דבר לא חסר לי

הדבר שאליו אני שואפת בכל אריזה לחופשה הוא לצמצם, לזכך ולתמצת את כל מה שאני זקוקה לו. לארוז קפסולת סטייל מדויקת. הקץ לפדיחת המזוודות המפוצצות במיטב הבגדים, שרובם נותרים מקופלים ושבים הביתה כלעומת שנארזו.

נקודת המפנה האישית שלי נרשמה בסוף שנות התשעים, לאחר שבוע מופלא על החוף בסיני, בשמורת הטבע ראס אבו גלום הריקה מאדם. היינו חמישה באוהל מרווח: זוג חברים ובתם, בתי ואני. דבר לא חסר לי, חמש פסיעות מקו המים: כשחם מדי טובלים בכחול הגדול והצונן, ואז מתנגבים בפריאו וקושרים בהצלבה על העורף; בערב מתקלחים עם צינור ודלי ולובשים גלבייה לבנה. רחש המים המלחך את החוף נוסך שלווה. חיים ללא שעון בין זריחה לשקיעה עם צהריים באמצע. הגאונות שבפשטות.

ב־2014 סיני הוא רק געגוע, אבל תובנות האריזה לחופשה נרשמו והופנמו, והרי הן בגרסתן המלאה: לחופשת קיץ של חופים - ולא משנה אם מדובר ביוון, תאילנד או מקסיקו - דרוש מעט ליום וקצת יותר לערב. הרעיון הוא לקחת את הפריטים הכי יפים ואהובים שיש בארון, ולהשקיע באביזרים מסוגננים בטעם ובאיכות טובה.

זה הרגע להיזכר ברגע מעורר ההשראה, כשהתיירת האיטלקייה הופיעה ערב אחד במסעדת החוף במקסיקו בסט בוהו־שיק נהדר של חצאית ארוכה, גופייה רקומה, צעיף, זוג סנדלים שטוחים וסקסיים, והראתה לכולם סטייל חופשתי מהו. לראות ולהפנים. בערבים אחרים היא לבשה ג'ינס עם סנדלי עקב נמוך, חולצות משי דקות וצעיפים מרהיבים שרעננו את ההופעה. אני בטוחה שהמזוודה שהביאה היתה קטנה יחסית. היא הלכה על עיקרון של מעט פריטי בסיס איכותיים והרבה אביזרים ואלתרה ביניהם. הכל היה בטעם ועשוי בתשומת לב ובסגנון נינוח, טבעי ומשוחרר, בהתאם למקום ולזמן.

והיתה גם התיירת הצרפתייה במיקונוס, עם הג'ינס המקופל עד הקרסול, המוקסינים, הטי שירט פסים וז'קט הכותנה הכחול. שיק וקאנס קלאסי מנצח. האופן שבו אספה את שיערה ברישול משובב, עגילי הג'יפסי הכסופים והרכות שנוספה לכותנה המעט מקומטת השלימו את ההופעה לצורת ביטוי אישית ייחודית.

מאז כללי האריזה בהירים ופשוטים:

ליום: בגד ים אחד לפחות, וזוג צעיפי פריאו נהדרים עם הדפסים צבעוניים לרביצה על החוף. זוג כפכפים יפה, כובע קש, זוג משקפי שמש מעוצבים אופנתיים, סל קש גדול (אם הוא תופס יותר מדי מקום במזוודה, אפשר לטוס איתו ולהיכנס לאווירה כבר בדרך). וגם ספר וקרם הגנה כמובן.

לשעות אחר הצהריים, לטיול בכפר הדייגים הסמוך: מכנסיים קצרים או ברמודה וחולצת כותנה דקה לבנה, שמלה קיצית מכותנה או גופייה וחצאית.

לערב: שמלת גלבייה, זוג מכנסי ג'ינס לבנים, כמה חולצות אריג מכותנה או משי רכות ונעימות, זוג סנדלי ערב, שני צעיפים, עגילים, מחרוזת, צמידים ותיק ערב קטן.

לחופשה עירונית דרוש מעט יותר, אבל כדאי לזכור שגם כאן רוב היום עובר בשיטוטים, לעתים עד השעות המאוחרות, בלי יכולת להחליף בגדים. לכן מוטב להכין סטים נוחים ומסוגננים על פי מספר הימים. העיקרון זהה: מעט פריטים בסיסיים והרבה אביזרים שאפשר לאלתר ביניהם. למשל, זוג מכנסיים שחורים וזוג ג'ינס, שאליהם אפשר לצוות חמש־שש חולצות יפות מאריג שיתאימו ליום וגם לערב, וז'קט קל. אם סדר היום כולל עצירה במלון לפני ארוחת הערב, כמה טי שירטס ימלאו את תפקיד החולצות ליום, גופייה מנצנצת תזהר בערב, ושני צעיפים יעזרו לגוון בין כל הפריטים. שלושה זוגות נעליים שבעזרתן אפשר לשנות את ההופעה שוות את המקום במזוודה: סניקרס או מוקסינים נוחים לטיסה ולשיטוט ביום, מגפיים לכל מצב, ונעלי עקב ליציאה קצרה בערב. שני תיקים (ליום ולערב), תכשיטים, משקפי שמש וכל דבר קטן וקל שמבטא סגנון, זהות, טעם ותשומת לב.

והכי חשוב, לארוז לפחות יום אחד קודם לנסיעה כדי ליהנות לבחור, להתאים ולארוז נכון.