"אפילו מי שחייב 16 אלף שקל יכול להיכנס לפשיטת רגל, זה לא סביר"

44% מהתיקים האזרחיים שנפתחו בשנת 2013 בבתי המשפט המחוזיים בישראל עניינם פשיטות רגל, פירוקים והליכי חדלות פירעון - את הנתון חשף השופט איתן אורנשטיין, סגן נשיאת בית המשפט המחוזי בתל אביב בכנס אילת של מחוזות לשכת עורכי הדין.

בפאנל שעסק בנושא "עתיד ההוצאה לפועל מול פשיטת רגל" אמר אורנשטיין כי עד 2013 מרבית התיקים בבתי המשפט המחוזיים היו תמיד תיקי נזיקין אך לאחרונה חל מהפך כהגדרתו. "העלייה תלולה כשהדומיננטי שבהם הם תיקי פשיטות רגל של חייבים, זוהי תופעה שמדירה שינה מעיננו", אמר אורנשטיין. לדבריו, לתופעה ישנם מספר הסברים ובראשם המצב הכלכלי, אך גם הרצון של חייבים לעזוב את מסלול הגבייה בהוצאה לפועל והעדפה "להגיע לבית המשפט המחוזי לתיקי פשיטת רגל כדי לקבל בסופו של דבר הפטר מחובותיהם".

השופט איתן אורנשטיין. "העלייה התלולה בתיקי פשיטות רגל מדירה שינה מעיניי" | צילום: מוטי קמחי, ynet

השופט אורנשטיין הסביר כי ישנם יתרונות לחייבים בהליך פשיטת רגל בבית המשפט לעומת גביית חובותיו דרך ההוצאה לפועל, בעיקר בכך שרק בבית המשפט יכול החייב בסופו של דבר לקבל פטור (הפטר) מכל יתר חובותיו כאשר בהוצאה לפועל ההליכים ממשיכים נגדו לרבות עיקולים עד לפרעון מלוא החוב.

"בפשיטת רגל, כנגד תשלום לא גבוה אין נגד החייב יותר שום דבר", אמר השופט אורנשטיין. "לכן יש רשימת המתנה של חייבים שרוצים להיות מוכרזים כפושטי רגל וזו תופעה מדאיגה, אנחנו מקבלים בקשות של אנשים שכל החובות נגדם מסתכמים בעשרות אלפי שקלים. לא יכול להיות מצב בו חייב שכל חובותיו 40-30 אלף שקל יבקש הכרזה כפושט רגל במקום להתמודד עם חובותיו, מצב כזה לא מתקבל על הדעת".

"יש למצות קודם כל את ההליך בהוצאה לפועל"

אורנשטיין הוסיף כי הוא ולשכת עורכי הדין יוזמים מספר הצעות לתיקון המצב: "היום אפילו אדם שחייב 16 אלף שקל יכול להיכנס להליך של פשיטת רגל. זה לא סביר הן מבחינת החייב והן מבחינת נושיו. יש מקרה של חייב עם חוב כזה שמשלם 250 שקל לחודש, זו בעיה חברתית מצד חייבים ומצד נושים ואני קורא למחוקק לשנות את החוק, להגדיל את הסכום שחייב צריך כדי להיות מוכרז כפושט רגל".

אורנשטיין הוסיף כי לדעתו יש למצות קודם כל את ההליך בהוצאה לפועל, ורק אם ישנם סיבות מיוחדות לשקול להעביר את התיק לבתי המשפט. "זוהי תופעה לא תקינה ופניתי ללשכת עורכי הדין כדי שיתערבו בה", סיכם.

השופט עודד מאור מבית משפט השלום בתל אביב התייחס לדברי אורנשטיין ואמר כי הוא מסכים איתו "שאין מקום להציף את בתי המשפט המחוזיים עם חייבים שאין להם הצדקה להיות שם. בית המשפט המחוזי צריך להתעסק בחייבים שיש להם חובות רבים, או שאלות משפטיות מורכבות יותר או סוגיות של מרמה". עם זאת השופט מאור הבהיר כי לדעתו "אנשים שהם חדלי פירעון אין להם מקום בהליכי הוצאה לפועל".

לדבריהם של השניים הגיב דוד מדיוני, מנהל רשות האכיפה והגבייה שאמר כי "אסור שהעומס בבתי המשפט יקבע מה יקרה בתיקי חדלות הפירעון". לדברי מדיוני, הוא אינו סבור שתפקידה של מערכת ההוצאה לפועל הוא להביא את החוב לרמה של אפס, כלומר לפירעון מלא, והוא מסכים כי המצב הרצוי הוא שהתיקים, בעיקר של פושטי רגל רגילים, יתנהלו בתוך מערכת ההוצאה לפועל ולא יעברו בשלב מסוים לבתי המשפט תוך כדי ש"יטרטרו אותם לשלם אגרה, ללכת לכונס הרשמי ואחר כך לבית המשפט המחוזי. עדיף שזה יגמר אצלנו ולא נטרטר את האזרח ממערכת למערכת אבל זה לא צריך להיות בגלל העומס, ואם יש עומס אז שהשופט שפיצר (מנהל בתי המשפט) ילך ויביא עוד שופטים".