מי סובל ממכת גניבת התרופות?
ישראל נמצאת בעשירייה הפותחת של מדינות הסובלות מפשיעה בשוק התרופות, אבל בזמן שבמדינות אחרות המשטרה ובתי המשפט מציבים את המאבק בתופעה לראש סדר העדיפויות, בארץ הוא זוכה לטיפול רפה שלא מרתיע את הפושעים
לאחרונה פורסם כי נפרצו מחסני החירום של מדינת ישראל ונגנבו בהם תרופות בשווי גבוה. במקביל דווח על מכת פריצות וגנבות למחסני יצרני ויבואני תרופות. כל אותם התרחשויות נכנסות תחת שם הכותרת פשיעה פרמצבטית (תרופתית). הפשיעה הפרמצבטית היא פרצה הקוראת לגנב בגלל מחירן הגבוה של תרופות לעומת נפחן הקטן. ארגז סטנדרטי המכיל תרופות עשוי להכיל סחורה ששווייה עשרות ואפילו מאות אלפי שקלים. ככל שמתעצמת התופעה גדל גם החשש לבריאות הציבור.
תרופות גנובות לרב מאוכסנות במחבוא בתנאי אכסון הרחוקים מלהיות התנאים המקובלים לתרופות ולאחר מספר חודשים מוחזרים לשוק למכירה. כבר דווחו מקרים של תרופות שנקברו בחולות הים בת"א או אוכסנו במחסנים לא ממוזגים בשיא הקיץ בשטחי הרשות הפלשתינאית, ולאחר מספר חודשים שווקו בישראל כאילו מדובר בתרופה רגילה ללא ידיעה על "עברה הבעייתי".
הדבר חמור במיוחד לכל תרופה וקל וחומר לתרופות רגישות כמו זריקות אינסולין לחולי סכרת שיש לשמור בקירור. פושע יכול לאכסן תרופות מסוג זה במשך חודשים בטמפרטורות גבוהות ולקרר אותם שוב ימים לפני החזרתם לשוק התרופות.
חמורה לא פחות היא תופעת זיוף תרופות. לא אחת נתפסות תרופות מזויפות - כגון תרופות לטיפול בבעיות אין-אונות או להרזיה אשר מחירן הגבוה קורץ לפושע התרופתי. תרופה מזויפת עלולה להיות מסוכנת מאוד לחולה, כך שלעתים היא איננה מכילה חומר פעיל, או שהיא מכילה את החומר בכמות נמוכה מדי ובאיכות ירודה. בתרופות מזויפות נמצאים לפעמים גם חומרים לא רצויים, שגורמים לתופעות לוואי קשות. זיהוי תרופות גנובות ומזויפות הינו משימה מורכבת. במרבית המקרים קשה להבדיל באמצעים רגילים בינן לבין תרופות מקוריות.
תרופות גנובות ומזויפות עלולות לגרום אפילו למוות במקרים מסוימים, אולם כל עוד מדובר במקרים בודדים ואקראיים, יתקשה הצוות הרפואי לגלות קשר נסיבתי ולהבין כי אין מדובר במקרה טבעי אלא בתוצאה מתרופות פגומות שנגנבו או זוייפו. לשמחתנו עדיין לא ידועים בעולם המערבי מקרים של הרעלה המונית בגלל תרופות גנובות או מזוייפות, אך במדינות העולם השלישי כבר אירעו אסונות כאלה - בהאיטי, למשל, מתו יותר ממאה ילדים שהשתמשו בסירופ מזויף ופגום להורדת חום.
בכדי שהפושע התרופתי "ייהנה מפרות פשעו" עליו להחזיר את התרופה לשוק התרופות הלגיטימי - כלומר להחזירה למכירה בבתי מרקחת - שם ערכה הוא הגבוה ביותר. הדרך המקובלת והפשוטה ביותר היא להחדיר תרופות אלו למנגנוני הפצת תרופות בישראל ומשם הדרך לבתי המרקחת ולחולים. די שמפיץ בודד מתוך עשרות המפיצים הפועלים בישראל ברישיון משרד הבריאות יחדיר תרופות כאלו (בתמימות או במזיד) למערכת ההפצה, בכדי "לזהם" את שוק התרופות בסחורה לא ראויה. מרבית מפיצי התרופות עובדים על פי החוק, אבל לא כולם. דוגמא לבית מסחר העובר על הוראות החוק שודרה בתחקיר בחדשות 2 לאחרונה.
הפשיעה הפרמצבטית היא בעיה עולמית. לצערנו, על פי פרסומים בעולם, ישראל נמצאת בעשירייה הראשונה של המדינות המעורבות בפשיעה הפרמצבטית -הן מקומית והן כשער להעברת תרופות מזויפות מהמזרח לשווקי המערב.
מדינות רבות זיהו את שרשרת הפצת התרופות כחוליה החלשה והמסוכנת. בכדי להלחם בתופעה יש לעדכן את הנהלים, להגביר את הפיקוח והדרישות לרישוי בתי המסחר לתרופות בישראל, ולדרוש תיעוד מלא של מעבר התרופות בכל שרשרת ההפצה. דרך נוספת הנדונה בעולם היא להגדיר מפיצים מורשים לכל יצרן/יבואן תרופות , לפי בחירתו, אשר רק מהם ניתן יהיה לרכוש את התרופות של אותו מקור. למפיצים אלו אין כל אינטרס לעבור על החוק וכך יחסמו כל אמצעי ההפצה המקבילים שחלקם מהווים פרצה להחדרת תרופות לשוק הלגיטימי.
לפני כחמש שנים הוקמה במשרד הבריאות יחידה למלחמה בפשיעה הפרמצבטית. אולם יחידה זאת קטנה וחרף הרצון הטוב מספר העובדים בה מועט מול מקרי פשיעה רבים ויכולתם לסגור הרמטית את שוק התרופות בפני תרופות גנובות ומזויפות מוגבלת. יש להוסיף תקצוב לפעילות חשובה זאת כך שהיחידה תוכל לשלש את פעילותה הנעשית כיום.
זאת ועוד, משטרת ישראל מתייחסת לפשיעה פרמצבטית כפשע רכוש רגיל מבלי להבין את המשמעות הקשה של פשיעה זאת וגם היא איננה מעמידה אמצעים נדרשים לסכל ולתפוס את הנוכלים המעורבים בכך. הכרה של המשטרה כי מדובר בפשע בעל סכנה לפגיעה בשלום הציבור (מעבר לפן הכלכלי) וטיפול בו בעדיפות גבוה יוכל בהחלט לעזור במיגור התופעה. גם חברות התרופות יכולות לתרום את חלקן למלחמה זאת. כפי שחברות הביטוח הקימו בעבר "יחידות קומנדו" לטיפול בגנבות כלי רכב, כך יכולות חברות התרופות, במימון משותף, לקיים פעילות אבטחה ארצית בכדי לעזור במלחמה זאת.
יש גם להחמיר משמעותית את הענישה על פשיעה תרופתיים. יש להציב עבירות של פשיעה פרמצבטית בראש רשימת הענישה של פשעי רכוש וזאת כיוון שאין מדובר בעבירת רכוש רגילה אלא בכזאת שיכולה לסכן את בריאות הציבור. החוק כיום מטיל למשל עונש של עד ששה חודשי מעצר בגין הפצת תרופות מזויפות, כאילו מדובר בעבירת רכוש פשוטה. הכרה כי מדובר בסכנה לבריאות הציבור צריכה להגברת הענישה בחוק - והשוואת רף העונש לרף הנהוג בפשעי פגיעה בגוף האדם, היינו מספר שנות מאסר לפחות.
רק באמצעות שינוי סדרי עדיפויות והעמדה לטובת העניין משאבים מתאימים ניתן יהיה לצמצם את התופעה ולמזער את החשש מאסון ולהגן על בריאות הציבור.
8 תגובות לכתיבת תגובה