אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מה יקרה כש"הפראיירים" יפסיקו לקנות דולרים? צילום: גיל דטנר

מה יקרה כש"הפראיירים" יפסיקו לקנות דולרים?

מדינת האפשרויות הבלתי מוגבלות היא כיום הלווה הגדולה בעולם, עם הגרעון המסחרי הגדול ביותר ועשרות מיליוני נתמכי סעד, אבל המצב יכול להיות אפילו יותר גרוע

20.06.2014, 07:59 | גלעד אלפר

וורן באפט נשאל בראיון לפני כמה שבועות האם לדעתו ארה"ב צריכה לייצא נפט או לשמור את הנפט לעצמה. התשובה שלו מבהירה בכמה מלים מה מקור כוחה של ארה"ב וגם מקור חולשתה. באפט ענה שלדעתו עדיף שארה"ב לא תייצא נפט, כי נפט זה דבר בעל ערך. במקום לייצא את הנפט שלה, באפט מציע שארה"ב תמשיך לייבא נפט ולשלם תמורתו בפיסות נייר. למה הכוונה?

קראו עוד בכלכליסט

ניקח לדוגמא את מדינת ישראל: כדי לייבא מכוניות, אלקטרוניקה, נפט גולמי ושאר מוצרים ושירותים, אנחנו צריכים מטבע חוץ - יורו, דולרים, יינים. וזאת מאחר ששותפות הסחר שלנו אינן מעוניינות לקבל שקלים כתשלום. בשביל להשיג מטבע חוץ (כדי לשלם עבור הייבוא) אנחנו צריכים לייצא - תרופות של טבע, אשלג מכיל, נשק מאלביט, למכור סטרט-אפים וכך הלאה. הנקודה החשובה, שיש להפנים אותה, היא שהיצוא שלנו מממן את היבוא שלנו. זהו למעשה תפקידו של סקטור היצואנים ברוב מדינות העולם - כלי למימון היבוא.

ארה"ב לעומת זאת פועלת בצורה שונה. אמריקה החלה לרשום גירעונות במאזן המסחרי (יצוא פחות יבוא) בשנות ה-70 ואלה התחילו לתפוח בצורה דרמטית בשנים האחרונות. בשנת 2013, ארה"ב רשמה גרעון עצום של 476 מיליארד דולר, סכום מעט נמוך מהעודפים של שתי היצואניות הגדולות בעולם - סין וגרמניה, ביחד. אם כך, כיצד האמריקאים מצליחים לאורך שנים לממן את הייבוא העצום שלהם ללא ייצוא מקביל? כיצד הם משיגים את המט"ח הדרוש למימון הייבוא?

דולר אמריקאי. העצה של באפט - שארה"ב תמשיך לייבא נפט ולשלם תמורתו בפיסות נייר, צילום: רויטרס דולר אמריקאי. העצה של באפט - שארה"ב תמשיך לייבא נפט ולשלם תמורתו בפיסות נייר | צילום: רויטרס דולר אמריקאי. העצה של באפט - שארה"ב תמשיך לייבא נפט ולשלם תמורתו בפיסות נייר, צילום: רויטרס

התשובה היא כמובן שארה"ב אינה צריכה מט"ח. הדולר הוא מטבע הרזרבה הבינלאומי, כלומר מרבית הבנקים המרכזיים בעולם מחזיקים חלק נכבד מהרזרבות של המדינות שלהם בדולרים. בנוסף, מרבית העסקאות הבינלאומיות, גם אלה שארה"ב אינה מעורבת בהם - נניח בין בריטניה לברזיל, נעשות בדולרים. ומאחר שהדולר הוא מטבע הרזרבה הבינלאומי, שותפות הסחר של ארה"ב מוכנות לקבל תשלום עבור המוצרים שלהם בדולרים ומוכנות להלוות כספים בריבית נמוכה מאוד לממשלת ארה"ב.

הדולר הגיע למעמדו הנכסף לאחר עשורים רבים שבהם ארה"ב הייתה המדינה העשירה ביותר בעולם, המלווה הגדולה בעולם, עם העודף המסחרי הגדול ביותר. כאמור, הדולר הוא עדיין מטבע הרזרבה הבינלאומי, אך ארה"ב היא צל חיוור של העבר. מדינת האפשרויות הבלתי מוגבלות היא כיום הלווה הגדולה בעולם, עם הגרעון המסחרי הגדול ביותר, עם עשרות מיליוני נתמכי סעד ועם תשתית יצרנית הרוסה.

ממשלת ארה"ב יכולה בתיאוריה לפצוח בתהליכים שיחזירו את כלכלת ארה"ב לתהילת העבר. תהליכים כאלה חייבים לכלול קיצוץ אגרסיבי מאוד של הוצאות הממשלה, העלאת ריבית שתאושש את בסיס החסכונות של הציבור ודה-רגולציה מאסיבית. אלה צעדים מכאיבים בטווח הקצר ואין להם תמיכה פוליטית וציבורית מינימאלית בארה"ב (או באירופה או בישראל).

ובחזרה לעצה של באפט לממשלת ארה"ב – המשיכו להדפיס דולרים ושילחו אותם לשותפות הסחר הפראייריות שלנו, שיישלחו לנו תמורת חתיכות הנייר האלה מוצרים אמיתיים בעלי ערך. מבחינה פוליטית ברור שזהו הנתיב הקל – אחרי הכול, מי רוצה לעבוד קשה אם הפראיירים מעבר לים ממשיכים לרצות דולרים.

אך לעצה של באפט יש חיסרון ברור, שכן ככל שהתהליך הזה נמשך, החוב של ארה"ב הולך ומעמיק, התשתית הכלכלית ממשיכה להיהרס וכמויות הדולרים עולות בהתמדה. ובינתיים יש סימנים המעידים ששותפות הסחר הגדולות של ארה"ב במפרץ הפרסי ובמזרח הרחוק מתכוננות ליום שאחרי – הן עושות מאמצים כבירים לגוון את הרזרבות שלהם ע" החלפת דולרים בנכסים אחרים, בין היתר בזהב. בנוסף, סין מנסה לבנאם (להעביר לשליטה בינלאומית) את המטבע שלה מתוך מטרה מוצהרת לשנות את הנוף המוניטארי העולמי.

ביום הדין, כאשר הפער בין מעמדו של הדולר לבין מצבה האמיתי של כלכלת ארה"ב ייסגר, החגיגה תגיע אל סיומה. הקטליזטור יכול להיות הרחבה מוניטארית חדשה, נתוני צמיחה מאכזבים או כל אירוע שלילי אחר. מה שבטוח זה שסגירת הפער היא בלתי נמנעת והיא תביא להתמוטטות הדולר ולהתמוטטות ברמת החיים של האמריקאים. או אז בנקים מרכזיים, שיישארו אז תקועים עם רזרבות ענק בדולרים שחוטים, יצטרכו לתת הסברים.

הכותב הוא אנליסט באקסלנס ברוקראז'

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



10 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

8.
אשליית העוצמה של ארה"ב
ל-6. ארה"ב מלווה או מדפיסה את הכסף למימון הצבא שלה. אתה מציע שהיא תלווה עוד כסף מסין כדי להילחם בסין? צבא במימון חוב ואינפלציה זו לא עוצמה, זו אשליית העוצמה. כן יש אתגרים לכולם. אבל נדמה לי שהמדינה עם החוב הגדול ביותר, הגרעון בין הגדולים ביותר, והגרעון המסחרי הגדול ביותר היא דווקא החלשה בכולם, לא החזקה בכולם. "שמירה על משאבי הטבע, עידכון המערכת הפיננסית והפוליטית שלה, והתמקדות ביצור ערך בדרכים חדשות". נשמע קצת זן. אבל לענין, היא באמת שומרת אל משאבי הטבע שלה כי הרי הממשל הורס בהתמדה את התעשייה האמריקאית, מה שמוליך לגרעון המסחרי ולפשיטת רגל בלתי נמנעת. עדכון המערכת הפיננסית זה באמת שטויות. כל מה שעושים שם זה רגולציה זוועה שמחסלת את כל המתחרים הקטנים ויוצרת קרטל של בנקי ענק בחסות הממשלה. יכולים ללמד את ישראל שיעור או שניים במקורביזם. ל-7: אמת בזה שדה רגולציה מסוימת תרמה למשבר. הבעיה שלא הלכו עד הסוף. עשו דה רגולציה חלקית במגזר הפיננסים אבל לא הסירו את החסות הממשלתית, את ההבטחה לחילוץ במקרה של אסון, את ההבטחה לשדוד את כספי משלמי המסים לטובת וול סטריט. אם היה ברור שמי שפושט רגל הוא פושט רגל וזהו זה, אז היה איזון בין סיכון לתשואה. מאחר שכולם ידעו שהממשלה תחלץ אז לא הייתה סיבה לא לקחת סיכון מקסימאלי. הדבר הנכון לעשות זה דה-רגולציה עד הסוף. להוציא את הממשלה מהשוק. הרבה יותר מהדה-רוגלציה החלקית, מה באמת יצר את המשבר הייתה הריבית הנמוכה של גרינשפן וחוקים למען בעלות על דיור שהקונגרס העביר (american dream act). המשבר היה תולדה מוחלטת מהתחלה עד הסוף של המדינה. בשוק קפיטליסטי משבר כזה לא יכול היה לקרות.
גלעד  |  22.06.14
7.
אם כבר ניסיון להבין את הדולר, החוב והעתיד, רצוי להרחיב ולנתח תמונה מלאה
1. ארה"ב היא מעצמה מספר אחת מבחינת כוח צבאי ומודיעיני. אין אף מדינה שאפילו מתקרבת כיום לארה"ב. המשמעות היא שכל מי שמערער על משטר הדולר וסוכניו ברחבי העולם עלול בנקודה מסויימת להתקל בכוח שטרם הופעל מאז מלחמת העולם השנייה. כלכלנים רבים (משמאל וימין) צופים שאם התמרוץ לא יועיל פיננסית, ארה"ב תפנה לתמרוץ הקיצוני ביותר, זה שמגייס את הייצור ושאר משאבים לאלימות, שעל חורבותיה ניתן להגדיר מחדש את כללי המשחק הבילאומיים והפנימיים. 2. סין, רוסיה, אירופה, יפן, הודו ושאר מדינות נמצאות במצב פנימי בעייתי, כלכלית וחברתית/פוליטית, ולכן הסיכוי שלהן לערער על ההגמוניה האמריקאית נראה כמתכון לאי-יציבות פנימית אצלן. המעצמות הנ"ל לא יסתכנו באיבוד טריליונים באג"ח בקלות, ועד שהתרחיש שמתואר בכתבה יתרחש יש סיכוי גבוה שאותן מדינות יעברו שינויים שרק יסייעו לגלובליזציה בנוסח ארה"ב. בהקשר זה, לארה"ב מערכת כלכלית ופיננסית גדולה ומבוססת הרבה מרכיבים שמאזנים אותה יותר ממערכות אחרות, בגיבוי שוק דינמי מאוד ומשאבים רבים ומגוונים. כל שאר השחקנים יתקשו לעמוד במהמורות מהסוג שארה"ב יכולה לסבול. 3. שיחה על הדולר חייבת להעשות בהקשר של משטר הפטרו-דולר. נראה שארה"ב משנה פוזיציה בדרך שהיא נשענת על משטר זה לסחר בינלאומי וקביעת שער הדולר. זו דרך להתמקד בתחומים שונים מבעבר, עם נוכחות בינלאומית שונה מבעבר. לארה"ב יכולת לשרוד עשורים רבים בלי אנרגיה זרה, מה שלא נכון לגבי רוב המעצמות האחרות. מאידך, שינויים שכבר חלים במשטר הפטרו-דולר יכולים לתת לארה"ב יתרונות בתחומים אחרים. במילים אחרות, אפשר לקנות נפט בנייר. אבל אפשר גם לשמר את ערך הנייר דווקא על ידי התרחקות מקביעתו בהקשר העידן המודרני, לקראת מטבעות כמו הביטקויין, מסחר אונליין, ושאר כיווני התפתחות שיהיו קריטיים בעתיד למין האנושי. זה נכון שארה"ב עומדת מול אתגרים דמוגרפיים, גלובליים וסביבתיים, אבל נקודת הפתיחה שלה טובה משל אחרים, אם תמשיך לנהל את המעבר מחברה המייצרת מוצרים פיסיים ומדגישה תרבות צריכה, שהם קומודיטי בעולם הגלובלי, לשמירה על משאבי הטבע, עידכון המערכת הפיננסית והפוליטית שלה, והתמקדות ביצור ערך בדרכים חדשות.
סתם אחד  |  21.06.14
6.
טעות בידך.
שני, בעצם, שלושה דברים הובילו למשבר 1. - דה רגולציה, וביטול חוקי גלאס-סטיגל 2. - והאפשרות להנפיק כל מיני ניירות מעורפלים, שבעצם הופכים את הבורסות לקאזינו, שבו הגדולים, עובדים על הקטנים, בלי שם בעיה. 3. - מינוף בלתי מפוקח, ובלתי מרוסן - הימור על הרבה מאוד כסף שאין לך, ואין סיכוי שתוכל להשיג אותו, כשבקופה יש פחות מעשירית הכסף באמת. כל זה - זה חוסר רגולציה. אם היו מקפידים שהניירות היו מפוקחים כראוי, אם היו מאפשריעם מינוף מבוקר בלבד (למשל - לכל היותר פי 2 או פי 3, ולא פי 10 או פי 30), המשבר היה קטן הרבה יותר, או אפילו לא היה מתרחש בכלל. אם הבנקים היו פועלים לפי כללי הכלכלה הרגילים - כלומר - פועלים להלוואת הכסף ממי שחוסך, למי שצריך כדי להשקיע, ולא היו הופכים לבתי הימורים, לא היה משבר בכלל.
זה מתגובה 2  |  21.06.14
לכל התגובות