הסכם מייסדים במקום תביעה משפטית

רבים נוטים לזלזל בחשיבותו של הסכם המייסדים: "אני סומך על החברים שלי" היא טענה נפוצה, כמו גם "מעולם לא רבנו" ו"הורדתי הסכם מייסדים מהאינטרנט". אז נכון, בהתחלה הכל נראה ורוד, אך איש אינו יודע מתי יעבור החתול השחור בדלת.

כך למשל, שלושה חברי ילדות הקימו חברה וניהלו אותה לצמיחה ושגשוג. כעבור שנים ספורות הסתכסכו שניים מהם עם השלישי והחלו לפעול להדחתו: הם ניסו לדלל את אחזקותיו ולמרר את חייו עד שיוותר מרצונו על חלקו בחברה. השותף המוקצה נאלץ לפנות לבית המשפט בטענה של עושק המיעוט – עושק שניתן היה למנוע לו היו השותפים חותמים על הסכם מייסדים בתחילת דרכם.

אילוסטרציה | צילום: שאטרסטוק

מטרתו של הסכם המייסדים, שמומלץ לחתום עליו טרם הקמת החברה, היא להסדיר את מערכת היחסים המשפטית והעסקית בין בעלי המניות בראיה לעתיד. על ההסכם לשקף את החששות והציפיות של כל בעל מניות, וכן את החובות, הזכויות וההגבלות המוטלות עליו.

רבים תוהים על נחיצותו של הסכם המייסדים, שבניגוד לתקנון החברה אינו מחויב על פי חוק. כותב שורות אלה מציע שלוש סיבות להפסיק לתהות: בעוד שתקנון החברה מחייב את כל בעלי המניות – הקיימים והעתידיים, הסכם המייסדים חל רק על החותמים עליו; בעוד שהתקנון חשוף לעיני כל משהוגש לרשם החברות – הסכם המייסדים פתוח לבעלים בלבד; בעוד שהתקנון מגדיר עקרונות כמו הזכויות הצמודות למניות, הגבלות האחריות ועוד, הסכם המייסדים מסדיר את היחסים האישיים בין בעלי המניות, כגון השקעותיהם בחברה, חלוקת הרווחים, הסכמות לגבי מימון עתידי וכו'.

חלוקת מניות, קבלת החלטות, שמירת סודיות

מה כולל הסכם המייסדים? תחילה את כוונת הצדדים לייסד חברה פעילה וכן, לרוב, את אופן המימון שלה – הלוואות בעלים, הלוואות מבנקים וכו'. יש להגדיר גם את סוגי הנכסים שהמייסדים מביאים עמם, אם בכלל – פיזיים או קניין רוחני – ואת כמות המניות, סוגן ואופן הקצאתן.

עוד יגדיר ההסכם את אופן ניהול החברה, החל מתהליך קבלת ההחלטות וזכויות החתימה, עבור במינוי נושאי משרה ודירקטוריון וכלה בדרכים לפתרון סכסוכים. כך, למשל, כדאי לצפות תרחיש שבו בעל מניות ירצה למכור את חלקו לצד שלישי ולקבוע את ההגנות על השותפים הנותרים, כמו זכות סירוב או זכות הצעה ראשונה, זכות הצטרפות וכיוב'. רצוי לעגן בהסכם גם תרחישים דומים כמו פרידת בעלי מניות, פירוק החברה וכמובן – סעיפי סודיות ואי תחרות.

זכויות מניות המיעוט

בחברות רבות ניתן למצוא בעלי מניות מיעוט החוששים לזכויותיהם בתרחישים שגרתיים: החלטת דירקטוריון, למשל, להכניס לחברה בעל מניות חדש, תביא לדילול אחזקותיהם של כלל בעלי המניות ותשפיע על מעמדם של בעלי מניות המיעוט, באופן שאחזקותיהם בחברה יהפכו לזניחות.

על מנת להפיג חששות אלה ולמנוע את פנייתם של בעלי מניות המיעוט לבית המשפט בעילת קיפוח מיעוט, מומלץ לכלול בהסכם את סוגי ההחלטות הדורשות את הסכמת בעלי מניות המיעוט, כמו החלטות הנדרשות לאישור כלל בעלי המניות או אחוז גדול מהם, וכן את האפשרות להעניק לבעלי המניות זכויות וטו לגבי נושאים מסוימים.

ברגישות ובנחישות

על עורכי-הדין העורכים את ההסכם לתת את הדעת לרצונם של כלל בעלי המניות ולציפיותיהם זה מזה ומהחברה, כאשר ברור שלא תמיד תשרור הסכמה גורפת בין הצדדים. לאור האמור לעיל, הרי שנדרשת רגישות מיוחדת לתמהיל בעלי המניות וגם למקרים של כוח עליון, כמו מוות או חדלות תפקוד של מי מבעלי המניות.

הפסיקה רצופה סיפורי הצלחה שגוועו בעטיים של סכסוכים בין בעלי המניות, שהובילו לתביעות משפטיות הדדיות, להפסקת פעילות החברה ולנזק כספי כפול לבעלי המניות. הסכם מייסדים מנוסח כראוי, הנותן במה מכובדת ומענה לדרישות הצדדים, מציע מנגנונים לפתרון חילוקי דעות, מצבי תקיעות וגם מצב של עושק המיעוט.

המאמר באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

* המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות יעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.