אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
כאשר הרופא יודע מה קנית צילום: שאטרסטוק

דו"ח טכנולוגי

כאשר הרופא יודע מה קנית

בתי חולים מתחילים לכרות מידע מכרטיסי אשראי, הרשת כמפיצה של זעם, עובד חושף את הנוכלות של הנהלת גרובשארק, ומה באמת מאיים על משתמשי הרשת

06.07.2014, 14:58 | יוסי גורביץ

מיכאל, למה קנית דובשניות? זה לא טוב לך

 

האח הגדול, גרסת האח הסניטרי: מערכת בתי חולים שפועלת בדרום וצפון קרוליינה נכנסת לתחום חדש – כריית מידע מחברות האשראי והצלבה של המידע עם המידע של הפציינטים שלה.

אני לא מבין, מה זה הסעיף הזה של 2,450 שקל על ארנבתחרמנית69?, צילום: שאטרסטוק אני לא מבין, מה זה הסעיף הזה של 2,450 שקל על ארנבתחרמנית69? | צילום: שאטרסטוק אני לא מבין, מה זה הסעיף הזה של 2,450 שקל על ארנבתחרמנית69?, צילום: שאטרסטוק

תארו לעצמכם מצב שבו החלטתם, מסיבות השמורות עמכם – קרי, שזה עולה הרבה כסף אבל אתם אף פעם לא באמת שם – לבטל את המנוי שלכם על מכון הכושר. תארו לעצמכם שזמן קצר לאחר מכן, הרופא המשפחתי שלכם יהיה על הקו, ויפעיל בעדינות לחץ עליכם לבטל את הביטול. אתם צריכים להתעמל, הוא אומר, מה שבלי שום ספק נכון אבל מכניס אותו לווריד שלכם הרבה יותר ממה שצריך. כיף, נכון?

לבתי החולים יש תירוץ: המידע על הצורה שבה הפציינט מוציא את הכסף שלו יספק לרופא תמונה הרבה יותר מוצלחת על אורח חייו של הפציינט מאשר סתם ביקור פעם בכמה חודשים ותוצאות בדיקות רפואיות. אין ספק. האם הרופא רוצה גישה גם למצלמה במעגל סגור שתעקוב אחרי הפציינט, ושתזהה מתי הוא אוכל סטייק אחד יותר מדי?

בבתי החולים טוענים עוד שמעקב אחר כרטיס האשראי יוכל לומר להם האם הפציינט קנה את התרופות שלו, או האם הוא קונה סיגריות. השלב הבא והמתבקש הוא לחבר בין הוצאות האשראי של הפציינט ובין גובה הביטוח שלו, ואני משוכנע שיש איזו חברה נטולת מצפון שכבר עובדת על זה ויש לה את כל התירוצים.

הגיע הזמן להציב חומות גבוהות בין המידע שלנו. חברת האשראי לא צריכה לתת את המידע לאף אחד, לא בלי צו של בית משפט שאומר שאנחנו חשודים בפשע חמור. די כבר. זה המידע שלנו והרכוש שלנו, ואנחנו לא בובות של מישהו אחר.

סטטוסי הזעם

פייסבוק, כידוע, עשתה לאחרונה ניסוי בבני אדם בנסיון לברר האם הם מושפעים מתוכן חיובי או שלילי שמגיע אליהם. התשובה היא כן, אבל יש רגש שבאמת עף ברשת: זעם.

זעם, זעם בשדה קוצים זעם, זעם בשדה קוצים זעם, זעם בשדה קוצים

חוקרים מבייג'ינג בדקו, על פי הודעות במקבילה הסינית של טוויטר ווייבו, מה הסיכוי שהודעה שמכילה רגש כלשהו תקודם. המסקנה שלהם חד משמעית: זעם רץ הרבה יותר מהר. הודעה שמכילה זעם כלפי משהו או מישהו, תזכה להרבה יותר תשומת לב וקידומים מאשר הודעה שמכילה אושר. האחרונה תסתובב רק בקרב המקורבים לכותב; הזעם יגיע הרבה יותר רחוק.

וזעם שמגיע מאדם מוכר, לא מאיזה פחדן אנונימי, כנראה יטייל רחוק יותר. הסיבה: אנחנו חשים שאם האיש, שאיתו יש לנו קשר מסוים, מתפוצץ על משהו, הוא חש שהערכים שלו נפגעו. ומאחר והוא קרוב אלינו, או שלא היינו עוקבים אחריו, אז כנראה שגם הערכים שלנו בסכנה.

וכמובן, אם הזעם שלך מגיע בצורת בדיחה שנונה, הוא ירוץ הרבה יותר טוב. קומיקאים הם מפיצי הזעם הטובים ביותר. מצד שני, מחקרים אחרים טוענים שאנשים מביעים זעם ברשת סובלים, אהמ, אהמ, מבעיות שליטה בכעס. מפתיע. 

משקיעים בגרובשארק? אולי כדאי שתחשבו על זה שוב

הרשת היא אחד מכלי הנשק החזקים ביותר שהועמדו אי פעם לרשות עובדים ממורמרים. הידוע שבהם, כמובן, הוא אדוארד סנודן, שדפק את המעביד שלו באופן שלא היה קיים קודם לכן. אבל היכולת קיימת לכל עובד ממורמר.

לדוגמה, עובד גרובשארק, או מישהו שמעמיד פנים שכזה, פרסם ב-Pastebin בשם בדוי התקפה אפית על החברה שלו, שכרגע מנסה לגייס עוד כמה עשרות מיליוני דולר. אם אתם משקיעים, הוא אומר, זה ממש לא כדאי לכם.

החברה, לדבריו, פיטרה עשרה עובדים באמצע יוני, בלי אבחנה בין מהנדסים ותיקים ועובדים צעירים. יתר על כן, הוא אומר, מנכ"ל החברה שיקר בבוטות באוקטובר האחרון על הערכת השווי של החברה: הוא טען שהיא שווה 375 מיליון דולר - בולשיט, לדעת העובד.

הוא מספר כי החברה מכניס 13 מיליון דור בקושי ויש כל כך הרבה תביעות נגדה, עד שעוכר הדין שלה שוקל לעבור לגור בבקתה בחצר בית המשפט. איך לעזאזל מוכרים הערכת שווי גבוהה פי 28? והמלכוד העיקרי: הגיוס הנוכחי מיועד לאפשר למנכ"ל החברה לשלם כופר לחברות ההקלטה, אחרי שתפסו אותו מעלה מוזיקה פיראטית לאתר שלו. כמו כן, מאשים העובד את החברה בכך שהיא מאלצת את העובדים לכתוב ביקורות חיוביות עליה ב-Glassdoor.

בוסים, לידיעתכם.

הפתעה!

מכון המחקר PEW כינס 1,400 מומחים, ושאל אותם מה יהיה האיום הכי גדול על הרשת בעשרים השנה הקרובות. התשובה לא היתה צריכה להפתיע אף אחד: המומחים ציינו את הממשלות ואת התאגידים כמוקדי הסכנה העיקריים.

לא מוותרים לתאגידים על חופש האינטרנט, צילום: בלומברג לא מוותרים לתאגידים על חופש האינטרנט | צילום: בלומברג לא מוותרים לתאגידים על חופש האינטרנט, צילום: בלומברג

למה, אתם אולי שואלים? קודם כל, אנחנו משתפים הרבה יותר מידע היום מאשר בכל תקופה אחרת בהיסטוריה. לממשלות יש עניין בכך, כי הן תמיד אהבו לאסוף מידע על האזרחים שלהן; לתאגידים יש עניין, כי הם תמיד רצו למכור לנו דברים שאנחנו לא צריכים.

מצד שני, חופש הדיבור שלנו מאיים הן על הממשלות, שמנסות לצמצם אותו, והן על התאגידים, שממש לא אוהבים את מה שקורה ברשת. בארה"ב היכולת של הממשלה לצמצם את חופש הדיבור מוגבלת, אבל התאגידים מגישות תביעות איום (SLAPP) כאילו אין מחר. בשאר המדינות, במיוחד המדינות הלא מערביות, סתימת הפיות מתנהלת במקביל באמצעות נפנוף באיש הקש של "פורנוגרפיה" – ובריגול האמיתי לגמרי של ממשלת ארה"ב, שהתבצע בחלקו הניכר בסיוע של חברות עמק הסילי-קון.  

אז אין הפתעות, כאמור. ואין תירוצים. אנחנו יודעים מי מסכן אותנו. עכשיו, לטפל בו.

קצרצרים

1. פרשיית הניסוי  של פייסבוק ממשיכה להתגלגל: אחרי שפייסבוק נתפסה בשקר, כשטענה שהניסוי עמד בתנאי השימוש שלה בעוד שהיא שינתה את תנאי השימוש אחרי הניסוי כדי שיתאימו לו בדיעבד, מכחישה עכשיו בכל תוקף את הטענות שהניסוי מומן על ידי Minerva Research Initiative, שהוא מכון לביצוע מחקרים פסיכולוגיים של הפנטגון האמריקאי. למכון יש כמסתבר מחקר דומה. אתם רשאים להאמין לפייסבוק אם בא לכם.

האם מכשיר האנדרואיד שלכם מדליף את המיקום שלכם? גוגל מטפלת בבעיה, מקור: etradesupply האם מכשיר האנדרואיד שלכם מדליף את המיקום שלכם? גוגל מטפלת בבעיה | מקור: etradesupply האם מכשיר האנדרואיד שלכם מדליף את המיקום שלכם? גוגל מטפלת בבעיה, מקור: etradesupply
2. ה-EFF, ארגון זכויות הגולשים, מתריע שאנדרואיד מדליף את היסטוריית המיקום שלך: מכשירים שאינם מחוברים ישירות לרשת ווייפיי, אבל מחפשים אחרי כזו, משדרים בין השאר את הרשתות האחרונות שאליהן היה מחובר המכשיר. בגוגל אמרו בתגובה שהם לוקחים את הנושא ברצינות ושהם בוחנים כיצד לתקן את הנושא בעדכון הבא. יפה.
שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



5 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

3.
עם בתי חולים כאלה עדיף לא לראות רופא לעולם
מי שם אותם לרגל אחרי החולים? ולמה אי אפשר פשוט לערוך שאלון לחולה כשהוא מגיע לבית החולים? התפישה הזאת שצריך לרגל אחרי כל דבר שזז במקום פשוט לשאול אותו היא חולנית בפני עצמה. אני חושבת שבתי החולים בעצמם נגועים במחלות קשות.
אורנה  |  06.07.14