אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
יש לך בית חכם? וואו, אתה עצלן מכדי ללחוץ על כפתור צילום: shutterstock

דו"ח טכנולוגי

יש לך בית חכם? וואו, אתה עצלן מכדי ללחוץ על כפתור

מי בכלל צריך מערכות בית חכם ומדוע הן עלולות לנוון את המשתמש ואף לפגוע בפרטיותו, פרנסי עמק הסילי-קון מאשימים את ישראל בקיומה של אפליקציית YO המיותרת והעתיד של מדידת הרייטינג באינטרנט

23.06.2014, 15:24 | יוסי גורביץ

האם אתה עצלן מכדי ללחוץ על כפתור?

"עד כמה אתם חושבים שאנחנו מנוונים"? זו השאלה שצריכה להישאל כאשר כל מיני ארגונים ערמומיים כמו גוגל מתחילים לדבר על "בית חכם". העקרון פשוט למדי: האדם הסביר קם בבוקר ואיך שהשעון המעורר שלו משמיע את צליל ההשכמה, הקומקום מתחיל לרתוח, כפית אוטומטית מוזגת קפה לספל חכם, האור במטבח נדלק ברכות ו"בוקר" מתוך פר גינט מתחיל להתנגן.

זה נשמע נחמד ואפילו אוטופי, עד שחושבים על זה שוב. למה לעזאזל אני צריך שמישהו ידליק עבורי את מתג החשמל? עד כמה אני מנוון? למה מישהו אחר צריך להדליק עבורי את הקומקום? כמה זה כבר מסובך? כמה זמן זה דורש?

סביר שיהיה כאן חסכון בזמן של כמה שניות ושל כמה תנועות לא הכרחיות. אבל חשבו על ההשקעה הנדרשת. אנחנו צריכים לחווט את כל הבית מחדש, להפוך שורה של מכשירים שכרגע הם טיפשים לחכמים ולחבר אותם לאינטרנט. הבית, כפי שהוא כרגע, עובד - ועובד טוב. האם קל יותר להדליק נורה באמצעות מתג, או באמצעות הסמארטפון שבכיס שלכם?

מערכות בית חכם של LG מערכות בית חכם של LG מערכות בית חכם של LG

זה הולך להיות ציוד יקר, שיסבך לכם את החיים לבלי הכר כדי לחסוך כמה שניות וכמה תנועות. גלאי החום המדובר של Nest, למשל, שנרכשה על ידי גוגל, לא ניתן לתכנות: הוא יעקוב אחרי ההתנהלות שלכם ויחליט מה טוב עבורכם. כלומר, אתם תהיה תלויים ברצונה הטוב של תוכנה, במקום שתוכלו לקבוע לה מה לעשות. מי צריך את זה?

גוגל, כמובן; הבית החכם יאסוף עליכם כמויות מידע שאף אחד לא חשב שבכלל אפשר לאסוף - ויעמיד את כל זה לרשות המפרסמים. הם האכילו אותנו במספיק קש בעשור האחרון. הגיע הזמן להפסיק. 

עוד מכה לתדמיתה של ישראל

אפליקציה מטופשת להפליא - כנראה הדבר המטופש ביותר מאז מים בטעמים - כובשת בסערה את עולם המובייל: Yo. האפליקציה מאפשרת לעשות דבר אחד בלבד: לשלוח הודעת Yo לחברים שלך. יוצרי האפליקציה מתעקשים שהיא שינתה את חייהם; בהתחשב בכך שהיא איפשרה להם לקושש מיליון דולר מאסופה של משקיעים, הם כנראה צודקים. האפליקציה מגיעה למקומות גבוהים להחריד בכל מיני חנויות אפליקציות.

בעמק הסילי-קון, שהמוניטין שלו גם ככה בשפל, מיהרו להודיע שהאחריות לפיגוע התודעתי הזה איננה שלהם. הם מזכירים שיוצר האפליקציה, אור ארבל, אמנם שורץ בעמק הסילי-קון והחברה שלו מבוססת שם, אבל מדובר במהגר מישראל שאת המגפה הזו הגה, תכנן וכתב כשעוד חי לחופי הים התיכון.

אור ארבל, מייסד YO אור ארבל, מייסד YO אור ארבל, מייסד YO

ארבל בנה את התועבה בשמונה שעות. בהתחלה אפל עשתה את הדבר הנכון ודחתה את האפליקציה, מתוך מחשבה תמימה שהיא הועלתה לפני שיש בה פונקציונליות כלשהי. מי שעוקב אחרי המדור, יודע שחלוקת שבחים למחלקת סינון האפליקציות של אפל נדירה מאוד, אבל הדחיה של Yo ראויה לשבח כזה. מצד שני, כמובן, אפל אישרה אותה בסופו של דבר.

אז כאן יש לנו מקרה נדיר: הצלחה פנומנלית שכל כך מביכה את התעשיה, שהיא מתנערת ממנה ומזכירה שהיא מגיעה מהפרובינציה.

מעניין מי אחראי לזה

אתר הונג קונגי, popvote.hk, מצא את עצמו בימים האחרונים תחת התקפת DDoS כבדה במיוחד. והאמת, לא ממש מסובך לזהות את האחראים. עם החזרתה של הונג קונג לסין בסוף שנות התשעים, התחייב משטר הגולגלות של בייג'ינג לשמור על זכויות האזרח והאדם של התושבים. התוצאה היא אנומליה ביחס לשאר סין. עם זאת, השגשוג של הונג קונג חשוב למשטר, והוא מהסס לנקוט בצעדי דיכוי שמקובלים בסין עצמה.

בשבועות האחרונים ניסה האתר popvote לשכנע את תושבי הונג קונג להצביע עבור מועמדים למועצה שם, כשהוא מציע להם שלל אופציות. המדובר בסקר שאין לו שום משמעות רשמית, אבל בעליל מעיד על ההעדפות של התושבים. כ-600,000 מתושבי הונג קונג טרחו להרשם ולהצביע.

שכונת מגורים בהונג קונג, צילום:  Michael wolf שכונת מגורים בהונג קונג | צילום: Michael wolf שכונת מגורים בהונג קונג, צילום:  Michael wolf

ופתאום, טראח: התקפת DDoS בסדרי גודל שלא נראו קודם לכן. חברת האבטחה CloudFlare אמרה שמדובר בהתקפת ה-DDoS המתוחכמת ביותר שהיא ראתה. שזה, כמובן, יכול להיות תירוץ לכך שחברת האבטחה נכשלה בתפקידה, אבל סביר שיש בזה גם מן האמת.

אה, כן, נתון שהושמט במקרה - משטר בייג'ינג לא מתכוון לאפשר לתושבי הונג קונג להצביע לפני 2017, במקרה הטוב. הפעילות של popvote.hk, כמו גם ההפגנות ההמוניות לזכר הרוגי טיאננמן לפני שבועיים ומשהו שנערכו בהונג קונג, מעידות על אי שביעות רצון ניכרת מצד התושבים כלפי משטר הגולגלות.

אז, תראו איזה מקרה, האתר נפל. במה שנראה כמו התקפה מכוונת. של מישהו חזק מאוד. מדינה, נניח?

קצרצרים

1. עוד יום, עוד ידיעה נואשת של הנהלת יאהו, שמבטיחה שהפעם זה באמת, הפעם היא מצליחה לסובב את הספינה ולשנות את הכיוון שלה. אחרי שלמדנו שליאהו בעצם אין כל ערך בפני עצמה, שבה המנכ"לית מריסה מאייר ואומרת שהיא רוצה להפוך את יאהו לאתר שמולו "המשתמשים מתכרבלים". מותר לחשוד שאלמלא עברה המפואר של מאייר בגוגל ואלמלא המעמד שבנתה לעצמה כמהנדסת שמשיגה את שלה בעולם גברי, שלא לומר שובניסטי, התקשורת היתה מפסיקה להקשיב מזמן. למה? כי מאייר לא אומרת שום דבר שקודמיה לא אמרו. שינויים, להבדיל מרטוריקה מוצלחת, אנחנו לא רואים.

מריסה מאייר, צילום: בלומברג מריסה מאייר | צילום: בלומברג מריסה מאייר, צילום: בלומברג

2. פרצת האבטחה הארטבליד גרמה לפני מספר חודשים למומחי אבטחה לתלוש את שערותיהם ולרוץ בצווחות. נראה, עם זאת, שהיא הטרידה בעיקר אותם: חודשיים לאחר מעשה, 300,000 אתרים עדיין חשופים להארטבליד. שזה אמנם מחצית ממספרם לפני חודשיים, אבל עדיין הרבה. אם חשבתם שמישהו חוץ ממכם דואג לאבטחת הרשת שלכם, חשבו שוב.  

3. שיקגו החליטה לאסוף הרבה יותר מידע על התושבים שלה. היא הציבה חיישנים על עמודים ברחבי העיר, שמעתה ידווחו לעיר על כמות האור במקום, איכות האוויר, רמת הרעש, החום, הלחות והרוח. כל זה נשמע לגיטימי לגמרי. הבעיה היא שהמכשירים גם יבררו כמה אנשים נמצאים באזור - על ידי בדיקת אילו מכשירים סלולריים נמצאים בסביבתם. מכאן ועד ומצב שבו עיריית שיקגו יודעת איפה היה כל אזרח, באמצעות מיפוי המעבר שלו סביב העמודים שלה, הדרך קצרה.  

4. אתר Upworthy, שמנסה לקדם סרטונים ופרסומים שיש להם תועלת ומשמעות חברתית, מנהל מלחמה לא צפויה נגד מלכודות קליקים. השיטה של האתר היא מדד חדש, "דקות תשומת לב" שמו, שמיועד להחליף את המדד המיושן של מספר הצפיות. בשיטה של Upworthy, שאפשר להטמיע באמצעות קוד שמשחרר האתר, אם אתה לא צופה אקטיבית בעמוד - גולל למטה, צופה בווידאו, מניע את העכבר סביב העמוד, ועוד - אתה לא נרשם כמי שצופה בו.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות