שר האוצר: "גם הבנקאים יצטרכו להוריד שכר"

הצעד הייחודי שמוביל משרד האוצר לריסון המשכורות המופרזות שמושכים בכירי המוסדות הפיננסיים במדינה נושא פירות בכל הקשור לגופים המוסדיים וחברות הביטוח, אך בינתיים בכל הקשור לבנקים - נראה שהדרך עוד ארוכה.

הגופים המוסדיים נדרשים לפרסם מדי שלוש שנים את מדיניות התגמול שלהם. שלשום הם עשו זאת בהתאם לחוזר שפרסמה המפקחת על הביטוח דורית סלינגר והתייחסו בפרסומם לטיוטת החוק שמוביל לפיד להצבת תקרה נורמטיבית לפיה עלות השכר של הבכירים לא במוסדות הפיננסיים לא תעלה על 3.5 מיליון שקל בשנה. בהסבריהם ובהתייחסותם לרף הזה היו לא מעט התפתלויות, אך למרות כוכביות קטנות המוסדיים הודיעו עקרונית כי אם החוק אכן יעבור, הם יעדכנו את מדיניות התגמול שלהם בהתאם אליו. הגדילה לעשות חברת הראל שהודיעה כי בין אם החוק יעבור או לא, החברה תעדכן את מדיניות השכר לפי החוק עד יולי 2015.

אבל המוסדיים לחוד והבנקים לחוד. במערכת הבנקאית נרשמה עד כה סנונית אחת קטנה בלבד לדרישות השכר של לפיד כאשר יוסי בכר יו"ר בנק דיסקונט נאלץ לוותר על בונוס. מלבד בכר שויתר על הבונוס בין היתר כיוון שהעריך שזה לא יאושר בסופו של יום, לא נרשמה כרגע תזוזה כלשהי בכיוון שדרש לפיד - תקרה של 3.5 מיליון שקל. בתגובה לפנייה של "כלכליסט" לחמשת הבנקים הגדולים בנושא אף אחד מהם לא הודיע חד משמעית על כוונה לקבל עליו את הרף שהציב האוצר. בעוד בבנק הפועלים, בדיסקונט ובמזרחי טפחות סרבו להתייחס בכלל לשאלה, בבנק הבינלאומי סיפקו תגובה עמומה לפיה "הבנק מתכוון לנהוג בהתאם להוראות החוק והרגולציה" ובבנק לאומי אמרו כי "דירקטוריון הבנק יקיים דיון בנושא ויקבל את החלטותיו בהתאם לחוק".

שר האוצר לפיד לא מקבל את הגישה הזו, "גם הבנקים צריכים להתיישר, להוריד את המשכורות המופרזות ולהשתמש בכסף להוריד את העמלות לציבור", הוא מסר ל"כלכליסט". "המשכורות של בכירי הבנקים הן לא מוסריות ולא כלכליות". במשרד האוצר הוסיפו כי "יש עוד דברים בקנה במקרה והחוק לא ישפיע על הבנקים. צריך לזכור, זה לא החלטה של רגולטור - החוק הוא מעל לרגולציה. הוא אמירה נורמטיבית על הנושא ולא עניין אישי של רדיפה של בעלי שכר. החקיקה תעבור והבנקים יגיעו לזה גם".

נגידת בנק ישראל קרנית פלוג ושר האוצר יאיר לפיד. העקרונות דומים, היישום שונה | צילום: עמית שעל

בבנקים מעדיפים לשבת בינתיים על הגדר ולחכות

שינוי מדיניות השכר בבנקים הוא עניין מורכב יותר מאשר בגופים המוסדיים משתי סיבות. הראשונה היא סיבה רגולטורית - בעוד הגופים המוסדיים וחברות הביטוח נמצאים באחריותה הישירה של המפקחת על הביטוח ושוק ההון דורית סלינגר, שבתורה עובדת תחת ניהולו של יאיר לפיד, הבנקים נמצאים תחת סמכותו של המפקח על הבנקים דודו זקן, שמתוקף חוק בנק ישראל אינו נמצא תחת מרותו של שום משרד ממשלתי אלא תחת הנגידה קרנית פלוג. לכן הבנקים מרגישים באופן מתון יותר את הרוח שיוצאת ממשרדו של לפיד.

רף חדש? הניצחון של לפיד עלול להיות בעוכריו שר האוצר הוריד את עלות השכר של לפידות, אך ייתכן שהציב לשאר החברות רף גבוה משתכנן אתי אפללו, 3 תגובותלכתבה המלאה

הסיבה השנייה היא כרונולוגית גרידא - כאמור, בעוד אישור שכרם של בכירי הגופים המוסדיים נעשה במקביל לצעדים אותם מקדם האוצר, מדיניות התגמול של הבנקים אושרה כבר כמעט לפני חצי שנה בזמן שהאג'נדה של לפיד נגד רמות השכר האלו עוד היתה בחיתוליה ולא הבשילה להצעת חוק.

יתרה מכך, דודו זקן הגביל את מדיניות התגמול של הבנקים כבר בחודש אוגוסט של השנה שעברה והוציא אז את ההנחיה שסלינגר אימצה חצי שנה לאחר מכן לפיה הרכיב המשתנה (המענקים והבונוסים) בעלות השכר של הבכירים לא יוכל להיות גבוה יותר מהרכיב הקבוע (שכר שוטף ותנאים נלווים). לאחר חצי שנה של פגישות תכופות עם בנק ישראל בנושא, הבנקים הציגו תוכניות תגמול מופחתות בהתאם להנחיותיו של זקן. יחד עם זאת גם התוכניות המעודכנות הללו גבוהות משמעותית מתקרת השכר שמבקש לפיד להכניס לכל המערכת הפיננסית - 3.5 מיליון שקלים ואלו אושרו למרות התנגדותו של לפיד. השיא היה באישור השכר האחרון במערכת הבנקאית, זה של מנכ"ל בנק מזרחי טפחות אלדד פרשר, שנעשה בחודש שעבר בשיא המאבק של לפיד.

בינתיים נראה שבנק ישראל בוחר לשבת על הגדר ולצפות להתפתחויות במידת הרצינות של משרד האוצר. הבנק לא השיב לשאלת "כלכליסט" האם הוא מתכוון ללחוץ על הבנקים להתיישר לפי הרף של משרד האוצר. לפי הערכות, ביום שהחוק יעבור בנק ישראל לא ימשיך להסתכל מהצד ויפעיל את סמכויותיו כדי לכוון את הבנקים לנורמה החדשה. יש לציין כי בעבר התבטא הבנק בלקוניות ותמציתיות בנושא היוזמה של משרד האוצר כי מדובר ב "צעד ראוי בכיוון הנכון, ויש בו כדי להוביל לשינוי הנורמות ברמת השכר ובמבנהו".

עם זאת, הרוחות מהאוצר והלחץ הציבורי כן משפיעות במידה מסויימת על הבנקים כבר היום. דוגמא חיה לכך אפשר לראות בביטול המענק בגובה 2.16 מיליון שקל שיו"ר בנק דיסקונט יוסי בכר היה אמור לקבל עבור שנת 2013. בכר ניסה להפחית מעט את גובה המענק, אך מרגע שבבנק הבינו שגם דברים שעוברים את הרגולציה לא בהכרח עומדים בנורמות החדשות של האוצר הוחלט לבטלו כליל.

החוק צפוי לעלות לקריאה ראשונה עוד החודש

בינתיים הצעת חוק שכר הבכירים של משרד האוצר עברה השבוע את אישור ועדת השרים לחקיקה ואמורה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד שבוע וחצי. הצעת החוק קובעת כי אם עלות השכר הכוללת של בכיר בגוף פיננסי עולה על 3.5 מיליון שקל, לא יוכר הסכום שמעבר ל־3.5 מיליון כהוצאה מוכרת למס אלא כרווח של החברה והיא תמוסה עליו באופן מלא. באוצר בחנו בעבר אפשרות לקבוע גם תקרת הכנסה בחוק. לפני שבועיים פורסם כי באוצר שוקלים בנוסף להגדיר את כל הגופים הפיננסיים כגופים דו־מהותיים, כלומר גופים הפועלים גם למטרות רווח ולגם לטובת ציבור החוסכים והמפקידים. ההיגיון שעומד מאחורי הכוונה של האוצר הוא כי הגופים הללו קיבלו מנדט מהמדינה לנהל את חסכונות הציבור, ובמידה והם יוכרו ככאלה הפיקוח של משרד האוצר עליהם יגדל.