אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
תל אביב לא רוצה תמ"א 38 צילום: עמית שעל

חשיפת כלכליסט

תל אביב לא רוצה תמ"א 38

עיריית תל אביב מקפיאה פרויקטים של תמ"א 38 בשטח הרבעים 3 ו־4, ומתכננת להקפיא גם את רבעים 5 ו־6, שכוללים את לב העיר, ולצרף אותם להגבלות הבנייה של תוכנית הרבעים. המומחים בענף מתריעים: "רוב העיר משותקת, כולל אזורים מלאי בניינים מתפוררים"

24.06.2014, 07:11 | יעל דראל
עיריית תל אביב־יפו החליטה להקפיא פרויקטים של תוכנית תמ"א 38 בשטח הרבעים 3 ו־4, עד שיסתיים שלב הערר של תוכנית הרבעים בוועדת הערר של המועצה הארצית לתכנון ובנייה, כך נודע ל"כלכליסט". המשמעות: עשרות פרויקטים של תמ"א 38 אינם מקבלים היתרים בשטח הרבעים הללו. להערכת איגוד חברות התמ"א, הנזק הכלכלי שנגרם לכ־100 פרויקטים שכבר החלו את הליכי התכנון להוצאת ההיתרים ברבעים אלו עלול להגיע ל־100 מיליון שקל.

קראו עוד בכלכליסט

זאת ועוד, העירייה מבקשת להחיל את התוכנית לרבעים 3 ו־4 - שכאמור טרם אושרה - גם על רבעים 5 ו־6, כך שגם ברבעים אלו צפויה הקפאה של עשרות פרויקטים.

"כבר עברנו שנתיים של גיהינום"

הנזק הכלכלי המיידי שנגרם ליזמי החברות מוערך כאמור בעשרות עד מאות מיליוני שקלים. אילי בר, שותף מייסד במשרד אקו סיטי המתמחה בייזום פרויקטים בתמ"א 38, מעריך כי "כדי לקדם פרויקט של תמ"א 38, כולל הוצאות משפטיות, הוצאות תכנון והוצאות מימון, משקיעים היזמים בין חצי מיליון למיליון שקל. הסכום הזה יוצא מכיסם עוד בטרם קבלת היתר הבנייה. אם נכפיל את זה בסדר גודל של כ־100 פרויקטים, שלהערכת האיגוד תקועים בשלבי התכנון השונים ברבעים 3 ו־4, מדובר על בין 50 ל־100 מיליון שקל נזק שכבר נגרם ליזמים בשטח". לחברת אקו סיטי בלבד יש כיום כ־30 פרויקטים בשלבי קידום שונים, שטרם קיבלו היתרים והוקפאו עקב המדיניות החדשה ברבעים 3 ו־4. "לא ייתכן שהעירייה תקפיא פעילות למשך זמן רב כל כך", אומר בר. "כבר עברנו שנתיים של גיהינום בהוצאת היתרים, ועכשיו לפחות עוד שנה וחצי עד שיהיה אישור סופי של התוכנית - כשלוש שנים וחצי שנים שבהן אי אפשר להוציא היתרים".

הערכות דומות משמיע אלי רוזנטל, מנכ"ל ארגון הקבלנים והבונים בתל אביב־יפו ובת ים: "עשרות פרויקטים לחיזוק מבנים נמצאים כרגע בהקפאה בשל אי־יישומה בפועל של תוכנית הרבעים. הצטבר כעס מצד דיירים בפרויקטים השונים, שמפעילים לחץ על היזמים לביצוע הפרויקטים; ומנגד הקבלנים מאוכזבים שכן חלקם נמצאים כבר תקופה ארוכה בהליכי רישוי ותכנון וארוכים, וכעת התבשרו על ידי העירייה שהנושא בהקפאה".

בארגון חברים כיום כ־350 קבלנים ויזמים, עשרות מהם מקדמים פרויקטים של חיזוק מבנים בתחומי תל אביב. רוזנטל מעריך אף הוא כי הנזק הישיר ליזמים אלו מוערך בעשרות מיליוני שקלים. "היזמים מצויים בין הפטיש לסדן. מצד אחד הם מחויבים בפני הדיירים בחוזים לביצוע הפרויקטים בלוחות זמנים, ומצד שני העירייה אינה מאפשרת להם להתקדם לאחר שכבר החלו בהליכי הרישוי".

אלי רוזנטל, מנכ"ל ארגון הקבלנים והבונים בתל אביב־יפו ובת ים: היזמים מחויבים בפני הדיירים בחוזים והעירייה לא מאפשרת להם להתקדם" אלי רוזנטל, מנכ"ל ארגון הקבלנים והבונים בתל אביב־יפו ובת ים: היזמים מחויבים בפני הדיירים בחוזים והעירייה לא מאפשרת להם להתקדם" אלי רוזנטל, מנכ"ל ארגון הקבלנים והבונים בתל אביב־יפו ובת ים: היזמים מחויבים בפני הדיירים בחוזים והעירייה לא מאפשרת להם להתקדם"

הבקשות להיתר נדחות עד להודעה חדשה

תוכנית הרבעים לרבעים 3 ו־4 היא חלק מתוכנית כוללת שמבקשת להסדיר את הזכויות במבני מגורים באזורים אלו. יזמים שפנו לאחרונה לקבלת היתרים עבור תוכניות תמ"א 38 בתחומי הרבעים 3 ו־4 קיבלו תשובה מאגף ההנדסה בעירייה ולפיה "בימים אלה הוועדה המקומית והצוות המקומי עוסקים בהטמעת השינויים הנדרשים בתוכניות כפי שאושרו... וכן ביצירת הנחיות ונוהלי עבודה חדשים... היות שלפי החוק לא ניתן להוציא היתר העומד בסתירה לתוכנית מאושרת, הרי שעד להטמעת השינויים הנדרשים בתוכניות כפי שאושרו יידחה בשלב זה הדיון בבקשות להיתר".

בהמשך נכתב כי בקשות להיתר שאושרו בוועדה המקומית יוכלו להמשיך בהליך הוצאת ההיתר, ככל שההחלטות לא סותרות את התוכניות המאושרות. בקשות שנפתחו אך טרם נידונו בוועדה - הטיפול בהן יוקפא זמנית, ובקשות שהוצא בגינן תיק מידע אך טרם נפתחו - תיפתחנה אך הטיפול בהן יוקפא זמנית.

גורם נוסף בענף שמותח ביקורת על המצב הוא אייל אוכמן, יו"ר איגוד חברות תמ"א 38 ומנכ"ל חברת תל דן. בשיחה עם "כלכליסט" תוקף אוכמן את מדיניות העירייה: "מי שמגיש בקשה להיתר לא מקבל תאריך לדיון, והמשמעות היא קיפאון מוחלט של התוכניות בתל אביב. איש לא דן כרגע בתוכניות שבתחום רבעים 3–4 בטענה שהתוכנית המופקדת מצויה בהליכי ערר, ועד שיסתיים ההליך לא ניתן לקדם תוכניות באזורים אלו. אנחנו טוענים שהעניין הזה לא חוקי, וחייב להתקיים דיון בכל בקשה שאינה סותרת את התוכניות המופקדות".

באיגוד חברות התמ"א שוקלים להגיש תביעה ייצוגית נגד העירייה עקב הנזק הכלכלי שנגרם ואי־חוקיות ההקפאה, לטענתם. לצד זה יזמי פרויקטים של תמ"א 38, ובכללם חברת אקו סיטי, יגישו בימים הקרובים ערר לוועדת הערר במחוז תל אביב בדרישה לעצור את מדיניות ההקפאה. הליך הערר על תוכנית הרבעים, שבמסגרתו כאמור צפויה להגיש ערר גם עיריית תל אביב עצמה, צפוי להתחיל רשמית בעוד כשבועיים, אולם לא ידוע מתי יסתיים ומה יהיו תוצאותיו.

מקפיאים גם את לב העיר

עו"ד אברהם ללום: מדובר בהחלטה מסוכנת, בניגוד לרצון של מדינת ישראל. אם יקרה אסון — זה יהיה באחריות העירייה" עו"ד אברהם ללום: מדובר בהחלטה מסוכנת, בניגוד לרצון של מדינת ישראל. אם יקרה אסון — זה יהיה באחריות העירייה" עו"ד אברהם ללום: מדובר בהחלטה מסוכנת, בניגוד לרצון של מדינת ישראל. אם יקרה אסון — זה יהיה באחריות העירייה"

פרט להקפאת פרויקטים של תמ"א 38 מבקשת העירייה להחיל את תוכנית הרבעים - שכאמור טרם אושרה רק לרבעים 3 ו־4 - גם על הרבעים 5 ו־6 הסמוכים. רובע 5 כולל את המרכז ההיסטורי של העיר, את השכונות הוותיקות נווה צדק וכרם התימנים, וכן את אזור לב העיר, שבו ריכוז גבוה של בניינים לשימור. רובע 6 הוא האזור של שכונת מונטיפיורי ומתחם שרונה, הגובל באיילון ממזרח, רחוב שאול המלך מצפון ואבן גבירול ממערב.

עו"ד ענת בירן, המייצגת יזמים ובעלי דירות רבים בעיר בפרויקטים של תמ"א 38, מותחת ביקורת חריפה על ההחלטה: "כבר היום העירייה מנסה להחיל את מגבלות תוכנית הרבעים, ומי שמגיע לוועדה נתקל במגבלות. אם לא יודעים מה להגיד לנו ברבעים 3 ו־4 ולא יודעים מה להגיד לנו ב־5–6 המשמעות היא שרוב העיר - כולל האזור המרכזי שבו הבניינים מתפוררים - משותקת בנושא של תמ"א 38. רחובות כמו בגין, מונטיפיורי, לינקולן, הירקון - כולם בתחומי רבעים 5 ו־6 - הכי זקוקים לחיזוק מבנים".

לדברי עו"ד אברהם ללום, שותף במשרד עוה"ד עמית, פולק, מטלון ושות' ויועץ משפטי לאיגוד חברות התמ"א וההתחדשות העירונית, "ההחלטה הזו בהחלט בעייתית. ברבעים הללו אין תוכנית מופקדת ועדיין אין בהם דיון, ולכן יש בכך פגם, במיוחד לאור כמות המחלוקות וההתנגדויות לרבעים 3–4 שטרם התבררו". ללום מעריך כי עשרות פרויקטים נוספים צפויים להיות מוקפאים ברבעים 5 ו־6 בעקבות החלטת העירייה. "מדובר בהחלטה מסוכנת מאוד בניגוד לרצון של מדינת ישראל, ומי שמקבל החלטה מהסוג הזה - צריך להבין את ההשלכות", הוא אומר. "אם יקרה אסון - זה יהיה באחריות העירייה. יש פה גם אסון כלכלי, חברות שפועלות בתחום ומושקעות".

המשמעות התכנונית של הטלת מגבלות תוכנית הרבעים - ובכלל זה של אזור ההכרזה של אונסק"ו - על רבעים 5 ו־6, מרחיקת לכת. אוכמן מבהיר כי על פי הזכויות הניתנות מתוקף תמ"א 38 ניתן לבנות תיאורטית ברבעים 5 ו־6 תוספת למבנים של 2.5 קומות. אך מדיניות עיריית תל אביב היא לאשר תוספת של 1.65 קומות בלבד. "כיום העירייה מגבילה את הבנייה מכוח מדיניות בלבד - ותיאורטית ניתן לערער על המדיניות הזו ולקבל את מלוא הזכויות", אומר אוכמן. "אם תחליט העירייה להחיל ברבעים 5–6 את ההגבלות של רבעים 3 ו־4 - לא תהיה אפשרות ליזמים לחרוג מן ההגבלות, ובחלק מהמקרים לא תהיה כדאיות כלכלית לפרויקטים של הריסה ובנייה".

העירייה: "מדובר רק ב־30–40 בקשות"

מעיריית תל אביב נמסר בתגובה לדברים כי: "מדובר רק ב־30–40 בקשות שטרם נידונו בוועדה המקומית. עם זאת, בקשות שנידונו טרם קבלת החלטת הוועדה המחוזית ממשיכות להיות מקודמות לקראת הוצאת היתר. החלטת העירייה נובעת מכך שהחלטת הוועדה המחוזית, שאישרה את התוכנית לרבעים 3־4, כללה תנאים ושינויים בתוכנית המופקדת. כדי להמשיך ולהתקדם בהליכי הרישוי יש צורך ללמוד את ההחלטה המשתרעת על פני 180 עמודים. תהליך זה נמצא בעיצומו, ובקרוב תינתנה הנחיות שיאפשרו את המשך קידומם של הליכי הרישוי. העירייה עושה כל שביכולתה כדי לזרז את התהליך.

תגיות

27 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

25.
תשובה ל24
אתה יכול להוכיח שאין כל התעשרות פיננסית מפרויקט תמ"א 38.הקבלן רוכש מבעלי הדירות את הבעלות על הקרקע שעליה עומד הבניין .ככל שהוא רוכש מטרים רבועים בגג או בחצר חניות ומחסנים הוא רוכש לעצמו את האדמה היקרה שהבניין עומד עליה. אתה יכול גם לטעון שהעיריה אינה או בייקטיווית כי היא עומדת להתעשר מארנונה נוספת על הדירות שתיבננה וגם מההרחבות . הרובעים שהעיריה אינה נותנת בהם אישורים כיום הם רובעים של אשכנזים ולכן יש אפליה בהתנהלותה של העיריה ויהיה אפשרי להגיש תביעה לבית המשפט העליון בישיבתו כבית דין לצדק.
אליאן , תל אביב  |  16.07.14
24.
תמ"א 38 - קשישים
תמ"א 38 – קשישים: מטרת תמ"א 38 להציל חיים אך במידה רבה מהווה גזר דין לקשישים. ברטה ניצולת שואה כבר בת 95, אחרי יותר מ־50 שנה בדירה הזו. לאן תלך? אצל קשישים השגרה המוכרת מחזיקה אותם בחיים.איך לדעתכם זה יכול להשפיע על קשישים ש 40 שנה חיים באותה דירה כשמאיימים עליהם בפנייה למפקחת על הבתים המשותפים כולל תביעה לפיצויים אם לא ישתפו פעולה.במיוחד עולה שאלה ביחס לאנשים מבוגרים, שכל חפצם להישאר בדירתם המוכרת אותה בנו ועליה שילמו במשך שנים, ושאין ברצונם לנדוד בין דירות שכורות בשנה-שנתיים של הבנייה. האם מוצדק לפגוע בזכויותיהם רק כדי שיתר שכניהם "יתעשרו" או לצורך קידום פרויקט בנייה כזה או אחר. האם מותר לפגוע בחיים של מישהו על מנת להציל (אולי) מישהו אחר?כבר נכתב:"שאלה חשובה היא האם באמת ראוי ליטול מאדם את זכותו להישאר בביתו בהליך מהיר של טענות בפני המפקח על המקרקעין. לפנות קשישים זו בעיה מצפונית אבל הקבלן לא רואה אותם ממטר, כי הכסף הכי חשוב לו, ראש של קשיש לא עובד על הצד הפיננסי והם רוצים את השקט עד כמה שנותר להם לחיות כך שהפרויקט הזה נחשב להטרדה מבחינתם ולהתערבות בסדר החיים שלהם ופגיעה בבריאותם, אז תניחו להם.זוג קשישים שאינו בנוי להיטלטל לדירה שכורה וחזרה בערוב ימיהם.דייר סרבן" - זה ממתג אותם מיד כאילו הם עושים זאת בכוונה על מנת לטרפד את התכנית ."המשובחת" של שכניהם. אם זוג הקשישים אינו מרגיש שמצאו לו פיתרון חלופי נאות התואם את גילם ומצבם הגופני - כנראה שהתכנית של השכנים אינם כה "משובחת". זה שהם במיעוט לא הופך אותם לפחות צודקים. ומי היה רוצה לראות את הוריו שבמקום להזדקן בכבוד יזדקקו עכשיו למצוא עצמם נלחמים עם שכנים על זכויות בסיסיות? האם באמת זה מה שהם צריכים לעשות עכשיו בערוב חייהם? להתנגח משפטית, לעסוק בענייני דין ומשפט שלבטח אינם קלים להם רגשית? וכל זאת רק בגלל שהשכנים הגו תכנית לשיפור התעשרות לעצמם.במקרים מסוימים נאמר לדיירים, בין אם על ידי השכנים ובין אם ישירות על ידי היזם כי אם יסרבו לחתום - יפעלו להגיש נגדם תביעה כדיירים סרבנים, וכך יאלצו אותם לחתום. לדוגמא, נאמר לזוג קשישים ניצולי שואה בגילאי ה-90 לחייהם, שהתגוררו בדירתם50 שנה, כי אם לא ייענו לביצוע תמ"א 38 ויעברו לדירה חלופית - ייתבעו. בעקבות זאת חלה הידרדרות במצבם הבריאותי.מפניות שהגיעו עולה כי נראה שבעקבות התיקון המצב הרחיק לכת. כך, בעלי דירות המבקשים להמשיך לגור בשלווה בביתם עומדים בפני אפשרות ממשית כי יאלצו אותם בחסות החוק, לעזוב את ביתם ולגור בשכירות כשנתיים-שלוש.מדובר בפקוח נפש בפגיעה בעקרונות יסוד של "זכות לחיים" , "זכות הקניין" ו"כבוד האדם". יש ידיעות על כך שקשישים מאוימים בהעמדה למשפט ובפיצויים שיאלצו לשלם לכל הדיירים אם לא יסכימו. קראתי ונוכחתי שהיחסים בין השכנים מתערערים ובסופו של תהליך אינם מדברים אחד עם השני.זוג קשישים, או קשיש/ה יחיד גרים בדירת 2 חד'. כך טוב להם, כך נוח להם כבר 60 שנה. מופיע יזם ומציע להם, מבחינתם, לשנות סדרי בראשית, לבנות להם חדר נוסף שאינם זקוקים לו, לאכול חול ואבק במשך כשנה בכל תקופת הבנייה, אולי גם לנגוס מההול הישן והחביב שלהם בו הם רגילים לשתות את תה אחה"צ עם הביסקוויט, ולהכניס שם מעלית, חמור מכך, לבקש מהם להשתתף בבוא היום בהוצאות המעלית. השקט שהיה להם 60 שנה בדירת ה- 50 מ"ר , יופר! עוד זוגות רגליים יעלו וירדו במדרגות ויעלו את מפלס הרעש, וגרמו ליותר לכלוך מה שיחייב ניקיון יסודי יותר, של קומה נוספת וייקר גם את הוצאות הניקיון שיידרשו לבניין המודרני שיתקבל. צי הרכב תחת חלון ביתם של הקשישים, יגדל.וכל מה שהם רוצים זה בסך הכל להמשיך ולגור בשני החדרים עם ההול הרומנטי, בבניין של 6-8 דיירים ותו לא, לעלות/לרדת ב- 20 המדרגות המפרידות בין קומת הכניסה לדירתם כשהם צועדים עם מקל לרופא/למכולת, בלא להיזקק למעלית, שאולי תעלה אותם במהירות ובקלות אך תוריד את הפנסיה שלהם משמעותית. ואז הקשישים הללו הופכים להיות מתנגדים בלתי נסבלים, תוקעים מקלות בגלגלי התמ"א, וכפי שהתבטאו כאן לעיל, "קוץ". מי כאן יכול להסביר לי כיצד אתם מתמודדים עם המתנגדים מהסוג הזה, וזה בלבד? ואל תציעו לי שיעברו דירה, כי זה לא סיבה להעניש אותם בעלויות של מעבר דירה ושינוי מיקום בו קבעו את מושבם מזה 20-30-40-50 שנה ויותר רק בגלל התמ"א. מעבר לדירה אחרת מרווחת ככל שתהיה עשוי להיות מסוכן לקשיש שרגיל לפינה שלו...לכו תסבירו לקשיש בן 90 שמעלית היא לטובתו, כאשר מדובר על פרויקט שבו אישורים לוקחים כשנה וחצי ובנייה כשנתיים – סה"כ 3.5 שנים תיאורטית, אך בפועל יכול להגיע ל5 שנים.ישנן דעות:כאשר מוסיפים 2.5 קומות על בנין ישן טלאי על טלאי מחלישים אותו ומסכנים חיים . א.ע.
א.ע. , חולון  |  30.06.14
לכל התגובות