אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
דוח האו"ם: ההשקעות הזרות בישראל בשיא של 11.8 מיליארד דולר צילום: בלומברג

דוח האו"ם: ההשקעות הזרות בישראל בשיא של 11.8 מיליארד דולר

לפי הדו"ח, בשנת 2013 חל גידול של 24% בהיקף ההשקעות הזרות בישראל לעומת 2012; כמו כן, היקף השקעות החוץ של ישראל הסתכם אשתקד ב-4.9 מיליארד דולר - יותר מפי שניים לעומת 2012

24.06.2014, 20:02 | דוד רפאלי
האו"ם פרסם היום (ג') את דו"ח ההשקעות השנתי שלו. על פי הדו"ח, היקף ההשקעות הזרות בישראל (FDI Inflow) הגיע ב-2013 לשיא חדש של 11.8 מיליארד דולר, גידול של כ-24% לעומת 9.5 מיליארד דולר ב-2012. לראשונה ישראל חצתה את השיא שנרשם בשנת 2008, בטרם היכה המשבר הכלכלי העולמי גם אותה.

קראו עוד בכלכליסט

היקף ההשקעות של ישראל מחוץ למדינה (FDI Outflow) הסתכם ב-2013 ב-4.9 מיליארד דולר, כלומר - יותר מהכפיל את עצמו לעומת 2012 אז עמד על 2.3 מיליארד דולר בלבד (עליה של 110%).

שיעורי הגידול של ההשקעות (זרמי ה-FDI) בישראל וממנה, עלו בשנת 2013 בשיעורים ניכרים מעל שיעורי הגידול של בעולם. בשנת 2013 הסתכמו ההשקעות הזרות בעולם ב-1.45$ טריליון, גידול של 9% בלבד בהשוואה ל-2012, שבה חלה ירידה בהשקעות בהשוואה ל-2011. סך כל "מלאי ההשקעות" (כלל ההון הזמין להשקעות) עלה אף הוא ב-9% בשנת 2013 והסתכם ב-25.5 טריליון דולר. כלומר, רק 5.6% בממוצע מההון המושקע בעולם, מושקע בהשקעות זרות.

   

אילוסטרציה, צילום: שאטרסטוק אילוסטרציה | צילום: שאטרסטוק אילוסטרציה, צילום: שאטרסטוק

 

ב-2012 השקעות במדינות המתפתחות עקפו לראשונה את ההשקעות במדינות המפותחות. מגמה זו נמשכת גם ב-2013, כאשר ההשקעות במדינות מתפתחות הסתכמה ב-778 מיליארד דולר (כ-53% מההשקעות הזרות בעולם), לעומת 566 מיליארד דולר השקעות במדינות מפותחות (כ-39% בלבד).

 

המטרות ל-15 השנים הבאות

 

בכל שנה, דוח ההשקעות של האו"ם מתמקד בנושא אחר, בדרך כלל בעל אג'נדה חברתית. האו"ם מנסח כעת מטרות חדשות ל-15 השנים הבאות. המטרות מתמקדות בהפחתת העוני, מזון, בריאות, חינוך, שינוי אקלימי ועוד. דו"ח ההשקעות של האו"ם כבר זיהה כי קיים פער משמעותי בהשקעות הנדרשות לצורך הגשמת המטרות הללו - של כ-2.5 טריליון דולר בשנה. בכלכלות מתפתחות אין ביכולתו של המגזר הציבורי לממן בלעדית את צרכי המימון הנדרשים להשגת המטרות. צרכי המימון הם עצומים ויכולת הממשלות לממנם מוגבלת ביותר. הדו"ח מנסה להעלות הצעות כיצד ניתן לרתום את השוק הפרטי להשקעות שיסגרו את הפער, אך כרגע הוא בעיקר מציף את הבעיה, ללא פתרונות אופרטיביים של ממש.

ד"ר רוני מנוס מבית הספר למינהל עסקים במכללה למנהל, עמדה על חלק מהבעייתיות הקיימת: "העלויות הגבוהות הכרוכות בפרויקטים בתחומים כמו תשתיות והתמודדות עם שינויי אקלים מצריכים חדשנות פיננסית ושיתופי פעולה בינלאומיים בין משקיעים מוסדיים, ממשלות וארגונים על-ממשלתיים. מדינות מפותחות מתמודדות בהצלחה עם אתגרים אלה ע"י פיתוח כלים פיננסיים חדשים כמו אג"ח חברתי. האג"ח החברתי הראשון הונפק באנגליה ב-2010 ומטרתו הייתה לממן פרויקט לשיקום אסירים כדי למנוע חזרתם לכלא וכך לחסוך עלויות לממשלה. יוזמות דומות קיימות גם בארה"ב, אוסטרליה, וישראל ולאחרונה הורחבו גם למדינות מתפתחות נהנות גם הן מפופולריות גוברת. לפי הצהרתו, גייס הבנק העולמי מעל 6 מיליארד דולר של Green Bonds למימון פרויקטים להתמודדות עם שינויי אקלים במדינות מתפתחות".

תגיות