החשבת הכללית באוצר לרוסק עמינח: "ראוי שתקצצי בשכרך"

החשבת הכללית באוצר, מיכל עבאדי בויאנג'ו, קיימה לפני מספר ימים שיחה טלפונית עם מנכ"לית בנק לאומי ובה הבהירה כי משרד האוצר נחוש לפעול להפחתת שכר הבכירים במערכת הבנקאית ועל כן מוטב שרוסק עמינח והיו"ר דוד ברודט יפעלו באופן יזום להורדת שכרם לפני שהצעת החוק בנושא תעבור.

השיחה הטלפונית בין השתיים התקיימה לאחר שבמשרד האוצר החליטו לבטל פגישה שנקבעה בין ראשי בנק לאומי לבין ראשי האוצר. בחודש שעבר החליט משרד האוצר למכור את אחזקותיו ההיסטוריות בבנק לאומי (6.03%) והליך המכירה אף יצא לדרך. לכן טוענים באוצר כי מדובר בתקופה רגישה ולא ראוי שבעל מניות יישב בתקופה זו עם בכירי הבנק וייחשף למידע. במשרד החשבת הכללית מציינים כי השיחה הטלפונית בה עלה עניין השכר אמנם התקיימה מול מנכ"לית בנק לאומי, אך הדרישה להפחתת שכר תקפה לכלל המערכת הבנקאית והפיננסית.

במדיניות התגמול שאישרו הבנקים לשנים 2014-2016 ניצב ציון קינן, מנכ"ל בנק הפועלים, עם עלות השכר הגבוה ביותר שנאמדת ב-9.5 מיליון שקל. עלות שכרה של רוסק עמינח מסתכמת ב-7.2 מיליון שקל, ואילו שכרם של אלדד פרשר, מנכ"ל מזרחי טפחות ולילך אשר טופילסקי, מנכ"לית דיסקונט, מסתכמת ב-6.5 מיליון שקל לכל אחד. עלות שכרו של ברודט מסתכמת ב-5.4 מיליון שקל. 

כיום אין למשרד האוצר סמכות פורמלית להורות לראשי המערכת הבנקאית לקצץ את שכרם וזאת נמצאת בידי הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל. עם זאת, הצעת חוק בנושא כבר הוגשה כאשר הרף המקסימלי אליו שואף האוצר עומד על 3.5 מיליון שקל. במקבלים, מייצרים באוצר לאחרונה מנופי לחץ על ראשי המערכת הפיננסית כאשר אחד מהם היה זימון חברי דירקטוריון הפניקס שאישרו למנכ"ל אייל לפידות עלות שכר של 41 מיליון שקל ל-4 שנים. 

הפיקוח על הבנקים הגביל בעבר את שכרם של בכירי המערכת הבנקאית ובאוגוסט 2013 כאשר הבנקים פרסמו מדיניות תגמול עצר דודו זקן, המפקח על הבנקים, את התהליך והוציא הנחיה כי מרכיב השכר המשתנה (מענק, בונוס) לא יעלה על רכיב השכר הקבוע (משכורת ותנאים נלווים). הבנקים נשלחו לנסח את מדיניות התגמול מחדש ואף קיימו לא מעט פגישות בעניין עם בנק ישראל עד שפרסמו כל אחד מהם מדיניות תגמול חדשה שאושרה.