ועדת הכספים אישרה את הקפ"מ - שיתחרה מול הפיקדונות הבנקאיים

בתום דיון סוער שנערך היום (ב'), אישרה ועדת הכספים את תקנות הקפ"מ (קרן פיקדונות ומלוות), קרן נאמנות כספית סופר-סולידית שאמורה להתחרות בפיקדון הבנקאי. עם הרישום ברשומות יוכלו מנהלי קרנות הנאמנות להתחיל לשווק אותו.

במהלך הדיון התנגד נציג הבנקים למהלך, שכן אישור המוצר עלול לגזול מהבנקים הכנסות של מיליארד שקלים בשנה. זאת כיוון שהקפ"מ, להבדיל מקרנות נאמנות אחרות יוכל להיות משווק גם על ידי הפקיד בבנק (להבדיל מיועץ השקעות שחובה להיוועץ בו ביחס להשקעה בניירות ערך וקרנות נאמנות) וכן על ידי סוכני ביטוח. בעוד הבנקים יצאו בטענות חריפות נגד המוצר בטענה כי לא נכון להחריג אותו מחובת ייעוץ, רשות ני"ע יצאה להגנתו תוך תקיפת התנגדות הבנקים החוששים לטענתה מתחרות.

יו"ר רשות ני"ע, שמואל האוזר | צילום: תמיר לוי

לכאורה מדובר בהישג לרשות ני"ע ובמהפכה צרכנית אדירה שיכולה להרעיד את אמות הספים של המערכת הבנקאית. אלא שעל הבשורה מעיבה עננה בדמות הוראות בזל 3, תקינה חשבונאית שבכוונת הפיקוח על הבנקים להחיל על הבנקים בתחילת 2015 ואשר יכולות לרוקן את הקפ"מ וגם את כל תעשיית הקרנות הכספיות מתוכן. לפי ההוראות החדשות, הבנקים יוגבלו ביכולת שלהם לתת אשראי מפיקדונות קצרי מועד שהם מקבלים מהציבור. מצב כזה יפגע מאוד באינטרס של הבנקים לתת ריביות הולמות על הפיקדונות בהם אמור הקפ"מ להשקיע, מה שעשוי לחסל את המוצר הזה באיבו.

ברשות ני"ע ובבנק ישראל מנהלים בחודשים האחרונים שיח אינטנסיבי במטרה למצוא פתרון הולם לבעיה כאשר ברשות מצפים כי בנק ישראל יחריג את הפיקדונות הקצרים מהמגבלות האמורות. אלא שבבנק ישראל לא ממהרים ליישר קו עם רצונות הרשות וטוענים כי מדובר בהוראות שמיושמות בכל אירופה.

יו"ר רשות ני"ע: "מדובר במוצר שבא להיטיב עם הצרכנים"

פרופ' שמואל האוזר, יו"ר רשות ני"ע שהוביל ודחף את הקמת המוצר שאותו עתידות למכור חברות קרנות הנאמנות, אמר במהלך הדיון: "מדובר במוצר שבא להיטיב עם הצרכנים. הוא מאפשר לקבל ריבית גבוהה, גם למשקיע קטן. הוא מאפשר לו לקבל ריבית כמו משקיע גדול. בעצם, זה סוג של קרן כספית שמשקיעה בפקדונות ומק"מ לטווח קצר מאוד. הם הופכים להיות סוג של אלטרנטיבה לפקדונות בנקאיים. לקוח קטן מקבל ריבית נמוכה בבנק, ואילו לקוח גדול מקבל ריבית גבוהה בהרבה. המכשיר הזה מאפשר לאותו לקוח קטן לקבל ריבית גבוהה כמו לקוח גדול". למעשה, האוזר מתכוון כי קרן הקפ"מ תרכוש בעצמה פיקדונות קצרים בבנקים, אך להבדיל מהצרכן הקטן שמשיג ריביות מגוחכות על הפקדונות שלו, הקרן תהנה מיתרון לגודל ולכן תוכל להשיג ריביות אטרקטיביות יותר.

לדברי האוזר, "אדם שלא מגיע לבנק עם סכום כסף גבוה מקבל ריבית נמוכה מאוד. אנו מציעים כאן מוצר שבו גם אדם שאין לו הרבה כסף יוכל לקבל ריבית יותר טובה. השם 'קפ"מ' לא נבחר סתם, אלא בשל העובדה שהמוצר הזה מתחרה בפקדונות הבנקאיים.ההתנגדות של הבנקים נובעת מכך שהם חוששים לתת ריבית גבוהה יותר. הסיכוי להפסד הוא זניח ביותר. הסיכוי להרוויח יותר קיים בהסתברות הרבה יותר גבוהה".

דודו לביא, מנהל מחלקת ההשקעות ברשות, הסביר כיצד שונה הקפ"מ מהקרנות הכספיות הקיימות כבר היום בשוק ומתחרות בפק"מ: "אמנם יש קרנות כספיות כיום, אבל בעולם המוצרים יש שני סוגי מוצרים: מוצרים מיועצים - ניתן להציע אותם ללקוח רק על פי חוק הייעוץ. יש מוצרים אחרים, כדוגמת הפיקדון הבנקאי, שחוק הייעוץ לא חל עליהם, ואז כל אחד יכול להציע אותם.הרעיון שבבסיס ההצעה הזו הוא לקחת את המוצר הקיים - את הקרן הכספית, שחלות עליה הוראות חוק הייעוץ, להפוך אותה למוצר יותר שמרני, ולהחריג אותה מחוק הייעוץ".

לדבריו, "בזאת יוסר החסם העיקרי. אין עוררין על כך שהקרן הכספית נותנת בדרך כלל ריבית גבוהה בהרבה מאשר פקדונות בנקאיים. אנו מנסים למצב מוצר, ולהחריג אותו מהוראות חוק הייעוץ, באופן שיגביר את הנגישות של הציבור למוצר.באופן זה, הציבור שלא מכיר אלטרנטיבה לפיקדון הבנקאי, אנו מעצבים מוצר שיאפשר לציבור להגיע לאלטרנטיבה הזו. כיום הציבור פשוט לא מודע לאלטרנטיבה הזו כי הפקיד בבנק לא מורשה וגם אין לו אינטרס להציע אותה לציבור".

נציג הבנקים, רן ונגרקו טען כי הבנקים כלל לא מתנגדים למוצר, שכאמור עלולים להפסיד כסף רב מהתחרות שתיווצר להם בשוק הפיקדונות המגלגל חצי טריליון שקלים או לחלופין יידרשו להעלות את הריבית שהם מציעים על הפק"מ היום ללקוחות כדי לשמר אותם "אנו לא מתנגדים למוצר הזה. זה מצב שבו שמים לנו על המדף בתור יועצים מוצרים נוספים, ואנו לא מתנגדים לזה. אבל יש כאן שני חידושים שצריך להיות מודעים לזה:עד היום, קרן כספית יכולה היתה להימכר רק על ידי מתווך שעבר בחינות והסמכה, והוא מקצוען שהרשות מפקחת עליו. לעומת זאת, את הקפ"מ יוכל להציע כל אחד.

יו"ר ועדת הכספים, ניסן סלומינסקי, הקשה:"אז למה הריבית הרגילה בבנק כל כך נמוכה?". על כך השיב נציג הבנקים: "אם לא מתמקחים על הריבית, לא מקבלים ריבית גבוהה. בנוסף, סביבת הריבית בישראל ובעולם מאוד נמוכה.לקחו כאן מוצר שכולל גם מק"מ, ולא רק פקדונות בבנקים. מק"מים יכולים גם לרדת, ומי שמשקיע אפילו לשבוע אחד בקפ"מ יכול להפסיד כסף" הזהיר.

לטענת נציג הבנקים "הבנקים מוכרים גם כיום קרנות כספיות, למרות שזה בא על חשבון הפקדונות הבנקאיים של הבנקים. מה שעשו כאן הוא לקחת את הקרנות הכספיות, ולהציג אותן כפקדונות בנקאיים - כאילו אין בהן סיכון וכאילו הריבית בהן ידועה מראש. לקחו כאן מוצר של שוק ההון שיש בו סיכון". למעשה נציג הבנקים מתריע שלא נכון להוציא את הקפ"מ מחוק הייעוץ ולאפשר שיווקו על ידי גורם שאינו מוסמך כמו הפקיד בבנק בשל הסיכון הגלום בו "היום בבוקר הוצאתי נתונים מהבורסה על המק"מים לפיהם הם מפסידים כסף. פקדון בנקאי הוא "בונקר", ואתה יודע שאם תשקיע בו לא תפסיד. מוצרים של שוק ההון יש גם כיום".

ח"כ יעקב ליצמן (יהדות התורה) התגייס להגנת הבנקים בטענה כי השם קפ"מ מבלבל כי דומה לפק"מ. בשלב זה נכנס פרופ' האוזר לשיח והבהיר: "ההתחסדות של הבנקים בלתי מקובלת. פק"מ הוא פיקדון בבנק שמקבלים עליו ריבית. מק"מ הוא בעצם סוג של מכשיר שבנק ישראל משתמש בו לצורך מדיניות מוניטארית. הוא מציע סוג של אגרות חוב קצרות מועד שנותנות איזושהי תשואה. אם קונים אותה ונשארים איתה עד לפדיון, יודעים את גובה הריבית עליהן".