סייבר-קולוניאליזם: האיים האבודים של כתובת הרשת IO

למי שייכת הסיומת?

אחת הסיומות הפופולריות ברשת היום היא סיומת .io ומי מכם שינסה לברר למי הוא צריך לשלם עליה, יגלה שהוא צריך להשליש כמה דולרים לחברה בריטית, Internet Computer Bureau, שמחזיקה את הזכויות עליה פחות או יותר לנצח נצחים. ואולם, טכנית הסיומת מייצגת את ה-Indian Ocean Territory – טריטוריית האוקיינוס ההודי. בחיים לא שמעתם על מדינת האי הזו? יש לכך סיבה טובה.

ראשית, אספר שמדובר בקבוצת אייטם שנמצאים 2,200 ק"מ ממאוריציוס. בריטניה השתלטה על האזור במאה ה-18 וגירשה את הצרפתים. באיים חי עם הצ'אגוס, ששועבד בידי הצרפתים ושוחררו בתחילת המאה ה-19; הצ'אגוס הפכו לעובדי קבלן באותם המטעים שבהם היו קודם לכן עבדים.

אי באוקיינוס ההודי

בשנות השישים רצתה ארה"ב בסיס ימי באוקיינוס ההודי ובריטניה שמחה לסייע. היא הפרידה את האיים ממאוריציוס (הם היו עד אז חטיבה מנהלית אחת), ויצרה את טריטוריית האוקיינוס ההודי. הבעיה היתה שהמקום היה מאוכלס, אז הבריטים גירשו חלק ניכר מהתושבים, תוך כדי שהם משקרים במצח נחושה לאו"ם וטוענים שהם עובדים נודדים. בשנת 2000, פסק בית המשפט העליון הבריטי שיש להתיר לבני הצ'אגוס לחזור לאיים, אבל הממשלה הצליחה למנוע את זה - ובית המשפט האירופי העליון סירב לדון בנושא מסיבות פרוצדורליות (כמו, יש להניח, העובדה שהוא ממש לא רוצה סמכות על נדל"ן שתקוע באמצע האוקיינוס).

אז עכשיו חברה בריטית, שקיבלה מונופול על הסיומת .io, שמייצגת טריטוריה שלא קיימת בפועל ושרוקנה מתושביה, ממשיכה לעשות כסף טוב על חשבון הניצול שלהם. חלק ניכר מחברות ההייטק שמשתמשות בסיומת טוענות - וזה לגמרי סביר - שהן כלל לא היו מודעות להיסטוריה הבעייתית של הדומיין שלהן. החדשות הטובות היחידות בסיפור הן שמאוריציוס רוצה חזקה על האיים, שם בינתיים נבנה הבסיס האמריקאי הענק של דייגו גארסיה, ושאם זה יקרה, גם בני הצ'אגוס יקבלו משהו.

מיזוגניית ההייטק, שיא חדש

ככל שמופנית יותר תשומת לב אל התרבות הארגונית של עמק הסילי-קון, מתרבים הסימנים לכך שהסיבה למיעוט הנשים שם איננה נובעת מחוסר יכולת תכנות או אי הבנה במדעים: שיעור הנשים שלמדו מחשבים צלל ב-30 השנים האחרונות בכ-20%, ומותר להניח שזה נובע מהבנה שגם אם תצליחי בלימודים, ידאגו שלא תצליחי בעבודה.

אתמול הגישה בכירה לשעבר באפליקציה המצליחה טינדר, וויטני וולף, תביעת הטרדה מינית נרחבת כנגד החברה. וולף, אחת המייסדות, ניהלה מערכת יחסים עם אחד המייסדים האחרים, ג'סטין מאטין. על פי כתב התביעה, כשמערכת היחסים הסתיימה, מאטין החל לפעול בנקמנות כנגד וולף, כשבין השאר הוא מביא להתפטרותה. אחד הצעדים הראשונים, נטען, היה שלילת הסטטוס של מייסדת מוולף: מאטין אמר לוולף שהוא שולל את המעמד שלה, משום ש"קיומה של מייסדת שהיא אשה צעירה גורמת לחברה להיראות כמו בדיחה ומורידה את הערך שלה".

המטריד, ג'אסטין מאטין

בוואליוואג מיהרו לשלוף את כל הודעות הטקסט שצירפה וולף לכתב התביעה שלה, ויש שם חומר מדהים. מצד אחד, באופן לא מפתיע במיוחד, מאטין נחשף כשובניסט וכגזען (הוא מאשים את וולף שהיא מעדיפה "מוסלמים" על פניו; מצד שני, מנכ"ל החברה שון רד דוחף את וולף להתפטרות, אף שהיא מבהירה שהיא לא רוצה להתפטר, שהיא זקוקה לעוד חודש בעבודה, דבר שהוא מסרב לו בגסות "אין תקופת חסד למתפטרים, זה מגוחך... המשך ההעסקה שלך הוא כרגע לא אופציה".

למרבה השמחה, וולף צירפה גם מסרון שבו רד אומר לה חד משמעית שהיא בהחלט מייסדת של החברה, מה שהחברה מנסה להתכחש לו כעת. הולך להיות מעניין. רד מסר בתגובה באומללות שהתביעה מכילה "פרטים לא מדויקים". היה שלום ותודה על הדגים, לוזר.

פייפאל שוב נטפלת לארגון ללא מטרת רווח

פייפאל היא שירות יוצא דופן לעסקים שמצהירים על עצמם ככאלה, אבל נסה להפוך אותה לכלי של גיוס המון, ואתה עשוי למצוא את עצמך במהירות בצרות. פעם אחר פעם, פייפאל הקפיאה את החשבונות של אנשים שניסו לבצע גיוס המון. אחרי הרבה רעש הכריזה החברה במרץ האחרון שהיא תקפיד מעתה שהתקלות לא יחזרו על עצמן.

הן חזרו, ובצורה חריגה: לאחרונה, מנעה פייפאל גישה מחברת ProtonMail השווייצית גישה לחשבון שלה, שבו היו 275,000 דולר. הסיבה, על פי פרוטון מייל: בפייפאל לא אהבו את העובדה שהחברה מציעה שירותי מייל מוצפנים. לדברי פרוטומייל, נציגה של פייפאל שאלה אותם "אם יש להם אישור מהממשלה האמריקאית" לכך.

בפייפאל זיהו סופת אש מתקרבת אליהם, ומיהרו להתנצל ולהחזיר את הגישה לחשבון. אבל אם אתם עוסקים בפעילות שעשויה לעצבן את הממשלה האמריקאית, כמו נסיון להפוך את העולם הזה למקום טוב יותר, אולי כדאי שלא תסמכו על פייפאל יותר מדי.

קצרצרים

1. איך יודעים שהצבא שלך בצרות? כשהוא לא יכול סתם ככה לקלף לעצמו עוד מיליארד מכספי הציבור, אפילו במצב חירום לגיטימי. הצבא האוקראיני, שמוצא את עצמו מתמודד כעת עם חמושים רוסים עם הנחיות ונשק מהקרמלין שמעמידים פנים שהם מיליציה אוקראינית, במצב כל כך גרוע, שהאזרחים קונים לו ציוד באמצעות מימון המונים ברשת. הם קונים לחיילים מדים – ועכשיו, הם קונים להם גם מל"ט. במקור, המארגנים קיוו לגייס 165,000 דולר כדי לקנות מל"ט מתוצרת ישראל אבל הצליחו לגייס רק 35,000 דולר, אז הם בנו אותו בעצמם.

מל"ט ישראלי | צילום: אלביט מערכות

2. דיווחנו לפני כמה ימים על אפליקציית חניה בלתי חוקית בקליפורניה, שמספסרת במקומות חניה על פי המידע שמוסרים לה משתמשיה, ושקיבלה מכתב איום מהרשויות שדורש ממנה להפסיק את זה. החברה, MonkeyParking שמה, שלחה בתגובה מכתב חצוף, ובו טענה שהדרישות ממנה הן "הפרה של זכות הביטוי" שלה, ושיש לה "את הזכות לומר לאנשים שאני עומד לעזוב מקום חניה, ולהם יש את הזכות לשלם לי על המידע הזה". הרשויות, ייאמר לשבחן, לא התרשמו, והודיעו למנקיפרקינג שאם היא תמשיך לפעול אחרי ה-11 ביולי, היא תשלם קנס של 2,500 דולר על כל שימוש באפליקציה שלה – והמשתמשים, שעושים עושר שלא כמשפט על חשבון נכסי ציבור, חשופים לקנס של כ-300 דולר.

3. מחלקת החשבונות של פייסבוק מפשלת: היא שלחה את החשבונות הלא נכונים לכל מיני פרסומאים. האחרונים גילו שחייבו אותם על פרסומות איומות, מזעזעות, פוגעות בצלם אנוש - וגרוע מכך, על פרסומות כאלה שלא הם פרסמו. כמקובל אצל פייסבוק, היא שלחה עם החשבוניות גם את המידע של המשתמשים שעליו התבססה כדי לפרסם את הפרסומות. נהדר. עכשיו המידע שלכם נמצא גם אצל פרסומאים שלא שילמו עליו.

4. מכה לגוגל: בית המשפט העליון סירב לדון בדרישה שלה שלא לאשר תביעה יצוגית כנגדה, בחשד לעבירה על חוקי האזנת הסתר בפרשת הריגול בסטריט וויו. יש מצב שבעוד שנתיים, גוגל אשכרה תצטרך לשלם על הפריצה לחשבונות המייל של אלוהים יודעת כמה אנשים, ארבע שנים אחרי שהפרשה נחשפה. אם זה אכן יקרה, זו תהיה עוד הוכחה לפשיטת הרגל של הרגולטור, שאמור היה לצרוב את התודעה של החברה ולקנוס אותה במקום בכמה מיליארדים על התרגיל הזה.