אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
פרונטלי צילום: The New York Times

פרונטלי

אוונגרד באמסטרדם; טיול על גג מוזיאון המט; מלון הפאר שמשחזר את תהילת איסטנבול; הסניקרס הנכונים לקיץ; דמיאן הירסט על תרופות מזהב; סיורי אופנה בניו יורק; בתי הקפה שאפשר לחשוב בהם; המותג החדש של האחיות צוקר; השפים האמריקאים כבשו את פריז ועוד

02.07.2014, 08:55 | כתבי כלכליסט

אופנה

מארני יורד לשוליים

מותג האופנה האיטלקי מארני חבר לשורה של אמנים חוץ־ממסדיים, מקצתם מוגבלים, שעיצבו הדפסים לבדים ועורות לקולקציית הסתיו הקרוב שלו. הפריטים שהתקבלו משיתוף הפעולה הייחודי מאופיינים בצבעוניות ובדמיון חסר מעצורים.

עילית מינמר

תחבורה

"מכוניות החלום", תערוכה במוזיאון האיי שבאטלנטה, מציגה אוסף של מכוניות קונספט שהרחיבו את גבולות עולם העיצוב מ־1932 ועד ימינו. עד 7 בספטמבר. bit.ly/DreamCarz

נסיעות

טיול בשמי מנהטן 

  , צילום: The New York Times צילום: The New York Times   , צילום: The New York Times

מוזיאון המטרופוליטן הניו־יורקי ממשיך את מסורת מיצבֵי הגג הקיציים שלו: "טיול לאורך משוכת מראה דו־כיוונית", עבודתו של האמן דן גרהם, לוכדת רגע מרתק בתולדות מנהטן שבלבו תנופת הבנייה של גורדי שחקים מדרום לסנטרל פארק. גרהם הציב בגינת הגג של המוזיאון מסלול הליכה קצר ולאורכו מחיצה מפותלת שעשויה מראה למחצה שמאפשרת לצופים משני צדי המחיצה לראות אלו את אלו, אבל במקביל משקפת במעוות את הנוף שמאחוריהם. את התצפית מכוונים בעדינות שיחי קיסוס התוחמים את שני קצות המחיצה, כמחווה למבוכי גן אנגליים. העיצוב המינימליסטי מעצים את הנוף הפתוח היפהפה מגג המוזיאון, וכאילו משיט את הצופים בתוכו. אסור להחמיץ.

קולינריה

שף אמריקאי בפריז

דיוויד ליבוביץ' מפרק את צרפת, מתכון אחר מתכון

השף דיוויד ליבוביץ השף דיוויד ליבוביץ' | צילום: Ed Anderson השף דיוויד ליבוביץ
  , צילום: David Lebovitz צילום: David Lebovitz   , צילום: David Lebovitz

שף הקינוחים והבלוגר האמריקאי דיוויד ליבוביץ', שחי, מבשל, אופה ואוכל כבר כעשור בפריז, מפרסם בעקביות את רשמיו מסצנת הקולינריה המקומית בבלוג הסופר־פופולרי שלו, שנושא את שמו. ספרו החדש "My Paris Kitchen: Recipes and Stories", שיצא לאור בימים אלו, מאיים להיות רב־מכר כמו ששת קודמיו. הוא כולל מאה מתכונים מתוקים ומלוחים בהשראת המטבח הפריזאי העכשווי, בליווי סיפורים ואנקדוטות מהחיים בעיר בסגנונו הרהוט והמשעשע של ליבוביץ', וצילומים מרהיבים מהמטבח ומרחבי עיר האורות. davidlebovitz.com

יונת נחמני

עוד שלושה אמריקאים שמבשלים לצרפתים:

 

  • דניאל רוז: יליד שיקגו שהגיע לבריטאני בגיל 19 והתמחה בבישול המקומי. ב־2006 פתח בפריז את ביסטרו ספרינג, שמאז כבר התרחב ושינה מיקום אך עדיין מחייב הזמנה זמן ניכר מראש. springparis.fr
  • מג זימבק: בלוגרית מקנזס שעברה לפריז ב־2005 והקימה את האתר הפופולרי Paris by Mouth, שכולל חדשות אוכל וביקורת מסעדות של אושיות קולינריות. עורכת גם סיורי אוכל בעיר האורות. parisbymouth.com
  • בריידן פרקינס ולורה אדריאן: זוג מסיאטל שהגיעו לפריז ב־2007 והשיקו מועדון ארוחות ערב מצליח בביתם. ב־2011 פתחו גם את Verjus, מסעדה ובר יין שמציעה גם תפריט סנדביצ'ים נחשק. verjusparis.com

אופנה

תחליף צוקר

 

האחיות עינב והדס צוקר, שהמותג המוערך שלהן רוּס אובטה נסגר ב־2011, משיקות מותג חדש - הפעם במתכונת אינטרנטית: לא מכבר עלה לאוויר דף הפייסבוק של המותג Zucker, ובסוף אוגוסט יתחיל לפעול גם האתר (zuckerstudio.com). הדס, שעברה לפני שנה וחצי לסין כמנהלת האמנותית של מותג הגברים הסיני Blackgateone, משמשת קריאייטיב דיירקטור גם ב־Zucker; עינב אחראית לעיצוב ולמערך הלוגיסטי; ואיתן בצוות ההקמה הדוגמנית מלאני פרס, צלם האופנה דניאל שריף והמעצבת הגרפית נעה שוורץ.

עינב מסבירה שהבגדים של Zucker יהיו פחות מורכבים מאלה של רוס אובטה ויותר על־זמניים, לא תלויי טרנדים או עונות. "Zucker הוא אבולוציה של רוס אובטה", היא אומרת, "אנחנו שומרות על אותה אסתטיקה ואיכות חומרים גבוהה, אבל אין לנו חנויות להחזיק ואין פערי תיווך. אנחנו יכולות להציע את השפה העיצובית שלנו לפלח שוק רחב יותר במחיר נוח".

האתר החדש יציע מלתחה בסיסית של פריטים חיוניים לכל השנה: חולצות, חלקים עליונים, מכנסיים ואביזרים. הוא יהיה בנוי על פי קטגוריות שאינן תלויות בעונות אלא בסוג הבד, למשל משי, אריגים שאינם משי, ג'רסי, דנים וכדומה.

עילית מינמר

מלון

לגור בתוך איש

האמן אנטוני גורמלי יושב לפני עבודתו ROOM. "רחם או תא מרופד", צילום: אימג האמן אנטוני גורמלי יושב לפני עבודתו ROOM. "רחם או תא מרופד" | צילום: אימג'בנק, Gettyimages האמן אנטוני גורמלי יושב לפני עבודתו ROOM. "רחם או תא מרופד", צילום: אימג

 

האמן אנטוני גוֹרמלי כבר יצר כמה פרויקטים מונומנטליים, אבל עבודתו האחרונה, Room, מאפילה אפילו על אלו: דמות פלדה קוביסטית הפורצת מחזיתו של מלון בומונט שמוקם כעת בלונדון, ומסווה בתוכה סוויטת אירוח. הכניסה לסוויטה נעשית דרך סלון הדור הממוקם במבנה המלון ומוביל לחדר אמבטיה גדוש שיש. משם מובילות מדרגות צרות לחדר שינה נזירי ורצוף עץ כהה בחלל הפסל. גורמלי מתאר את העבודה כ"מערה, קבר, רחם או תא מרופד", אבל ב־2,500 ליש"ט ללילה אפשר לשער שהחלל המדיטטיבי ישמש מעט מאוד נזירי זן והרבה יותר אספני אמנות עשירים שיגיעו לשופינג ברובע מייפייר היוקרתי. thebeaumont.com

תכשיטים

דמיאן הירסט על כדורים

 

האמן הפרובוקטיבי דמיאן הירסט מרבה לעבוד עם חומרים יקרים; בייחוד זכורה גולגולת היהלומים שיצר ומכר במחיר השערורייתי של 100 מיליון דולר. עכשיו הוא משתף פעולה עם התכשיטן רוברט קית' ביצירת ליין תכשיטים, ובהם מהדורה מוגבלת של 25 טבעות גלולות (אחד האלמנטים החוזרים בעבודתו) עשויות זהב ויהלומים לבנים ושחורים. מ־18 אלף ליש"ט, בבוטיק הלונדוני Other Criteria.

עילית מינמר

אביזרים

מה יש לך בדלי?

 

מותג התיקים החם של הרגע, Mansur Gavriel של המעצבות רייצ'ל מנסור מלוס אנג'לס ופלוריאנה גבריאל מברלין, כובש בקוויו הנקיים והפשוטים ובאיכות שלו. תיקי הסל והבאקט (Bucket) שלהן נחטפו מהמדפים בתוך שעות. בארץ עוד יש כמה, למי שעומדת בעלויות: מ־2,660 שקל, בבוטיק ורנר, רוטשילד 69 תל אביב. mansurgavriel.com

עילית מינמר

יצאו מכלל פעולה

מדביבון מאגיסט ועד שכירי חרב מכורים לבוטוקס, הגיבורים של סרטי הפעולה החדשים איבדו את הקשר הרופף למציאות

הגריאטרים של הגריאטרים של 'בלתי נשכחים 3' הגריאטרים של

כשהם יונקים ממקורות השראה כמו צעצועים, סרטים מצוירים, משחקי מחשב ונוסטלגיה לסרטי האייטיז, תסריטאי הוליווד מגרדים את תחתית החבית בניסיונם לעצב גיבורי אקשן חדשים. תמו הימים שבהם הובלו סרטי פעולה בידי גברים מסוקסים עם גיל הגיוני וגוף אנושי; התחרות הקשה של יולי העמידה דביבון מהונדס גנטית בשם רוֹקט ראקוּן ב"שומרי הגלקסיה", ארבעה צבים מהונדסים גנטית בעיבוד הקולנועי החדש ל"צבי הנינג'ה", ותצוגת תכלית לנפלאות ההורמונים הסינתטיים שמגחיכים את כוכבי העבר ב"בלתי נשכחים 3".

הדביבון של הדביבון של 'שומרי הגלקסיה' הדביבון של

דמות פריקית אחת אינה מספיקה; האקשן מבוסס על קרקס של דמויות שהחיכוך ביניהן הופך לאטרקציה. לרוקט הדביבון יש קרבה מיוחדת לגרוּט, חייזר דמוי עץ בעל אוצר מילים מוגבל ("אני גרוט"). שיתוף הפעולה בין השניים מביא את האקשן לשפל ריאליסטי חדש בסצנות שבהן דביבון חמוש מטפס על חברו, העץ העצבני, בעודו יורה לכל עבר.

בין ארבעת צבי הנינג'ה אפשר להבדיל רק בזכות כלי הנשק השונים וצבע מסיכות הפנים שלהם. מכל בחינה אחרת הם מהווים השתקפות של דמות אחת, טינאייג'רית ואידיוטית. בהתאם, האינטראקציה ביניהם מוגבלת לניסיון להשיג את משולש הפיצה האחרון שבמגש.

לקטר של סדרת "בלתי נשכחים" מתווספים בכל סרט עוד קרונות מקרטעים: לקבועים בראשות סילבסטר סטאלון וארנולד שוורצנגר מצטרפים הפעם הריסון פורד, מל גיבסון, ווסלי סנייפס, אנטוניו בנדרס וקלסי גריימר. אפשר היה לקחת ברצינות את היומרה שלהם לגלם גיבורי פעולה מזדקנים, לולא זו עמדה בניגוד מגוחך להתמכרות שלהם לבוטוקס ולסטרואידים.

בשורה התחתונה, לא ברור מה יותר מדכא: אקשן באנימציה ממוחשבת לילדים בני כל הגילים, או אקשן למבוגרים שאינם מסוגלים להתפתח מעבר לטראש שבו צפו בילדותם. ארז דבורה

עיצוב

מחווה לנימאייר

 

שלוש שנים חלפו מאז מותו של האדריכל הברזילאי המשפיע אוסקר נימאייר, מאבות המודרניזם. עכשיו החליטה גלריית העיצוב הניו־יורקית Espasso לייצר מחדש סדרת רהיטים שעיצב בשנות השבעים עם בתו אנה מריה, ובהם כיסא הנדנדה ריו האיקוני (בצילום)

קפה: להגג ולשתות

אריאל רובינשטיין ממפה את בתי הקפה שכדאי לחשוב בהם

 

פרופ' אריאל רובינשטיין, חתן פרס ישראל לחקר הכלכלה וחובב גדול של בתי קפה, השיק באתר שלו "אטלס בתי קפה שאפשר לחשוב בהם", שמציג על גבי מפת העולם כ־400 בתי קפה מ־167 ערים ב־51 ארצות - מ־Kyani&Co, בית קפה איראני במומבאי, דרך Mokka ברייקיאוויק ועד "המדרחוב" בכפר סבא.

פרופ פרופ' אריאל רובינשטיין | צילום: עמית שעל פרופ

מה הופך בית קפה למתאים להגיגים? "איכות האוכל לא חשובה, ובטח לא איכות הקפה", מבהיר רובינשטיין, שמעדיף נס קפה מהול בהרבה מים, ובכלל שונא קפה. בתי הקפה שצלחו את מבחן רובינשטיין הם "מקומות שאפשר לשבת בהם שעות על גבי שעות ולחשוב", הוא מסביר. "אלו בתי קפה שמצטיינים בתחושה ביתית: התאורה נכונה, לא חשוך ולא מואר מדי, המרחב מספיק גדול, לא ענק אבל מרווח, והמוזיקה לא רועשת".

כמה מבתי הקפה המומלצים של רובינשטיין  

לחצו לצפייה
גלריית כלכליסט: (7 תמונות)

רובינשטיין ביקר בעצמו ב־193 בתי קפה על פני המפה; על השאר, הוא מספר, המליצו חברים וקולגות. "הממליץ החשוב ביותר הוא אני", הוא מדגיש. "אני לא מכניס כל מה ששולחים אלא רק מה שנראה לי מתאים, ובשום אופן לא רשתות. זה תהליך דינמי: הרבה פעמים קרה שהגעתי למקום, בדקתי אותו ואז מחקתי אותו מהמפה, כי הוא לא תאם את מה שאני מחפש".

איזו המלצה הכי מסקרנת אותך?

"'קולג' סטריט קופי' בכלכתה שבהודו. הרבה חברים הודים שלי המליצו לי עליו". bit.ly/CafesAtlas

יונת נחמני

נוסטלגיה: פאנק ישראלי

מירי דוידוביץ חוזרת למועדוני האייטיז

בתחילת ספטמבר תיפתח במוזיאון ארץ ישראל תערוכה לצלמת מירי דוידוביץ בנושא מועדוני תל אביב בשנות השמונים. דוידוביץ, צלמת אופנה ותיקה, הרבתה לבלות במועדוני תל אביב באייטיז; האווירה לדבריה היתה אינטימית, ברנז'אית ועתירת פוזה. "ממש לפני שעשיתי את הצילומים האלה גרתי שנה בלונדון, ורוב הזמן הלכתי למועדונים ולהופעות", היא מספרת. "בלונדון הסגנון היה Party Hard, לרקוד, לקפוץ ולשמוח, וזה לא היה מקובל אז בתל אביב. עשו פה הרבה יותר פוזות, אנשים עמדו בצד ולא זזו".

צילומים של מירי דוידוביץ מהופעתה של להקת באוהאוס בקולנוע דן, 1983, צילום: מירי דוידוביץ צילומים של מירי דוידוביץ מהופעתה של להקת באוהאוס בקולנוע דן, 1983 | צילום: מירי דוידוביץ צילומים של מירי דוידוביץ מהופעתה של להקת באוהאוס בקולנוע דן, 1983, צילום: מירי דוידוביץ
  , צילום: מירי דוידוביץ צילום: מירי דוידוביץ   , צילום: מירי דוידוביץ

את התצלומים צילמה דוידוביץ עבור מגזין המוזיקה "ווליום". "זה היה עיתון טוב, עם תכנים שכיוונו ל'NME' הבריטי ועיצוב ברוח המגזין 'Interview', אבל ממש נס שיצאו גיליונות", היא נזכרת בחיוך. "המערכת היתה ממוקמת בדירה ברחוב אידלסון, והרוח החיה מאחוריה היתה ניצן זעירא (מפיק ומקים הלייבל נענע דיסק), שחילק לכולם כרטיסים בחינם. הוא ישב בדירה הזאת, ניהל חיי חברה ערים, ועל הדרך יצא גם עיתון. המגזין היה מחובר לסצנה של שולץ, פורטיס, הדר גולדמן מ'סיאם', הם יצאו כולם לבלות ביחד".

התערוכה, לדברי דוידוביץ, היא תוצר טבעי של העניין המחודש בהיסטוריה של מועדוני תל אביב, ובפרט בתקופה זו. דוידוביץ חזרה לארכיונה בעקבות פנייה של תחקירנית מטעם הסדרה התיעודית "לרקוד עם דמעות בעיניים" ששודרה בערוץ 8, ומצאה שם פנינים ותיעוד נדיר של התקופה. נוסף על כך, לאחרונה יצא לאור ספר של הצלם אריאל סמל שתיעד את סצנת מועדון הפינגווין בשנות השמונים, וזכה לתגובות נוסטלגיות רבות.

רוני דורי

לנעול נכון

הסניקרס של סופרגה במהדורה מוגבלת 

  , צילום: אבי ולדמן צילום: אבי ולדמן   , צילום: אבי ולדמן

 

חליפה מחויטת עם סניקרס, שמלה עם נעלי ספורט - העונה דומה שבכל הנוגע לנעליים, זה המראה הנכון. ואם לבחור, אז במותג נעלי הסניקרס האיטלקי סופרגה, שהשיק הקיץ מהדורה מוגבלת בדגמים שונים של הדפסי חיות לצד הצבעים הקלאסיים. סופרגה נודעים בשיתופי פעולה איכותיים (למשל עם The Raw של האחיות אולסן) ובפרזנטוריות בולטות (העונה זו האיט גירל של הרגע, הדוגמנית הבריטית סוקי ווטרהאוס). 289–369 שקל, בוטיק ורנר, רוטשילד 69 תל אביב.

עילית מינמר

מוזיקה

הנסיכה האפלה נוחתת

לאנה דל ריי, צילום: אימג לאנה דל ריי | צילום: אימג'בנק, Gettyimages לאנה דל ריי, צילום: אימג

 

ב־20 באוגוסט תעלה על במת גני התערוכה לאנה דל ריי, נסיכת פופ בעלת רטרו־שיק שמספקת אלטרנטיבה ראויה לאקסטרווגנטיות הפרחית של ליידי גאגא וריהאנה. דל ריי בת ה־28, שמכנה את סגנונה "ננסי סינטרה בגרסת הגנגסטרים", עברה שנים של דחיות חוזרות ונשנות מחברות תקליטים עד שרשמה את הפריצה הגדולה שלה, איך לא, ביוטיוב. היא חתומה על הלהיטים "Blue Jeans", "Video Games" ו"Born to Die". עם נתוני מכירה והורדה של מיליונים לאלבום הבכורה שלה, ורגע לפני אלבום שני מסקרן, גיחתה לישראל היא מאורע ראוי לציון גם בקיץ רווי כוכבים שכזה. רוני דורי

ברגל

סיורי אמנות ואופנה

 

עפרי כנעני, אמנית מוערכת שהציגה גם במטרופוליטן וגם מרצה ב־SVA, מדריכה כבר יותר מעשור סיורי אמנות ניו־יורקיים. בשנה האחרונה חברה אליה יערה קידר, בוגרת שנקר בעיצוב אופנה החיה גם היא בניו יורק ומשמשת יועצת קריאייטיבית למותגי אופנה. השתיים כבר קיימו כמה סיורים משותפים בעברית שעסקו גם באופנה - למשל בתערוכה של צלם האופנה ארווין פן ובתערוכה של גוטייה במוזיאון ברוקלין.

תערוכה של צ תערוכה של צ'רלס ג'יימס במטרופוליטן | צילום: איי אף פי תערוכה של צ

הסיור החדש של השתיים עוסק בקשר בין אופנה ואמנות, ובמסגרתו הן מבקרות באוסף המטרופוליטן ובתערוכה היפהפייה שנפתחה שם לאחרונה ליצירותיו של צ'רלס ג'יימס, הקוטורייר האמריקאי החשוב של המאה ה־20. "אני אוהבת במיוחד את העיסוק של ג'יימס בבד כאמצעי לפיסול", מספרת קידר, "הוא ראה בעצמו אמן לכל דבר, שתחום הביטוי שלו הוא אופנה. התערוכה פורסת את יכולות הפיסול שלו בבגד ובגוף בצורה מרהיבה".

בחודשים הקרובים קידר גם תקיים לבדה סדרת סיורי אופנה בעיר בתערוכות משתנות. "הסיורים שלי עוסקים תמיד באופנה בהקשר של תרבות; הם ינועו בתוך תערוכות אופנה מתחלפות בעיר, לצד הסיור על אופנה באוסף המטרופוליטן. אני תמיד רואה אופנה כמשקפת את החברה שלנו - מפוליטיקה ועד אמנות, קולנוע ועוד, ועל ההקשרים הללו אני אוהבת לספר".

פרטים נוספים:

 

ofricnaani@gmail.com

yaarakeydar@gmail.com

 

עילית מינמר

 

תערוכה

רדיקלים חופשיים באמסטרדם

 

מוזיאון סטאדליק באמסטרדם מציג בימים אלה תערוכת מחווה לזוג המעצבים ההולנדים חייס באקר ואיימי ואן־לארסם, ממייסדיי קבוצת דרוח (Droog). הזוג (הנשוי) פרץ ב־1967 כשהציג תכשיטים אוונגרדיים שהרחיבו את גבולות עולם האופנה: השניים, שהיו אז אמנים רדיקלים ואלמונים, התייחסו לתכשיט כאל פסל לביש והשתמשו בחומרים תעשייתיים כמו אלומיניום ופלסטיק ובייצור המוני, ובדרך זו יצאו נגד מסורת הקראפט והפכו את התכשיטים מסמל סטטוס למדיום אמנותי. בתערוכת המחווה שמוצגת כעת אפשר לראות מערכות לבוש מקוריות בעיצובה של ואן־לארסם שבהן משולבים תכשיטי אלומיניום ופלסטיק שעיצב באקר, כמו שרשרת וצמיד Stovepipe ואלמנט ראש עשוי PVC.

פזית אופנר־דינס

טיפוח

הגידו לא לזָקָן

   , איור: שאטרסטוק איור: שאטרסטוק    , איור: שאטרסטוק

אחרי ארבע שנים של שעירוּת דובית, טרנד שיער הפנים עומד בפני דעיכה, כך קובע מחקר של אוניברסיטת ניו סאות' וויילס האוסטרלית. החוקרים ביקשו מ־1,453 נשים הטרו ובי־סקסואליות לחוות דעה על תמונות פנים של 36 גברים; התברר שככל שהנשים ראו יותר גברים מזוקנים הן נטו להעדיף גברים מגולחים. החוקרים הסיקו מכך שהזקן, שהיה עד לפני רגע סמל לגבריות מתפרצת, עומד לחזור ולהפוך לסימן של מוזנחות פושעת. גם כותב שורות אלו, שזיפיו הקנו לו מעמד של סמל סקס להרף עין היסטורי, צפוי לחזור לאפרוריותו הטבעית. תנחומים אפשר לשלוח למערכת העיתון.

 

ליעד ליבנה

 

עיצוב: אור בקצה הבקבוק

  

מוזיאון העיצוב בלונדון מציג כחלק מתערוכת "עיצובי השנה" את סדרת המנורות החדשה של המעצב הספרדי אלווארו קטלאן דה־אוקון, שמשלבת אמנות מסורתית, עיצוב עכשווי וגישה אקולוגית. דה־אוקון השתתף לפני כמה שנים בפרויקט למען הסביבה בקולומביה, ובהשראתו הוא מעצב כעת מנורות שעשויות מבקבוקי שתייה ממוחזרים, שלתוכם שוזרים אומני עבודת יד קולומביאנים סיבים צבעוניים בהנחייתו. התוצאה, שנקראת מנורות PET (על שם סוג הפלסטיק המשמש בבקבוקים), היא צבעונית ומלאת שמחת חיים דרום־אמריקאית. המחיר פחות משמח: 200 דולר וצפונה.

מלון

לישון בבנק טורקי

 

בנקאלאר קאדֵסי ("רחוב הבנקים") באיסטנבול היה פעם לבה הפיננסי של האימפריה העות'מנית. לצד מיקומו האידיאלי על גדות "קרן הזהב" הוא התהדר בשכיות חמדה אדריכליות ובאחת מתחנות הרכבת התחתית הראשונות בעולם, אבל כשהמוסדות הפיננסיים נדדו למחוזות אחרים בעיר הרחוב שקע בנמנום. כעת תנופת השינוי באיסטנבול העירה אותו, וקרבתו לעיר העתיקה ולמקבץ גלריות מודרניות הפכו אותו ללהיט תיירותי.

הנוף מחדרי המלון הצופה לאיה סופיה הנוף מחדרי המלון הצופה לאיה סופיה הנוף מחדרי המלון הצופה לאיה סופיה

אבן הספיר בכתר העות'מני הזה היא הבניין המלכותי במספר 5: המבנה ששימש בית לשורת בנקים עמד ריק שנים ארוכות, עד שחברת אחזקות מקומית רכשה אותו ב־2010, ובשיתוף רשת מלונות בוטיק הפכה אותו למלון וולט (Vault, כספת). בשיפוץ המבנה הושקע סכום עתק של 130 מיליון שקל. התקרות המצוירות והאריחים המעוטרים הוחלפו בהעתקים שהכינו אמנים מקומיים, ואפילו מעלית הכלוב שוחזרה. את העיצוב המסורתי שוברות קריצות עכשוויות, ובראשן בר עטוף זכוכית אמנותית שמתפתל סביב כספת פתוחה ובה בקבוקי אלכוהול. bit.ly/VaultHotel

מלון  Vault Karakoy, איסטנבול מלון Vault Karakoy, איסטנבול מלון  Vault Karakoy, איסטנבול

עוד שלושה דברים שכדאי לעשות באיסטנבול

 

  • לבקר ב"מוזיאון התמימות" של הסופר זוכה פרס נובל אורהאן פאמוק, המשחזר את כתיבתו של ספר בשם זה ואת איסטנבול של שנות השבעים. bit.ly/PamukMuseum

  • לטייל באיי אדאלאר ("איי הנסיכים"), שבידודם - שעה וחצי הפלגה מהעיר - שימר את הקסם ההיסטורי ואת הטבע היפהפה שבהם. וכמה כיף שאין עליהם כלי רכב ממונעים!

  • לאכול ארוחת בוקר בקאלה קפה, על חוף הבוספורוס. האוכל טורקי־מסורתי, פשוט ונפלא, והנופים נהדרים. המקום פופולרי, כך שכדאי להגיע מוקדם ולחמוק מההמון הסואן. kalecafe.com

תערוכה

יהודים עושים בית אמריקאי

 

לגל ההגירה היהודי לאמריקה של שנות השלושים והארבעים היתה השפעה עצומה על עיצוב דמותה של ארצות הברית של היום. תרומתם של היהודים לחיי התרבות, ובייחוד לספרות ולקולנוע, כבר זכתה להכרה רחבה; כעת מעלה המוזיאון היהודי העכשווי בסן פרנסיסקו את "מעצבים בית", תערוכה שבוחנת את תרומתם של אדריכלים ומעצבים יהודים ליצירת "הבית האמריקאי" של עידן המודרניזם. התערוכה בוחנת את ההקשרים התרבותיים שבמסגרתם האמנים היהודים נטמעו בחברה האמריקאית, את תרומתם הייחודית להגדרת הנוף הביתי, ואת הדרך שבה השתלבו רעיונות חברתיים יהודיים באג'נדה השוויונית של המודרניזם. bit.ly/JewishModernism

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות