"כשהמנהלים צעירים - למבוגרים קשה להתקבל לעבודה"

המיזם החברתי-עסקי, ריסטארט, הוקם על מנת לטפל בבעית העסקת בני ארבעים פלוס, ויקיים החודש יום עיון בנושא. להרשמה לחצו כאן

זיו מנדל, מנכ"ל ג'ון ברייס והמי"ל, שלומי גבאי, מנכ"ל איקאה ישראל היוצא, השופט בדימוס שלמה שהם, אשר שימש כנציב הדורות הבאים בכנסת ומכהן כיום כיו"ר ועדת שיחרורים, מדברים על הבעיה של "העסקת מבוגרים" ומציעים פתרונות:

זיו מנדל: "תהליך הסינון משאיר אנשים צעירים יותר במערכת"

זיו מנדל, מנכ"ל ג'ון ברייס והמי"ל | צילום: קובי קנטור

"אין מדיניות לא להעסיק בני 40 פלוס אבל הצורה בה בנויים תהליכי המיון והגיוס תורמת למצב. הבעיה היא שבדרך כלל מקבלי ההחלטות הם אנשים צעירים יותר. כאשר אדם צעיר מבצע תהליך של סינון, בין אם זה משאבי אנוש או המנהל - אז הוא מסתדר יותר בקלות עם צעירים ולכן בסופו של דבר תהליך הסינון משאיר פחות מבוגרים במערכת".

"הרבה פעמים מועמדים נמצאים במקום שהם אוברקווליפייד, חושבים שהם ייכנסו בקלות למקום חדש או שהם בוחרים להיכנס למקום עבודה בכל מחיר מתוך ההבנה שיוכלו לחזור במהירה למשכורת ולמעמד שעזבו. כל אם שמסתכל על הקריירה שלו, גם אם הוא נמצא במקום שאותו הוא לא רוצה לעזוב, חייב להקצות זמן לאפשרות שיום אחד בגיל 40 הוא יעזוב, ולדאוג שהוא מחובר בשוק למקומות שיבטיחו עבורו את העבודה הבאה".

"העובדים המבוגרים צריכים לעשות סוויץ' בראש ולהבין שמציאת עבודה זה פרוייקט בפני עצמו. כמו כן, הם צריכים להתעדכן כל הזמן בחידשים. בנוסף, להפעיל את כל הנטוורקינג הקיים ולהבין מהו הערך המוסף ומהו הבידול שלהם. יש נטייה של בני 40 פלוס להגיד 'הייתי מנהל בארגון אחד, אני יכול לעשות כל דבר'. יכול להיות שזה נכון אבל צריך לראות איפה יש לאותו אדם ערך מוסף".  

למבוגרים קשה יותר בשוק העבודה | צילום: שאטרסטוק

בארגון שלי, לפחות ברמה של משאבי אנוש, אנחנו לא נותנים העדפה אבל בפירוש מגדירים שגם אנשים מבוגרים יותר הם מועמדים מתאימים ואני כן מנסה להביא מועמדים יותר מבוגרים. הבעיה היא לא בגורם המגייס, מדובר בבעיה חברתית".

מה המדינה צריכה לעשות?

"המדינה צריכה קודם כל לראות איך היא מתמרצת את המעסיקים, או אפילו מחייבת לעשות גיוון תעסוקתי של עובדים בגילאים מבוגרים כמו שקורה עבור אנשים עם מוגבלויות. צריך לבדוק אילו מסלולי הסבה אפשר לעשות ובעיקר לכיוון של הסבה ליזמות ועסקים קטנים. אחד מהייתרונות שיש למבוגרים זה שהם יכולים לצאת לעצמאות וליצור אפיקי השתכרות חדשים".

שלומי גבאי, מנכ"ל איקאה ישראל לשעבר | צילום: עמית שעל

שלומי גבאי: "העסקת בני ארבעים פלוס מפחיתה עלויות"

האם נתקלת בחייך המקצועיים בבעיה של העסקת מבוגרים?

"נתקלתי לא כחוויה אישית, אבל אני מכיר את זה גם מתוקף תפקידי הקודמים. אני חושב שאנשים מעל גיל ארבעים מביאים איתם ניסיון, הם מחפשים מקום בטוח, אנשים שיודעים להעריך את מקום העבודה, הם לא מגיעים לתקופת הלימודים בלבד אלא מחפשים מקום שיהווה עבורם גם בסיס חברתי וגם בסיס כלכלי. מדובר בעובדים שמסתכלים קדימה ורוצים לפתח את הקריירה שלהם. על פי כל הסקרים שערכנו אחוזי התחלופה אצל בני 40 פלוס נמוכים משמעותית מאנשים צעירים יותר. את זה אפשר לכמת בכסף. לתחלופה גבוהה יש עלויות גבוהות".

למה לאנשים בני 40 פלוס קשה יותר למצוא עבודה?

"להערכתי הדברים נובעים מאיזו מחשבה שאנשים צעירים הם יותר דינאמיים או יותר 'רעבים'. בנוסף, בדרך כלל בני ארבעים הם אנשים שכבר עשו משהו בחיים והם הופכים להיות די ממוקדים במה שהם מחפשים. כאשר ממוקדים בתפקיד או בתעשייה מסוימת זה לא פשוט למצוא תפקידים. תפקידים כאלו ממעטים להתפנות. לכן, בגלל שהם ממוקדים ואין הרבה היצע הם פונים לאפשרויות פרנסה אחרות ושם בהרבה מקרים הם מוצאים את עצמם אוברווליפייד, הרבה מעבר לדרישות של התפקיד. במצב כזה המעסיק יחשוש שאם ייקח את אותו אדם לתפקיד הוא ישתעמם מהר מאוד".

האם לאנשים בגיל 40 פלוס עצמם יש חלק בבעיה?

"אדם בגיל כזה צריך לקחת בחשבון שכאשר הוא בא למקום חדש, גם אם יש מאחוריו רקע, הוא בעצם מתחיל מחדש ובמקרים רבים תהיה עבורו ירידה בתנאים. זה גם דורש מאותו אדם להתאים את עצמו למערכת. המערכת לא תשנה את פניה עבור אדם בן חמישים אבל היא כן צריכה לעזור לו".

מה ארגונים צריכים לעשות?

"ארגונים צריכים להבטיח קליטה נכונה תוך רגישות והסברה. כשמסבירים למנהלים בדרגי הביניים מהם היתרונות בלקלוט אדם בן 40 על פני אדם צעיר יותר, מכינים את הקרקע לקליטה נכונה של האדם הזה בתוך המערכת".

מה המדינה צריכה לעשות?

"המדינה צריכה לעסוק בהסברה של היתרונות שבגיוס עובדים בגילאים יותר מבוגרים. בנוסף, צריכה להתבצע מדיניות של הגמשה. אם אדם רכש מקצוע מסוים ולא יכול להמשיך לעסוק בו - צריך לעשות לו הסבה".

שלמה שהם: "החדשנות אינה מונופול של הצעירים"

שלמה שהם, שופט בדימוס מכהן כיום כיושב ראש ועדת השחרורים

מדוע מבוגרים (בני 40 פלוס) מוצאים את עצמם מחוץ למעגל העבודה?

"יש תפיסה מוטעית לגבי משמעותו של הגיל בחיים שלנו, והתפיסה היא תפיסה מוטעית של החברה וגם שלנו כלפי עצמנו. החברה נוטה לחשוב שהעולם שייך לצעירים והחדשנות נמצאת רק אצל הצעירים. מכיוון שאנחנו חיים בעולם בו השינויים הטכנולוגיים הם רבים מאוד ומתרחשים בקצב מהיר, הנטייה היא לחשוב שכל מי שלא נמצא כרגע בקצב הזה הוא כבר לא שייך, מיושן, לא רלבנטי. האמת איננה נמצאת שם בכלל, ישנם אנשים בני שמונה עשרה שיש להם חשיבה שמרנית וישנם אנשים בני שמונים שיש להם חשיבה מחוץ לקופסא, חדשנית ומתחדשת. בנוסף המשמעות של ניסיון החיים וניסיון בעבודה, האישיות המגובשת והיציבות בדרך כלל בחיי המשפחה במסגרת התועלת שעובד יכול לתת למקום העבודה היא לעיתים עצומה וקשה מאוד להבין אותה ולשפוט ולכמת אותה".

האם למועמדים המבוגרים עצמם יש חלק במצב?

"לא פעם כאשר אנחנו מגיעים לגיל 40 פלוס אנחנו מתפתים להאמין למסר המוטעה לגבי משמעותו של הגיל, ואז אנחנו מתחילים לאבד את האמון ביכולות שלנו, ביכולת שלנו להתחדש ולחדש וביכולת שלנו להתאים את עצמנו למקום עבודה חדש, דינאמי ומתפתח".

"במהלך הקריירה שלי לא הייתי בתפקיד יותר מ-11 שנים, עבדתי במשך שבע שנים כעורך דין, אחר כך 11 שנים כשופט ואחר כך שבע שנים יועץ משפטי בכנסת ולאחר מכך חמש שנים נציב הדורות הבאים. אנשים שתקועים בעבודה שהם לא אוהבים אותה צריכים לשאול את עצמם מה הם רוצים, מה הייעוד שלהם. הרבה יותר קשה לעזוב עבודה שנחשבת טובה, שנותנת כבוד וכוח וכסף, צריך הרבה יותר כוח להבין שהייעוד שלנו שונה ולכן אנחנו צריכים לעזוב את מקום העבודה שלנו".

מה יכולים העובדים המבוגרים לעשות?

"המפתח הוא להתכונן ולשאול מה נכון לי בחיים שלי עכשיו, לתכנן את זה ולהעז לעשות את זה. אם אני מדמה את מה שיקרה בעתיד שלי, אז אני בונה תוכנית מאוד מעשית איך להגיע לשם. יש מחקר ששאלו בו ילדים בני 17 מה הם רוצים להיות בעוד עשר שנים ובדקו את זה לאורך זמן. מתוך האנשים שידעו מה הם רוצים להיות, כמחצית מהם הגיעו די קרוב למה שהם רצו. כלומר, עצם היכולת שלי לדמות מה אני רוצה שיהיה בעתיד שלי יש לה יכולת השפעה ליצור את זה".

מה המדינה צריכה לעשות?  

"הדבר הראשון שצריך לעשות הוא לאפשר הכשרה והשתלמות לכל אדם שמוצא את עצמו בגיל 40 פלוס ללא עבודה וללמד איך לבנות תוכנית, איך להעצים את העצמי. זו צריכה להיות השתלמות בחינם כחלק מהשירות של המדינה. דבר שני, צריך ליצור תמריצים לחברות שמקבלות לעבודה אנשים מעל גיל 40 כי הרי אנחנו רוצים למנוע את האבטלה ואחוזי האבטלה בגילאים האלו הרבה יותר גבוהים".