ראיון כלכליסט

"המתיחות באוקראינה פותחת הזדמנות ליצוא גז מישראל לאירופה"

חיפושי הגז והנפט במאגרים מירה ושרה הסתיימו לפני כשנתיים בכישלון. ובכל זאת רציו הישראלית ואנרג'אן היוונית החליטו להצטרף לשותפות ולהמשיך בקידוחים. יו"ר אנרג'אן מת'יאוס ריגאס טוען שהפוטנציאל שווה את הסיכון

24.06.2014, 08:24 | ליאור גוטמן

"אם המתיחות בין רוסיה לאוקראינה תימשך, יוון וכל מדינות הבלקן יישארו בלי גז. במצב כזה שיתוף פעולה בין ישראל ליוון בקידוחי גז בים התיכון פותח לנו הזדמנות טובה". כך מתאר מת'יאוס ריגאס (Mathios Rigas), יו"ר אנרג'אן (Energean E&P Holdings) היוונית, את הסיבה לכניסתו לשותפות עם רציו הישראלית בחיפושי הגז במאגרי שרה ומירה, הנמצאים כ־50 ק"מ מערבית מחופי חדרה.

קראו עוד בכלכליסט

ההיסטוריה הקצרה של חיפוש מאגרי גז מול חופי ישראל נחלקת לשניים. מצד אחד גילויי גז גדולים, לפעמים ברמה עולמית, כמו תמר או לווייתן, ומצד שני אכזבות כואבות. מירה ושרה, שהוחזקו בעיקר בידי החברות הכשרה אנרגיה (כ־47%) ומודיעין (כ־29%), נרשמו ככישלונות המהדהדים ביותר, לאחר שבסוף 2012 הם התגלו כריקים, ו־160 מיליון דולר שהושקעו בהם ירדו לטמיון.

באורח פלא, בעלי המאגרים לא הרימו ידיים, ועד היום הם מחפשים אפשרות לבצע קידוח נוסף, מתוך ההנחה שלא ייתכן שההערכות היו כה אופטימיות (במקור נאמד פוטנציאל ההפקה של המאגרים ב־6.5 טריליון רגל מעוקב של גז טבעי ועד קרוב ל־150 מיליון חביות נפט), ובפועל לא נמצאה אפילו כמות קטנה של גז. מסיבה זו החליטה באפריל האחרון רציו, שמחזיקה ב־15% ממאגר לווייתן, להיכנס כשותפה למאגרים, ובתחילת החודש הצטרפה גם אנרג'אן היוונית.

הזדמנות בינלאומית

עבור המשקיע הישראלי אנרג'אן אינה מוכרת, בוודאי לא ברמה של נובל אנרג'י, שפעילה פה כבר 15 שנה. החברה פועלת ביוון, במצרים ובאזור הבלקן כבר 30 שנה ומחזיקה ב"קבלות" מוכחות בדמות הפקה של עשרות מיליוני חביות נפט ומאגרי גז ביוון. ברשותה שורה של הסכמים עם ספקי אסדות קידוח כמו גם מכליות נפט להובלה של תוצרים מסביב לעולם לכל המרבה במחיר.

בראיון טלפוני ראשון עמו מסביר ריגאס ל"כלכליסט" כי מי שמשך את אנרג'אן לכאן היא רציו. "אנחנו מדברים איתם די הרבה זמן", הוא אומר. "בעבר הם הביעו התעניינות בחיפושים ביוון, אבל זה לא הוביל עד היום לכלום. היינו ביחסים טובים עם בכירים שם, בהם איתן אייזנברג (אחד הגיאולוגים הבכירים ברציו — ל"ג), והם הובילו אותנו לישראל".

אתה מודע לכך שהקידוחים ברישיונות שרה ומירה נכשלו.

"זה נכון, אבל עבדנו עם רציו ועם הגיאולוגים, ואנחנו מאמינים שיש בידינו מידע שמצביע על כך שהמאגר לא יבש. אני מזכיר לך שגם בישראל היו כמה קידוחים עקרים לפני שמצאו גז. אנחנו מאמינים שזה יכול לעבוד, ואנחנו ורציו מוכנים להשקיע כסף".

מבחינת לוחות הזמנים, הכל תלוי בממונה על הנפט שבמשרד האנרגיה שיאשר את כניסת אנרג'אן כמפעילה. אם זה יקרה, השליטה על המאגר תעבור בעיקר לידיהן של אנרג'אן ורציו (50% יחד, בחלוקה שווה), תוך דילול השותפות האחרות. בשבוע שעבר הודיע משרד האנרגיה על הארכת הרישיון עד ליולי 2015, אבל האישור עבור אנרג'אן טרם הגיע.

"אנחנו חייבים לקבל אישור מהממונה על הנפט, כדי שיהיה לנו מספיק זמן להתכונן לקידוח במים עמוקים", אומר ריגאס. "יש כמה חברות שהפסידו שם כסף בעבר ויש המון משקיעים שמחכים להתפתחות, ולכן ייתכן שאנחנו הסיכוי היחיד שלהם להשיג מפעיל בינלאומי שיוציא משם גז או נפט". לדבריו, אין צורך לבצע סקר סיסמי תלת־ממדי חדש, והפעולות יימשכו מאותו מקום שהפסיקו בפעם הקודמת.

עידן חדש בקידוחי הגז

הרצון של יוון להשתלב בעולם האנרגיה הישראלי אינו חדש, וריגאס מזכיר שמשלחות מצד שתי המדינות כבר הביעו תמיכה רשמית בשילוב תשתיות ויכולות הפקה וקידוח. לפני כשנה חשף "כלכליסט" כי בכירים במועצה האירופית לאנרגיה (השייכת לאיחוד האירופי) הציעו לממשלת ישראל להתחבר לרשת הולכת הגז האדריאטית, שתאפשר מכירת גז למדינות הבלקן ולאיטליה, כאשר בולגריה ויוון כבר הביעו התעניינות רשמית ברכישת גז.

השיחות על השתלבות ישראל באירופה אינן חדשות. למה רק עכשיו הגעתם לפה?

"היינו מרוכזים בשוק המקומי ביוון. היום יש לחברה משקיע חדש, קרן ההשקעות האמריקאית Third Point שמגלגלת נכסים של 12 מיליארד דולר, כש־100 מיליון דולר מהם הושקעו בנו. לכן, יש לנו בסיס חזק יותר שמאפשר לנו להגיע לישראל".

ומה דעתך על הגילויים בישראל. האם אנחנו בפתחו של עידן חדש?

"כן, זה עידן חדש ושינוי משמעותי. יש דיבור ענק בענף על פוטנציאל להעביר גז בצינור דרך קפריסין לדרום יוון. אנחנו מעורבים בפרויקטי הולכה ואחסון של גז ומחפשים כניסות לשוק האירופי. לגבי נפט זה סיפור אחר. אם נמצא נפט, יש לנו יכולת לשנע אותו מסביב לעולם ולמכור אותו לכל שוק אפשרי. יש כאן הזדמנות לישראל להיות שחקנית ברמה עולמית".