סלינגר נגד האוזר: לא קיים בישראל שוק אג"ח עמוק

סוגיית קיומו של שוק האג"ח העמוק בישראל מגיעה לנקודת הכרעה, ומציתה מלחמה בין שלושת הרגולטורים שמפקחים על שוק ההון. מצד אחד ניצב שמואל האוזר, כאשר מנגד ניצבות קרנית פלוג, נגידת בנק ישראל והמפקחת על שוק ההון באוצר דורית סלינגר. הסיבה למלחמה: החלטה שיחליט האוזר, עשויה להשפיע על יציבות גופים שנמצאים בפיקוחם של אגף שוק ההון ובנק ישראל.

שוק אג"ח עמוק הוא מונח המתייחס למצב שבו ישנו מספר רב של חברות שלוות כסף מציבור חוסכים גדול באמצעות אג"ח שנסחרות באופן סדיר ובצורה שמשקפת נכונה את מחירן בשוק. זאת, בניגוד לשוק שמבוסס על אג"ח ממשלתיות.

ההחלטה על קיומו של שוק אג"ח עמוק תתקבל במוסד לתקינה חשבונאית המצוי תחת רשות ני"ע. באתר האינטרנט של המוסד קיימת טיוטת החלטה שקובעת כי יש בישראל שוק אג"ח עמוק. טיוטת ההחלטה מגובה בחוות דעת שכתב ד"ר חיים לוי קידר לבקשת הרשות, ובה קבע כי אכן קיים שוק אג"ח עמוק בישראל. הטיוטה קובעת עד כי השינוי בהיוון ההתחייבויות שנגזר מקיומו של שוק אג"ח עמוק ייעשה מתחילת 2014 למפרע, וכי כל שלוש שנים ייבחן האם חל שינוי המצדיק שינוי בהחלטה. התנגדויות להחלטה ניתן להגיש עד היום.

עמק ה(כמה) שווה כדור הבדולח של הפנסיה ההגדרה החשבונאית של שוק אג"ח עמוק יוצרת שדה אינטרסים צפוף ועמוס ומזמן עברה למגרש הפוליטי תומר ורוןלכתבה המלאה

ממש בדקה ה־90, נכנסו לזירת המאבק שניים מהרגולטורים הגדולים בישראל - בנק ישראל ומשרד האוצר - שהביעו התנגדות לקביעת הרשות. "מדובר בשינוי מומנטום אמיתי", אומר רואה חשבון המעורב בסוגיה. "השוק כבר החל להתכונן להכרזה על שוק עמוק אבל ברור לכולם שלא מדובר כאן בעוד חוות דעת שמגיש פרופזור כזה או אחר (נגד עמדת רשות ני"ע – ת"ו) אלא בשני גופים חזקים".

מדוע השניים מתנגדים? קיומו של שוק אג"ח עמוק יכול להשפיע על שיערוך התחייבויות פנסיוניות לעובדים בשני גופים גדולים, חברת החשמל ובנק לאומי - באופן שיקטין את ההתחייבויות הפנסיוניות לעובדים במיליארדי שקלים. שני הרגולטורים, אם במקרה ואם לאו, שלחו באותה העת חוות דעת שלילית למוסד לתקינה חשבונאית, המוסד שיקבל את ההחלטה בדבר השוק העמוק, וציינו כי לא קיים שוק עמוק.

צילום: עמית שעל, עומר מסינגר, עופר חן

סלינגר לא משתכנעת

"שוק אג"ח החברות הוא שוק המאופיין ברמת נזילות נמוכה, רמת סחירות נמוכה יחסית ועומק שוק נמוך. לפיכך, על פניו, אין ראיות מספקות התומכות בטענה כי שוק אג"ח החברות בישראל הוא 'שוק עמוק' על פי כללי החשבונאות המקובלים בעולם", נכתב בחוות הדעת של בנק ישראל. ובחוות הדעת שחוברה באגף שוק ההון באוצר, שהגיעה לידי כלכליסט, נכתב: "לאחר קריאה מעמיקה של הדו"ח (שחיבר ד"ר חיים לוי קידר – ת"ו) לא השתכנענו כי אכן קיים שוק עמוק בישראל בשוק החברות".

ההגדרה החשבונאית כדור הבדולח של הפנסיה ההגדרה החשבונאית של שוק אג"ח עמוק יוצרת שדה אינטרסים צפוף ועמוס ומזמן עברה למגרש הפוליטי תומר ורוןלכתבה המלאה

הנקודה המעניינת בחוות הדעת של האוצר מתחבאת בשלוש השורות האחרונות שם נכתב כי הסתייגות המשרד לקביעת קיומו של שוק אג"ח עמוק בישראל מתייחסת לצורכי יישום התקן החשבונאי ולא לקביעה שעל פיה יש להוון את ההתחייבויות הפנסיוניות לעובדים, "המחושבות על פי קביעת המפקחת".

למעשה הממונה על שוק ההון מעבירה מסר לשחקנים האחרים ורומזת כי אם יאמצו את הקביעה על קיומו של שוק אג"ח עמוק בישראל, היא אינה רואה את עצמה מחוייבת לקביעה בכל הקשור להיוון ההתחייבויות בקופות הפנסיה. מדובר בנקודה משמעותית, שכן עשוי להיווצר מצב שהמוסד לתקינה חשבונאית קובע כי קיים שוק אג"ח עמוק אך סלינגר מורה לאקטואר של קופת הפנסיה של עובדי חברת חשמל שלא לשנות את שיעור הריבית בה מהוונות ההתחייבויות הפנסיוניות, שכן האקטואר כפוף לתקן חשבונאי אחר בעת ההיוון. אולם, ככל שתהיה קביעה כי קיים שוק אג"ח עמוק, יופעל על סלינגר לחץ פוליטי אדיר לשינוי ההיוון מצידה של רשות החשמל, שבראשה עומדת אורית פרקש־הכהן, כך שיופחתו ההתחייבויות הפנסיוניות לעובדי חברת חשמל.

דואג לפנסיה (אילוסטרציה) | צילום: שאטרסטוק

רק חיילים במלחמה

"אני לא מצליח להבין את זה", אומר ראש המוסד לתקינה חשבונאית, רו"ח דב ספיר. "אני לא יודע מי עורר אותם ואיפה הם היו כל הזמן. זה נושא שכבר מתגלגל שנים. אני חושש שזה נעשה בשליחות של מישהו ואין לי ספק שזה טיימינג שהיה מתואם בניהם".

ספיר, מי שעומד בראש הוועדה המקצועית שתקבע בסופו של דבר האם קיים שוק אג"ח עמוק בישראל מודה בפה מלא שהסוגיה כבר מזמן לא רק חשבונאית: "יש פה מלחמת רגולטורים אמיתית. צריך להגיד שזו בעיקר מלחמה בין רשות החשמל לבין חברת החשמל, והרגולטורים במקרה הזה הם רק חיילים במלחמה. בעקבות ההתפתחויות לכולם ברור כבר עכשיו שהסוגיה הזו לא תיגמר ב־15 ביולי".