10 פורשים של מערכת הביטחון מקבלים יותר מ-60 אלף שקל בחודש

התחייבויות המדינה בגין פנסיה תקציבית עלו מ-550 מיליארד שקל בסוף 2012 ל-572 מיליארד שקל בסוף 2013, כך עולה מדו"חות שפרסמה החשבת הכללית במשרד האוצר, מיכל עבאדי-בויאנג'ו. הדו"חות כוללים את הנתונים הכספיים של משרדי הממשלה השונים יחד עם יחידות הסמך השונות. עוד עולה מהדו"ח כי ב-2013 חלה ירידה בגירעון מהתמ"ג לרמה של כ-3.2%, כאשר בתקציב המקורי תוכנן גירעון של כ-4.3% מהתמ"ג. את הירידה המתמשכת באחוז הגירעון מהתמ"ג מסביר האוצר בהכנסות ממסים, שהיו גבוהות מהתחזית התקציבית, והוצאות נמוכות מהתכנון בתקציב המקורי.

עוד עולה מהדו"ח, כי בעוד חלה עלייה בהוצאות המשרדים האזרחיים מסך הביצוע של התקציב הכולל ונמשכת הירידה בהוצאות מערכת הביטחון והוצאות הריבית מסך ביצוע התקציב. נתון נוסף משמעותי שעולה מהדו"ח הוא כי נמשכת הירידה של הוצאות מערכת הביטחון והמשרדים האזרחיים כאחוז מהתמ"ג. 

הגז הטבעי הגדיל את ההכנסות מאנרגיה ב-312 מיליון שקל

הכנסות המדינה מתמלוגים שהגיעו דרך משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים, גדלו השנה ב-312 מיליון שקל, מ-227 ל-539, שמקורם הוא בעיקר מכך שהחלו בהפקת גז ממאגר "תמר". סך כל התמלוגים שנגבו ב-2013 כתוצאה מהחוק למיסוי ערכי נפט (חוק ששינסקי) הסתכמו ב-99 מיליון שקל.

מנגד, ירדו התקבולים למדינה ממשרד התקשורת באופן משמעותי מ-414 מיליון שקל ל-70 מיליון שקל, בעקבות הורדת שיעור התמלוגים ל-0% בענף בראשית 2013.

ההכנסות מקרקעות המדינה עלו ל-460 מיליון שקל ב-2013

הדו"ח חושף כי היקף הקרקעות שבידי הממשלה הוא 5.2 מיליון דונם קרקע תפוסה למגורים, חקלאות,שטחים פתוחים, תעשיה ומסחר ששווין מוערך בכ-14.8 מיליארד שקל. בנוסף, על פי הדו"ח לממשלה קרקע פנויה בשטח 10.7 מיליון דונם ששוויה מוערך בכ-283 מיליארד שקל. הקרקעות הפנויות מהוות 67% מקרקעות המדינה, כאשר שימושן העתידי של מרביתן טרם נקבע. עם זאת, הכנסות מנכסי מקרקעין עלו ב-2013 מ-339 מיליון ל-460 מיליון שקל.

ההכנסות ממסים ישירים ל-2013 עומדות על 181.9 מיליארד שקל, לעומת 163.8 מיליארד שקל ב-2012. ההכנסות ממיסים עקיפים עלו ל-297.8 מיליארד שקל, לעומת 271.8 מיליארד שקל ב-2012.

התחייבויות המדינה לפנסיה תקציבית עולות בקצב מדאיג

שכר עבודה והטבות לעובדים עלו ב-2013 בכ-21 מיליארד שקל, מרמה של כ-102.4 מיליארד שקל ל-123.5 מיליארד שקל. היקף ההתחייבות של המדינה לפנסיה התקציבית מצביעה על מגמה מדאיגה. לפי הדו"ח התחייבויות המדינה בגין פנסיה תקציבית עלו מ-550 מיליארד שקל בסוף 2012 ל-572 מיליארד שקל בסוף 2013, מתוכן 177 מיליארד למערכת הביטחון, 74 מיליארד לגמלאי ההוראה, 50 מיליארד לגמלאי המדינה , 38 מיליארד לשוטרים וסוהרים.

עוד עולה מהדו"ח כי 25% מגמלאי מערכת הביטחון מרוויחים מתחת ל-8,299 אלף שקל בחודש, 50% מהגמלאים מקבלים מעל 11,752 שקל בחודש ו-25% הנותרים מרוויחים מעל 16,255 שקל לחודש. גמלאי ההוראה שחבות המדינה עבורם גדלה בכ-2 מיליון שקל מ-2012 ל-74,825 מיליון שקל ב-2013, מרוויחים בממוצע 5,976, שקל לחודש, כאשר הגמלה החציונית עומדת על 5,960 שקל לחודש. במערכת הבריאות, עומדת הגמלה הממוצעת על 5,946 והחציונית על 6,425 שקל.

שיאן הפנסיה: שופט שמקבל 86,513 בכל חודש

דו"ח החשבת מצביע על מגזרים מסויימים שלהם הממשלה מחוייבת לפנסיות שמנות במיוחד. מהדו"ח עולה כי שיאן הפנסיה הוא שופט שקיבל קיצבה חודשים ממוצעת של 86,513 שקל בכל חודש בשנת 2013. במקום השני בטבלת השופטים והדיינים נמצא דיין שקצבת הפנסיה שלו עומדת על 78,705 שקל בחודש.

תשעה מתוך עשרת המקומות הראשונים בטבלת הפנסיה של פורשי מערכת הביטחון היו מעל ל-60 אלף שקל. במקום הראשון פורש שהפנסיה החודשים שלו עומדת על 66,467. 20 המקומות הראשונים מקבלים קצבה חודשים שחוצה את 55 אלף שקל.

קצבת הפנסיה הגבוהה ביותר לפורשי המשטרה והשב"ס עמדה על 58,797 שקל בחודש.

הקצבה הגבוהה ביותר ב-2013 בקרב שרים וח"כים שפרשו עמדה על 55,964. הקצבה במקום השני עומדת "רק" על 41,783.

הגמלאי שקיבל את קצבת הפנסיה הגבוהה ביותר ב-2013 קיבל 30,113 בחודש.

הקצבה הגבוהה ביותר של עובד בתחום ההוראה הגיעה ל-16,957 שקל ובקבוצת הרופאים מדובר ב-19,428 שקל לחודש, כש-20 המקומות הראשונים חוצים את רף ה-17 אלף שקל.

 

הדו"ח השנתי, מציג את אחוז הביצוע של משרדי הממשלה וגופי הסמך השונים, כולל התחייבויותיהם לשנה הבאה מתוך התקציב הכולל , על שינוייו. בעוד מרבית הגופים עומדים על שיעור ביצוע הנע בין 95%-100%, המשרד לפיתוח הנגב והגליל עמד על 34%, משרד הבינוי והשיכון עומד על 55% , המשרד לביטחון פנים עומד על 59%, התיישבות הבדואים בנגב עומדת על 49%, רשות המים על 67% , הקרנות להגנת הסביבה על 20%, משרד מבקר המדינה עומד על 60%, רשות מקרקעי ישראל עומדת על 89%, מנהל הדיור הממשלתי עומד על 63%, והחטיבה להתיישבות, לאחר תוספת של 570.8 מיליון שקל, עמדה על ביצוע של 48%.