עלייה בשיעור המתלוננים על אפליה בעבודה: שליש מהתלונות על רקע הריון

בשנת 2013 התקבלו בנציבות שיוויון הזדמנויות בעבודה 903 תלונות, עלייה של 10% משנה שעברה. כשליש מהתלונות היו על רקע אפליה בשל היריון, 8% בנושא גיל, 6% בנושא הורות, 5% בגין אפליה מחמת דת, 4% על רקע טיפולי פוריות, 4% שירות מילואים, והיתר בנושאים שונים.

על פי הדו"ח של נציבות שיוויון הזדמנויות בעבודה, נשים סובלות בעיקר מפיטורים על רקע היריון, הורות וטיפולי פוריות. לעומת זאת גברים מתלוננים בעיקר על אפליה על רקע גיל, דת ולאום בקבלה לעבודה.

בדו"ח, שנתוניו הוצגו היום לכנסת, הובאו מספר דוגמאות בהן השתתפה הנציבות כ-"ידיד בית המשפט".

כך, במקרה של מישל מלכה, פרמדיק שהגיש קורות חיים דרך חבר לתפקיד בתעשייה האווירית. המגייס אמר לחברו "מי זה הערס הזה שהבאת לי?" לאחר מכן שינה מלכה רק את השם בקורות החיים ל-מיכאל מלכיאלי, והפעם זכה לראיון טלפוני. מלכה תבע את המעסיק, ובית הדין לעבודה הכיר בפעם הראשונה בקיומה של אפליית מזרחים בעבודה, ופסק למלכה 50,000 שקל פיצויים ללא הוכחת נזק.

במקרה אחר – מורה רווקה בחינוך הדתי החליטה להיכנס להריון דרך הפריה. בית הספר פיטר אותה לאחר שחזרה משבתון לאחר לידה, וזאת למרות שהמורה המשיכה באורחות חייה הדתיים. המורה תבעה את בית הספר. בית הדין לעבודה פירש בצמצום את הזכות של מוסדות חינוך לפטר על רקע צביון בית הספר, ופסק למורה 250,000 שקל ללא הוכחת נזק.

מקרה נוסף הוא של שרגא קורן – אדם מבוגר בשנות ה-50 לחייו שלא הצליח למצוא עבודה. בייאושו החליט להוריד את הגיל בקורות החיים שלו ב-10 שנים, וכך התקבל לעבודה. לאחר מספר שנים התוודה בפני המעסיק על גילו האמיתי, והמעסיק פיטר אותו – בשל "אי אמינות". הנציבות ניסתה להראות לבית הדין את אותו "מלכוד 22" בו מצויים מחפשי העבודה המבוגרים – אם יאמרו אמת לא יתקבלו לעבודה, ואם ישקרו יפוטרו בשל אי אמינות. בית הדין פסק לו 91,000 שקל פיצויים, בתוספת 20,000 שקל הוצאות משפט.

"העובדה שיש עלייה בפניות משנת 2012 מעידה על כך שלא נעשה מספיק להטמיע שוויון ולמגר אפליה בשוק העבודה", מסרה עו"ד ציונה קניג-יאיר, נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה. "האחריות היא של כולנו. על המעסיקים להפנים כי שוויון הוא לא רק ציווי החוק אלא יש ערך מוסף עסקי בהעסקת הפוטנציאל האנושי שמרכיב את החברה הישראלית".