"לא פלא שיש בועות – יש פי שלושה כסף ואין ריבית"

"מי לא היה רוצה לבוא לישראל?", אומר יורג זלטנר (Jürg Zeltner), מנכ"ל חטיבת ניהול העושר (Wealth Management) בבנק השוויצרי UBS, בראיון ל"כלכליסט". "פתחנו בישראל משרד ייעוץ לניהול הון כי ישראל היא שוק אסטרטגי חשוב עבורנו. זה טוב להגיע למקומות חדשים כדי להרגיש ולהבין את התרבות, ההזדמנויות והאתגרים של כל מקום ולא לקרוא עליו רק בעיתון". זלטנר הגיע לישראל כדי לבקר בסניף המקומי של UBS וכדי לפגוש את המשקיעים המרכזיים של הבנק.

זלטנר החל את דרכו ב־SBC מיד אחרי שסיים את לימודי הכלכלה באוניברסיטת ברן ב־1987, ומאז הספיק לעבור במגוון תפקידים בניהול עושר ב־UBS במקביל להשלמת MBA במינהל עסקים באוניברסיטת הרווארד. היום, במסגרת תפקידו בחטיבת ניהול העושר, מנהל זלטנר נכסים בהיקף של 899 מיליארד פרנק שוויצרי (מעל לטריליון דולר). "בוא נשים דברים על השולחן — אלא אם אתה משקיע בקרנות הון סיכון ובנכסים לא נזילים, תמו ימי הצמיחה הדו־ספרתית", מציין זלטנר ומוסיף: "הרבה מהגופים לא רוצים להשקיע בנכסים בלתי נזילים בגלל המשבר הכלכלי. אני חושב שצריך להשקיע במניות, בחוב, ובסין, אבל צריך לעשות הכל במידה".

"אחרי המשבר הכלכלי העולמי שינינו את הדרך שבה UBS פועל", מספר זלטנר. "יש לנו את עסקי הליבה — הבנקאות הפרטית, שמלווה על ידי ניהול הנכסים וההשקעות. אנחנו מבצעים גם השקעות פסיביות והשקעות בנדל"ן".

יש הבדלים בדרך שבה לקוחות מרחבי העולם משקיעים?

"הדרך שבה אנשים חושבים ומסתכלים על השקעות והזדמנויות קשורה למקום שהם באים ממנו. בישראל, למשל, יש שקל ושוק חזקים, אז אנשים אוהבים להשקיע בישראל. כשאותם ישראלים יוצאים להשקעות בחו"ל, הם שואלים איך להיחשף לשווקים האסייתיים. באירופה אנשים חושבים יותר על שימור ההון שלהם ושואלים על התאוששות הכלכלה האמריקאית והאם כדאי להשקיע בה. באסיה אנשים אוהבים מינוף ואוהבים לסחור הרבה במניות. בסופו של דבר, כל ההעדפות הללו מסתכמות לשתי שאלות גדולות: איך ניתן להגן על נכסים ואיפה מוצאים תשואות גבוהות. ב־UBS אנחנו מתבוננים בצורה הוליסטית על ההון — קונספט שעדיין לא הובן במדינות מתפתחות. במדינות אלו הלקוחות יכולים לעשות תשואה גם של 20%, והם לא תמיד מבינים את הסיכון ולמה כדאי לחלק את תיק ההשקעות, גם במחיר של תשואה נמוכה יותר, נאמר של 12%". 

יורג זלטנר | צילום: אוראל כהן

עולם ישן חדש

איפה נמצאות הזדמנויות הצמיחה?

"הכוח נמצא בידיים של הבנקים המרכזיים והרבה תלוי בדרך שבה הם יספגו את הכסף שנמצא במערכת, אחרי שהם הדפיסו כל כך הרבה מזומנים. זה שונה מבעבר כשהיה מספיק לעשות מחקר על החברות המעניינות להשקעה. צריך להכיר בכך שיש תנודתיות בשוק בגלל הסביבה הפוליטית והסביבה הבנקאית שלהן השפעה אדירה על שוק ההון.

"מעבר לכך, אנחנו רואים הזדמנויות בארה"ב, אמנם לא התשואות שראינו בעבר אבל כן הזדמנויות לצמיחה. הזדמנות נוספת היא תחום האנרגיה בסין — נכון שהמערכת הכלכלית הסינית בעייתית ושהלוו בה יותר מדי כסף, אבל סין היא מדינה שנשלטת על ידי ממשל ריכוזי, ולכן היא יכולה לפתור את הבעיות בצורה יעילה".

מאילו שווקים היית מתרחק?

"צריך לנתח כל שוק באופן עצמאי. יש שווקים שהם טובים ושווקים שהם לא טובים, אבל ההתייחסות לשווקים המתעוררים כמקשה אחת היא לא נכונה. באירופה השאלה היא מה יקרה עם גרמניה וכמה היא תצטרך לתמוך בגוש היורו כדי לשמור על האיזון בין היצוא, שעליו מבוסס השוק הגרמני, לבין המצב בגוש היורו. אין לי ספק שבדור הנוכחי גוש היורו יישאר מאוחד, אבל יש חשש מבעיות חברתיות כי האבטלה גבוהה מדי וחלוקת ההון בין צפון לדרום אירופה לא שוויונית. בהודו, למשל, שלפני חמש שנים חשבנו שתעקוף את סין, אנשים ממתינים לשינוי שיביאו הבחירות. העולם נמצא במקום מאתגר והשינויים מהירים".

מה שעולה חייב לרדת

בישראל יש סביבת ריבית מאוד נמוכה שגורמת לבועת נדל"ן. מה יקרה כשהריבית תעלה?

"אני לא חושב שהריבית תעלה בתקופה הקרובה. הכלכלות עדיין שבירות והבנקים המרכזיים מאוד זהירים. הריבית תעלה כשהאינפלציה תעלה, וזה עוד לא קורה. סביר להניח שנראה אינפלציה של אחוזים בודדים לעשור אחד. זה עדיין יכאב, אבל זה יהיה פחות כואב ממה שחלק מהאנשים חושבים".

מה יקרה לכל הבועות שהתפתחו בעולם כשהריבית תעלה?

"כל התפוצצות של בועה היא כואבת. יש מקומות שבהם יש בועה, וזה לא פלא כי יש פי שלושה כסף ממה שהיה ואין ריבית. אני יכול לדמיין אפילו ששוק המניות ייפול ב־10%, אבל מבחינתי זו לא תהיה קטסטרופה. הדרישה להשקעות היא כל כך גבוהה, שאפילו התפוצצות בועה לא תסיט את ההתאוששות הכלכלית העולמית מהמסלול. אם אתה בנק מרכזי, אתה תהיה מאוד זהיר לפני שתעלה את הריבית ותסכן את הכלכלה העולמית. תסתכל על אירופה, עם שיעור האבטלה הנוכחי אף אחד לא יעלה את הריבית מחשש שאנשים יהיו ברחוב".

אתה חושב שכבר הגיע הזמן לבחירת מניות ספציפיות?

"זה נכון שקיימות חברות מסוימות שנהנות מהשינויים בדמוגרפיה העולמית, ולכן זה זמן טוב לבחירת מניות ספציפית, אבל מה שצריך זה אסטרטגיה לניהול הכסף: כמה להשקיע במניות, כמה באג"ח וכמה בזהב. הדבר הכי חשוב הוא שיהיה קונספט להשקעה עוד לפני שבוחרים את המניות".

אילו מגזרים נראים חזקים?

"המגזר הפיננסי הוא המרוויח הגדול בשנתיים האחרונות. הצמיחה באוכלוסייה העולמית מועילה למגזרי המזון, המשאבים הבסיסיים, האנרגיה והבנייה, אבל צריך לבחור את החברות הנכונות שייהנו מהטרנדים האלה.

"בארה"ב הבתים והמכוניות הם המניעים של השוק. הם עדיין רחוקים ממה שהיה לפני המשבר, אבל הם בשיפור. כשהכלכלה צומחת, יש סקטורים שצומחים איתה ואתה רוצה להיות במקומות האלה. בלונדון כבר 15 שנה אנחנו אומרים שהנדל"ן יקר מדי, אבל ככל שיש חרדה לגורל הכלכלה העולמית, המחירים יישארו גבוהים כי השטח בלונדון לא יכול לגדול ואנשים ממשיכים לחפש הגנה בנדל"ן. אני בטוח שיום יבוא ונשאל איך, לעזאזל, אנשים שילמו מחירים כאלה על נדל"ן? זה כמו בדרום צרפת, לפני 15 שנה אנשים קנו שם כל דבר בכל מחיר והיום הם לא מצליחים למכור את הנכסים בחצי מהמחיר. יש גבול למה שאפשר להצדיק בצורה כלכלית".

הזהב הוא עדיין מקום להשקיע בו?

"אני לא אוהב להסתכל על זהב כנכס להשקעה. מבחינתי, זו הגנה לתיק ההשקעות שלך, אתה מחזיק ב־10% ולא מצפה ממנו לתשואה. צריך להחזיק בזהב, אבל זה יקר להחזיק בו כשהשווקים טובים. רוב האנשים לא נפרדים ממנו בקלות גם כשהוא נהיה יקר, ואז הם למעשה מפסידים את התשואה. אם אתה עוסק במסחר סחורות זה משהו אחר, אבל רוב האנשים הם לא סוחרי סחורות והם לא צריכים להשקיע בזהב כנתיב להשקעה. באופן כללי, אנחנו לא ממליצים להשקיע בסחורות כרגע".