אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הסיכונים שמאיימים על הכסף שלכם צילום: רויטרס

הסיכונים שמאיימים על הכסף שלכם

תנודות בשווקים, אינפלציה או שינויי ריבית - גם אם אתם לא משקיעים בשוק ההון באופן אקטיבי, יש סיכונים שמשפיעים על הכסף שלכם ושאתם חייבים להכיר

06.07.2014, 15:00 | מעין מנלה

גם אם אתם לא משקיעים בשוק ההון באופן אקטיבי, ואין לכם תיק השקעות של מיליוני שקלים, יש סיכונים פיננסיים שמשפיעים על הכסף שלכם. קרן הפנסיה בה אתם חוסכים למשל, משקיעה את מרבית הכספים בשווקי ההון בארץ ובחו"ל. אינפלציה משפיעה על הכסף שאתם מחזיקים בבנק בפיקדון, וחדלות פירעון של מדינות באירופה משפיעה גם על הכסף שלכם. הכירו את הסיכונים הפיננסיים שמשפיעים על הכסף של כולנו:

קראו עוד בכלכליסט

1. תנודות בשווקים: "המשקיע הפרטי חשוף לתנודות בשוק המניות והאג"ח הן כתוצאה מאחזקה ישירה בחשבון הפרטי שלו בניירות ערך ונכסים פיננסיים, והן כתוצאה מאחזקה בקופות גמל, קרנות השתלמות וקרנות פנסיה, אשר משקיעות את רוב כספי הציבור במניות ואגרות חוב סחירות בארץ ובחו"ל", אומר איתן רותם, סמנכ"ל ומנהל מחלקת פלטינום במיטב - דש.

איתן רותם, צילום: ישראל הדרי איתן רותם | צילום: ישראל הדרי איתן רותם, צילום: ישראל הדרי

בשוקי המניות והאג"ח קיימת מחזוריות, (עליות וירידות) כבכל שוק סחיר אחר (כמו לדוגמא שוק הנדל"ן) ואחת למספר שנים מתרחש משבר אשר מוביל לירידות שערים במחירי המניות והאג"ח. המשבר הפינסי החמור האחרון התרחש בספטמבר 2008 וכתוצאה מכך נרשמו באותה השנה ירידות של עד 50% במדדי המניות המובילים בארץ ובחו"ל וירידות של עד 20% במדדי אגרות החוב של חברות. "משקיעים פרטיים שהיו זקוקים לכסף נזיל באותה השנה נאלצו למכור את אחזקותיהם במחירי רצפה בלית ברירה. משקיעים לטווח ארוך כדוגמת חוסכים בקופות גמל שנלחצו מהירידות והעבירו את השקעתם למסלולים ללא מניות עם השקעה בפקדונות ומק"מ בלבד, קיבעו לעצמם את ההפסד וגרמו בכך נזק בלתי הפיך לחסכונותיהם. לפיכך קיימת חשיבות גבוהה לתכנון נכון של טווח ההשקעה אשר יאפשו למשקיע הפרטי לשרוד גם בתקופות של ירידות בשווקים", אומר רותם.

2. אינפלציה: "בשנים האחרונות אנו עדים להתמתנות בקצב עליית מדד המחירים בארץ ובחו"ל כתוצאה מהמשבר הכלכלי החמור שהוביל להאטה גלובלית והן כתוצאה מרפורמות מקומיות כדוגמת הורדת מחירי השימוש בסלולר. יחד עם זאת, גם הריבית של הבנקים על פקדונות נמצאת כבר מעל חמש שנים ברמות אפסיות, כך שלמעשה משקיע פרטי 'זוכה' לקבל היום ריבית של כ-0.5% לשנה בלבד על פקדונות", מסביר רותם. קצב האינפלציה השנתית משפיע על הכסף של כל אחד מאיתנו שמוחזק בבנק בפיקדון. אמנם קצב האינפלציה השנתית ירד לאחרונה מתחת ליעד של בנק ישראל שהינו 2% לשנה, אך עדיין מדובר על שיעור אינפלציה שנתית שצפוי להיות מעל 1% ב-12 החודשים הקרובים. המשמעות למי שמחזיק את כספיו בפיקדון בבנק היא שחיקה ריאלית של חסכונותיו (ערך הכסף יורד) וכן סיכון נוסף של שחיקה משמעותית יותר במידה ושיעור האינפלציה יהיה גבוה מהחזוי.

3. שינויים בריבית: הריביות של הבנקים המרכזיים בעולם נמצאות בשנים האחרונות ברמות אפסיות כשרק לאחרונה הוריד הבנק המרכזי באירופה את הריבית על פקדונות בבנק המרכזי לשיעור שלילי מינוס 0.1%. "משקיעים רבים נוהרים לאגרות חוב לתקופות ארוכות של כ-10 שנים בכדי לקבל תשואה נומינלית שוטפת של כ-2.5% - 3% לשנה. אך, אליה וקוץ בה, שכן, במידה והריבית תעלה, ועל פי ההערכות היא צפויה להתחיל לעלות בארה"ב בעוד כשנה, שערי אגרות החוב לטווחים ארוכים יירדו והמחזיקים בהם ירשמו הפסדי הון וזאת בשל מינוף הזמן הארוך הגלום בהן", אומר רותם.

בנוסף, הריבית הנמוכה משפיעה על הריבית שכל אחד מקבל על הפקדונות בבנק (פק"מ). כמו כן, מי שלקח משכנתא בריבית משתנה, כאשר הריבית תעלה, כך צפוי גם ההחזר החודשי שלו לעלות. 

תנודות בשווקי ההון בעולם משפיעות גם על הכסף שלכם, צילום: בלומברג תנודות בשווקי ההון בעולם משפיעות גם על הכסף שלכם | צילום: בלומברג תנודות בשווקי ההון בעולם משפיעות גם על הכסף שלכם, צילום: בלומברג

4. תזמון: השאלה המרכזית בתזמון השקעות היא מתי צריך את הכסף. אם יש לכם כסף להשקעה רמת הסיכון של ההשקעה תהיה תלויה גם בשאלה האם אתם צריכים את הכסף בזמן הקרוב. "קיימת חשיבות רבה לתכנון פיננסי או להליך מקיף של בירור צרכי ההשקעה של הלקוח אותו מקיים כל מנהל תיקים או יועץ ללקוח פרטי שבטיפולו. ביצוע הליך נכון יוצר עבור הלקוח את תמהיל ההשקעות הנכון, באופן שמאפשר לו להעלות את רמת הסיכון ובצידו גם הסיכוי או התשואה על ההשקעה לטווח ארוך. לעומת זאת, בכספים שמיועדים לטווחים קצרים ניתן דגש רב יותר על תנודתיות נמוכה במחיר של הסתפקות בתשואה נמוכה משמעותית", אומר רותם.

5. חדלות פירעון של מדינות: הסיכון המרכזי בחדלות פירעון של מדינה הוא אפקט דומינו למדינות אחרו שיכול לגרום למשבר כלכלי איזורי או עולמי. לדברי רותם, "שנת 2011 הייתה דוגמא מצוינת לחשש מחדלות פירעון של מדינות בגוש היורו, אשר הובילה לירידות שערים חדות בשערי אגרות החוב של מדינות אלו וחשש אמיתי מקריסה של גוש היורו. ירידות אלו לא פסחו גם השוק המקומי שלנו והובילו לירידות של כד 20% במדדי המניות וירידה של כ-5% במדדי אגרות החוב של חברות".

6. סיכונים גיאופוליטיים: סיכונים גיאופוליטיים מתייחסים למלחמות, שינויים במאזני הכוח או מתיחות ביטחונית. "המשקיע הפרטי הישראלי חשוף יותר ממשקיעים פרטיים בעולם לסיכונים גיאופוליטיים כתוצאה מהסביה הבעייתית שבה אנו גרים. דוגמא לכך אנו מקבלים כמעט מדי שנה: אוגוסט 2013 - ירידות בשווקים כתוצאה ממתיחות בגבול עם סוריה, יולי-אוגוסט 2012: חששות מתקיפה צבאית באיראן, ספטמבר 2011 - חשש מהכרזה חד צדדית של הפלשתינים על עצמאות וכן הלאה. יחד עם זאת, תקופות אלו ש מתיחות מתאפיינות בירידות לפרקי זמן קצרים ובדרך כלל תיקון חד שמגיע מיד לאחר מכן. לפיך, יש לדעת לנתח נכון את הסיכון המתרחש בכל ארוע ולקבל החלטת השקעה נכונה באם מדובר במשבר זמני או מתמשך", אומר רותם.

7. סיכון למוסדות פיננסיים: המוסדות הפיננסיים הם גופים שעלולים לקרוס, כפי שקרה בארה"ב בזמן המשבר הכלכלי. אם הכסף שלכם נמצא בגוף פיננסי שקרס, הוא בסכנה. "קיימת חשיבות, בעיקר למשקיעים אמידים לפזר את כספם גם בקרב מספר מוסדות פיננסיים הן בארץ והן בחו"ל בכדי לנטרל את הסיכון הגיאופוליטי", אומר רותם.

8. מסים ושינויי חקיקה: כאשר המדינה בוחרת להטיל מס נוסף חדש או העלאת מס קיים, האזרחים משלמים. כך קרה לדוגמא כאשר העלו את שיעור המע"מ ל-18%, או כאשר הטילו מס על רווחי הון. בקפריסין למשל, המדינה החליטה כחלק מתוכנית החילוץ שקיבלה מהאיחוד האירופי, להטיל מס על הפקדונות בבנקים. כך, כל אדם היה צריך להיפרד מחלק מהחסכונות שלו - לטובת הצלת המדינה ממשבר. המדינה יכולה גם להחליט שכסף שבעבר היה זמין יהיה לא זמין, כך קרה ב-2006 בקופות הגמל. בעבר ניתן היה למשוך כספים מקופות גמל לאחר 15 שנים, ואילו לאחר שינוי החקיקה, ניתן למשוך את הכספים רק אחרי גיל 60 או לאחר 5 שנים לעמית מעל גיל 60. אדם שחסך בקופת גמל ותכנן לנצל את הכסף לטובת מטרה מסויימת, נתקל לפתע במצב בו הכסף נמצא, אבל הוא לא יכול להשתמש בו.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



9 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

7.
לאפשר לישראלים לחסוך כמו שמאפשרים לרוכשי הבונדס
וכך הכסף בטוח וצמוד בערבות המדינה. אך אנו בישראל "קהל שבוי" ללא ברירה למליונרים יהודים בעולם המדינה מציעה הרבה יותר מאשר לאזרחיה . קיימים כל כך הרבה סיכונים בדרך לפנסיה שהסיכוי לקבל אותה במלואה קרוב לסיכוי של שלום אמיתי,,,,
אייל , י-ם  |  06.07.14
5.
הסיכון העיקרי לא הוזכר פה
באופן שיטתי המערכת הפיננסית מעניקה לציבור הרחב תשואות אפסיות על ההון שלהם ומנגד גובה מהם ריבית רצחנית על האשראי. כך יוצא שאדם רגיל ישלם עד פי 20 על האשראי לעומת מה שיקבל על ההשקעה של הכסף שלו. היות ומרבית האנשים מוצאים את עצמם לפעמים בצד של לוקחי האשראי גם אם זה לזמן קצר ובסכום נמוך אז הריבית אותה הם משלמים אוכלת את מה שהם מקבלים על ההון שצברו. דוגמא שמתאימה לרוב האוכלוסיה - אתם לוקחים משכנתא ל 25 שנה ובזמן הזה "חוסכים" לפנסיה במשך 25 שנה. רק שאתם מקבלים על החיסכון לפנסיה בערך שליש ממה שאתם משלמים על המשכנתא. בסופו של דבר שילמתם מאות אלפי שקלים למערכת הפיננסית בלי שהרגשתם
ככה עובדים עלינו  |  06.07.14
לכל התגובות