועיות, עם טעויות. הדברים עומדים לפני הכרעת בג"ץ בנוגע לסבירות הנתונים". בפז מפנים אצבע מאשימה כלפי תאגיד איגודן ואומרים כי "לצערנו, החריגה בפז סיירים נבעה מתקלה בביוב הציבורי המנוהל על ידי התאגיד המדרג. פז השקיעה בבניית תשתית היוצרת מערך הגנה נוסף בין תשטיפי התחנה למערכת הביוב הציבורית". באוניברסיטת ת"א אמרו כי "לאחר קבלת הדוח, האוניברסיטה בדקה את הנושא מול חברת מי אביבים. בבדיקה נמצאו חריגות קטנות משמעותית מאלה המצוינות בדוח, ואלה נמצאות בטיפול".