דו"ח אלאלוף: עוד 7.8 מיליארד שקל שספק אם האוצר ינסה בכלל למצוא

ועדת אלאלוף מתכוונת להמליץ להשקיע כל שנה בצמצום העוני בישראל סכום של 7.8 מיליארד שקל. מהדו"ח של הוועדה שהגיע לידי "כלכליסט" עולה כי סך כל המלצות הוועדה מסתכמות בסכום של עד 7.84 מיליארד שקל לשנה, כאשר חלקם הקטן מתקציבים קיימים.

אמנם לפי ההמלצות מדובר על תקציבים שיעלו בהדרגה על פי סדר העדיפויות של הממשלה במהלך העשור הקרוב, אך המלחמה על תקציב היא זו שתגדיר את ההצלחה של הוועדה למלחמה בעוני ושל מי שמינה אותה לפני חצי שנה, שר הרווחה מאיר כהן. אם לא יקרה שוב שינוי של הרגע האחרון, כפי שאירע בשבוע שעבר עקב אירוע החטיפה, תגיש היום הוועדה לשר כהן את הדו"ח שלה.

לצפייה בסיכום ההמלצות העיקריות של הוועדה למלחמה בעוני - לחץ כאן

לצפייה בדו"ח המלא של הוועדה למלחמה בעוני - לחץ כאן

דיון של ועדת אלאלוף (ארכיון) | צילום: אוראל כהן

מטרת הוועדה היא הורדת שיעור העוני בישראל בכמחצית בתוך עשור לממוצע ה־OECD, כלומר לשיעור של 11% מהאוכלוסייה, ולצורך זה הוועדה הגדירה חמישה תחומים עיקריים שבהם תטפל: תעסוקה, שירותים סוציאליים, דיור, חינוך ובריאות. נושאים אחרים כמו תחבורה ציבורית או ביטחון תזונתי כמעט לא נדונו.

יותר למס שלילי וחד־הוריות

החיוכים שילוו את הגשת הדוח והברכות לא יצליחו להסתיר את המתיחות שבין חברי הועדה למשרדי רה"מ והאוצר ואף יו"ר הועדה, אלי אלאלוף, בנוגע ליישום ההמלצות שחלק גדול מהן מוטל בספק, אם משיקולים תקציב ואם בשל התנגדות עקרונית של משרדי רה"מ והאוצר. רבים מחברי הועדה אף ביקרו את הלחץ הכבד מצד האוצר שהביא, לטענתם, להורדה של המלצות כמו העלאת קצבת הילדים, רפורמת ביטוח סיעודי ציבורי ועוד.

לא מן הנמנע כי כהן יתייחס בדבריו היום לסוגיה התקציבית, כפי שעשה בעבר, כדי להסיר את החשש כי לא יימצא תקציב להמלצות הוועדה. אך בסוף הוא זה שיצטרך להוציא מראש המפלגה שלו, שר האוצר יאיר לפיד, את התקציב הנדרש.

בקרב חלק ניכר מחברי הוועדה יש קונצנזוס שלפיו ללא סכום של לפחות 2 מיליארד שקל בשנה הבאה אין טעם לדבר על התחלת הטיפול בשיעורי העוני הגבוהים של ישראל. מנגד, תחת ההנחה כי תקציב השנה הבאה גם כך מכווץ מאוד, ספק אם האוצר ישקיע את הסכומים הנדרשים. לכך גם צריך להוסיף את ההסתייגות העקרונית של משרדי רה"מ והאוצר מהגדלה של קצבאות הבטחת ההכנסה או של חלק מהשירותים החברתיים כמו הגדלת הדירות בדיור הציבורי. כפי שפורסם בשבוע שעבר ב"כלכליסט", אלאלוף עצמו הכניס הסתייגות יחד עם משרדי הממשלה מהגדלת הבטחת ההכנסה, לפחות עד שלא יהיה מבחן תעסוקה שיבדיל בין כאלו שלא יכולים לעבוד לבין כאלו שיכולים.

המלצה שהאוצר עשוי לתמוך במימושה, ולו באופן חלקי, היא הגדלת מענק מס ההכנסה השלילי להורים עובדים בסך כולל של כ־800 מיליון שקל בשנה, שאמורה להוריד את שיעור העניים ב־2.6% או כ־30 אלף הורים וילדים במשפחות עובדות, זאת על פי התרחיש שבנה צוות התעסוקה של ועדת אלאלוף, בראשות ניצה קסיר מבנק ישראל שבו היו חברים גם נציגי האוצר. כמו כן, הוועדה ממליצה גם על הגדלת מענק ההכנסה שניתן ל־35 אלף משפחות חד־הוריות בכ־90 מיליון שקל בשנה.

המלצה חשובה אחרת של הוועדה היא הרחבת מערך ההכשרה המקצועי ב־120 מיליון שקל בשנה. גם היום על פניו מושקעים תקציבים של כ־600 עד 700 מיליון שקל בשנה בהכשרה מקצועית, אך מדובר בסכומים קטנים לעומת הצרכים האמיתיים בשטח. העלות של הכשרה כזו היא גבוהה, ולראייה גם הסכום שהוועדה ממליצה עליו מיועד ל־12 אלף איש בשנה בלבד. הסכמה רחבה יחסית ישנה גם סביב העלאת קצבאות השלמת ההכנסה לכ־200 אלף גמלאים ללא פנסיה. ההמלצה היא להעלאה של כ־200 שקל בחודש, כלומר כחצי מיליארד שקל בשנה.

התקציב הוא רק תירוץ

הכיווץ התקציבי יהיה כנראה התירוץ בשביל למוסס המלצות כגון הגדלת מספר התקנים לעובדים סוציאליים ב־200 מיליון שקל בשנה, הרחבת הסיוע לדיירי הדיור הציבורי והגדלת היצע הדירות ב־1.6 מיליארד שקל, הקמת מרכזי חינוך לגיל הרך, הגדלת תקני עובדים סוציאליים ועוד. בסופו של דבר, ככל הנראה המדינה לא מוכנה להשקיע את הסכומים שדרושים להרחבת השירותים החברתיים בצורה דרמטית. ישראל, כזכור, מוציאה רק 15.8% מהתוצר שלה על שירותים חברתיים, לעומת ממוצע של 22% ב־OECD.

אולי בגלל זה כותב אלאלוף בתחילת הדוח כי סדר העדיפויות של ממשלות ישראל לקוי: "אתגרים גדולים ורבים ניצבים בפני ממשלת ישראל. מבלי להפחית בערכם, הוצאת אדם מתהומות העוני והמצוקה היא ערך עליון. מדינת ישראל של היום מזניחה את תפקידה ולא עושה די למען השכבות החלשות".