אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
92 רשויות רוצות להעלות את הארנונה צילום: אלעד גרשגורן

חשיפת כלכליסט

92 רשויות רוצות להעלות את הארנונה

מנגנון אוטומטי מבטיח לרשויות שהארנונה תעלה בהתאם לעליית המדד והשכר הציבורי. אלא שבנוסף לזחילה האוטומטית מתווספת העלאה חריגה אותה החליטו לנצל 92 רשויות מקומיות. בחיפה מסבירים כי עלויות השכר גדלו למרות שאלו כבר מקבלות ביטוי בהעלאה האוטומטית, בכרמיאל טוענים שמה שהממשלה לא עושה צריכה העיריה לעשות, ובת"א מעמיסים על העסקים הקטנים והבינוניים

22.06.2014, 06:48 | עמרי מילמן ותומר ורון

 לא פחות מ־92 רשויות מקומיות מתכננות להעלות את הארנונה באופן חריג, כך עולה ממסמכים שהוגשו למשרד הפנים והגיעו לידי "כלכליסט": הרשויות המקומיות זכאיות להגיש מדי שנה בקשה להעלאה חריגה בארנונה. השם "חריגה" מטעה, כי בשנה שעברה, למשל, אושרו 67% מהבקשות וב־2012 אושרו 75%. כל העלאה כזו עוברת דרך משרדי הפנים והאוצר בשקט ובלי הרבה מאמץ ומעלה את סכומי הארנונה, ובינתיים השכר מזדחל לו מאחור.

קראו עוד בכלכליסט

נימוקים מוטלים בספק

 

רשימת הבקשות החריגות ל־2014 שנחשפת כאן מגלה מידע מטריד על נימוקי הרשויות להעלאות: אחד הנימוקים הנפוצים (בבנימינה, גדרה, פרדס חנה־כרכור, הוד השרון, ראש העין ועוד) הוא שהארנונה ביישוב נמוכה מהסביבה הדומה - כך, כל רשות שתעריף כלשהו אצלה נמוך מהאחרות יכולה להשתמש בטיעון זה כדי לבקש להעלותו, מה שכמובן מעלה את הממוצע ומספק פתח להעלאה עתידית של יתר הרשויות.

חיפה, עם רשויות נוספות, מבקשת להעלות את הארנונה בעקבות עלייה בעלויות השכר (ב־149 מיליון שקל, לדבריה). אלא שבעירייה שכחו שהשכר של המגזר הציבורי משוקלל כבר בעלייה האוטומטית של הארנונה, כך שעובדי המגזר הציבורי הצליחו להעלות את שכרם, ותושבי חיפה ישלמו על כך פעמיים.

דימונה, כרשות בתהליך הבראה, התחייבה מול משרד הפנים להעלאה של 10% בארנונה כחלק מהתייעלותה (5% ב־2014 ו־5% ב2015), וכך נדרשות רשויות נוספות בהבראה, ובהן שדרות וקרית שמונה. כלומר, תושבי הפריפריה נדרשים לשלם יותר מס על פחות שירותים.

ייקור בדלת האחורית מסים צריך לגבות באור יום המנגנון המעוות של הארנונה מאפשר לבצע בה שינויים מחוץ לטווח הראייה של האזרח הממוצע ולהעלות את יוקר המחיה שלו. גם אם באמת צריך להעלות את המס, הדרך לעשות זאת צריכה להיות הרבה יותר שקופה עמרי מילמן, 2 תגובותלכתבה המלאה

אבל גם עיריית תל אביב (שטרם פרסמה דו"חות כספיים ל־2013 אך כנראה תסיים אותה בעודף), לא היססה לבקש העלאה חריגה. ראש העירייה רון חולדאי אמר כי "העובדה שעיקר ההכנסות מארנונה, כ־70%, הן מעסקים, מאפשרת לנו לשמור על מחירי ארנונה למגורים נמוכים יחסית לסביבה". הוא שכח כנראה שלפחות חלק מהעסקים בעיר הם עסקים קטנים השייכים לאותם תושבים שבהם הוא מבקש להתחשב, וכי התשלומים שהוא מעמיס על העסקים מגולגלים ללקוחות – התושבים.

אולי הנימוק המוצדק ביותר שייך לכרמיאל, שם מוסבר שהעלייה נדרשת "לאור הוצאות רבות שהממשלה הפסיקה לממן או הקטינה את השתתפותה": הממשלה מצמצמת בשירותים ומאפשרת למישהו אחר — הרשויות המקומיות — להעלות את המס כדי לחפות עליה.

את הבקשות שלהן מפרסמות הרשויות רק לאחר שהוגשו למשרד הפנים, ולא נותנות לתושביהן הזדמנות לערער. נושא השקיפות בהגשת הבקשות כבר עלה בדיונים בוועדת הפנים, אך ירד מהפרק כדי שלא יופעל לחץ גדול מדי על הרשויות מכיוון התושבים. עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר ומי שנאבק והצליח להביא לפרסום הבקשות החריגות השנה, מסביר: "מס הארנונה הוא המס הפרוץ והמסוכן ביותר בישראל. הוא מועלה דרך קבע גם על משקי הבית וגם על המגזר העסקי, ללא שקיפות, ללא בקרה ציבורית, ומבלי שהוא מובא לאישור ועדת הכנסת".

סער פועל להגביל ההעלאות

 

בזמן שמחירי הדיור זינקו בשנים האחרונות בעשרות אחוזים והשכר הממוצע במשק נשאר תקוע, עלתה בשנה האחרונה הארנונה ב־3.66%, ומאז 2007 עלתה ב־20.6% לפחות. למה לפחות? כי אותם 20.6% מתייחסים רק להעלאה השנתית הקבועה, הנגזרת משילוב של שיעור העלייה במדד המחירים ושיעור העלייה בשכר המגזר הציבורי, ומאושרת עוד לפני ההעלאות החריגות.

ראש עיריית חיפה יונה יהב (מימין) וראש עיריית ת"א רון חולדאי. מבקשים העלאה חריגה, צילום: אלעד גרשגורן ראש עיריית חיפה יונה יהב (מימין) וראש עיריית ת"א רון חולדאי. מבקשים העלאה חריגה | צילום: אלעד גרשגורן ראש עיריית חיפה יונה יהב (מימין) וראש עיריית ת"א רון חולדאי. מבקשים העלאה חריגה, צילום: אלעד גרשגורן

ב־2012 הגדילו לעשות שרי האוצר והפנים, והחליטו להעניק אישורים גורפים להעלאות חריגות לנכסים שאינם מגורים. באותה שנה אושרו 92 מתוך 122 הבקשות להעלאה חריגה.

בשונה מקודמיו, שר הפנים גדעון סער דווקא פועל להגבלת ההעלאות. סער התחייב כי ב־2015 לא יאושרו העלאות ארנונה חריגות מלבד במקרים של רשות בהתייעלות או בהבראה. את הבקשות של 2014 הוא אמנם מחויב לבחון לפי הקריטריונים הקיימים, אך בכל זאת, האישורים יהוו מבחן עבורו. עו"ד לין: "אם יאשרו שר הפנים והאוצר את ההעלאות החריגות ל־2014, הם יישאו באחריות לפגיעה בצמיחת המשק ולסגירת עשרות אלפי עסקים קטנים ובינוניים, שנטל הארנונה מאיים להכריעם".

במשרד הפנים אומרים בתגובה לדברים: "הבקשות נבחנות על ידי גורמי המקצוע במשרד בהתאם לקווים המנחים שנקבעו לשנים 2014-2013. כדי לאפשר לרשויות המקומיות להיערך להקדמת לוח הזמנים להגשת הבקשות ל־2015, פורסמו הקווים המנחים לשינוי צו הארנונה לשנת 2015, וזאת בהתאם לחקיקה שיזם שר הפנים למניעת העלאה רטרואקטיבית בארנונה". 

תגיות

148 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

148.
האמת-עיריית חולון צריכה לפצות את התושבים שהם גרים בעיר דפוקה!!!!
באמת מי זה מוטי ששון-הוא עובד אצל המנכ"לית חנה הרצמן שנגעלת מחולון ובעצמה לא מתגוררת בעיר, אבל החליטה להעניש את תושבי חולון בהעלאה חריגה של 50% בארנונה זה לא יעבור !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
מוטי רוצה 150% ארנונה  |  27.06.14
144.
רשיות מקומיות - המונופול הבא שצריך להרוס
כמו שמנסים לפגוע בטייקונים שתאות הבצע שלהם העבירה אותם על דעתם, כמו שמנסים לפגוע בועדים הגדולים שממררים לנו את החיים, צריך להגביל את הרשויות המקומיות האטומות שמנסות שוב ושוב להכנס לכיסי התושבים ולשדוד עוד ועוד. הגיע הזמן שהשודדים האלה יסתפקו בתקציב שיש להם ויתנו שרותים ומשכורות בהתאם לכסף העומד לרשותם ויבינו סוף סוף שהם אמורים לשרת את התושבים ולא התושבים אמורים לשרת אותם. די לגזלה המתמשכת מזה שנים. הגיע הזמן שמישהו יעצור את ההתדרדרות הזו!!!!
עמית , צפון  |  22.06.14
לכל התגובות