אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
המשבר בקואליציה מאיים על תהליך גיבוש התקציב צילום: אלכס קולומויסקי

ניתוח כלכליסט

המשבר בקואליציה מאיים על תהליך גיבוש התקציב

אישור תקציב הוא משימה מורכבת בכל ממשלה, בטח רגע לאחר שמפלגת השלטון מתפצלת. אלא שבאוצר הגבילו מראש את התוספת לתקציב, ולאחר שמשרד הביטחון וההסתדרות יקבלו את חלקם, יישאר לשרים מרחב תמרון מצומצם לנהל בו את מאבקיהם. התחזקות יש עתיד נוכח היחלשות הליכוד משחקת גם היא לטובת שר האוצר

08.07.2014, 06:56 | שאול אמסטרדמסקי

"אנחנו נשארים חברים נאמנים בקואליציה, אנחנו האחרונים שרוצים בפירוקה. הקמת סיעת ישראל ביתנו היא בהחלט צעד משמעותי, אבל הוא משמעותי גם לחיזוק קואליציוני". באופן הפתלתל הזה והלא לגמרי קוהרנטי הסביר אתמול יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן מה יקרה בעקבות פיצול הליכוד ביתנו לשתי סיעות.

קראו עוד בכלכליסט

השבר בין הבית היהודי ליש עתיד מעמיק לפיד מונע מיליונים ממשרד השיכון השבר בין הבית היהודי ויש עתיד ממשיך להעמיק ושר האוצר שוקל לעצור העברה של 1.1 מיליארד שקל שעליה תצביע ועדת הכספים הבוקר. הסיבה: אריאל מתנגדלהצעת חוק של עפר שלח לעיון חוזר בפטור שמגישים משתמטים משירות צבאי ששיקרו בנוגע לאדיקותם הדתית רוני זינגרלכתבה המלאה

אז ליברמן לא רוצה לפרק את הקואליציה, ומשום מה הדרך שלו לחזק אותה היא להפוך אותה לפחות יציבה. השאלה היא רק אם חוסר הרצון לפרק אותה יחזיק מעמד עד סוף השנה, שכן מלבד המבחן שעומד בימים אלה בפני הממשלה - איך לעזאזל מוודאים שחבית הנפץ שכולנו יושבים עליה לא תתפוצץ סופית - יעמוד בחודשים הקרובים המבחן העיקרי: אישור התקציב בממשלה ובכנסת.

העברת תקציב היא משימה לא פשוטה פוליטית בכל שנה. ככל שהקואליציה שבירה יותר, כך הקושי לעמוד במבחן הזה רב יותר. בפעם האחרונה שבה ראש הממשלה ושר האוצר לא הצליחו לעמוד במבחן הזה, בסוף 2012, לא היה להם מנוס מהקדמת הבחירות.

ליברמן. "צעד משמעותי לחיזוק קואליציוני". נתניהו. מנדט אחד מפריד כעת בין הליכוד ליש עתיד, צילום: אלכס קולומויסקי ליברמן. "צעד משמעותי לחיזוק קואליציוני". נתניהו. מנדט אחד מפריד כעת בין הליכוד ליש עתיד | צילום: אלכס קולומויסקי ליברמן. "צעד משמעותי לחיזוק קואליציוני". נתניהו. מנדט אחד מפריד כעת בין הליכוד ליש עתיד, צילום: אלכס קולומויסקי

באוצר נערכו מראש לאפשרות של אי־יציבות

אלא שלרשות שר האוצר כמה כלים ועוגנים שהופכים את המבחן לנוח יותר עבורו למרות חוסר היציבות הפוליטית. חלק מהכלים האלה הוכנו מראש בידי צמרת האוצר בדיוק בגלל החשש מהיחלשות היציבות הקואליציונית. חלק מהם באים מבחוץ, בדמות ההסתדרות, וחלק נובעים מהעובדה ששר האוצר הוא יריבו הפוליטי של ראש הממשלה.

בחודש דצמבר 2013 ראשי האוצר - ובהם המנכ"לית יעל אנדורן, החשכ"לית מיכל עבאדי־בויאנג'ו וראש אגף התקציבים אמיר לוי - הניעו את שר האוצר, ובהמשך את ראש הממשלה, לשנות את הכלל שקובע בכמה יגדל התקציב. התוספת לתקציב היא שטח המריבה - סכום הכסף שעומד במרכז מאבקי הפוליטיקאים בתהליך אישור התקציב. במסגרת שינוי הכלל הוחלט שתקציב המדינה לשנת 2015 יגדל ב־8 מיליארד שקל בלבד, במקום ב־12 מיליארד שקל, כפי שהיה צפוי קודם לכן.

למה היה דחוף לאנשי האוצר לעשות את השינוי הזה - שדרש את אישור הממשלה ובהמשך גם חקיקה בכנסת בשלוש קריאות - כמעט שנתיים לפני שתקציב המדינה ל־2015 מגיע לאישור הכנסת? בשביל לסנדל את הפוליטיקאים כמה שיותר ולהימנע כמה שיותר מהשפעה של אי־היציבות הפוליטית העתידית על התקציב; ובקיצור, כדי לצמצם למינימום את הסיכון לכלכלת בחירות.

אם תקציב 2015 היה מתוכנן לגדול ב־12 מיליארד שקל, והאוצר היה מציע לקצץ את התוספת הזאת בכמה מיליארדי שקלים טובים באקלים הפוליטי הנוכחי, הההצעה הזאת לא היתה עוברת בשום צורה. אז, לפני יותר משנה, היא עברה בממשלה ובכנסת כמו חמאה.

כעת במקום שהשרים יריבו על 12 מיליארד שקל, הם יכולים לריב על תוספת של 8 מיליארד שקל לתקציב בלבד. ובשביל להקטין גם את הזירה הזאת משרד הביטחון מתגייס לימין משרד האוצר. התשובה לשאלה על כמה מיליארדים השרים יוכלו לריב עוברת קודם כל בתשובה לשאלה כמה כסף יקבל משרד הביטחון. לא יהיה מופרך להאמין שמשרד הביטחון יקבל בסופו של דבר משהו כמו 3–4 מיליארד שקל (גם אם חלק יעברו בהמשך השנה, תוך קריצה, ולא בהתחלה).

אם כן, שטח המריבה של השרים יצטמצם עוד יותר, ל־4–5 מיליארד שקל. וגם זה עוד לא הסוף, כי בנקודה הזאת תתגייס ההסתדרות לימין משרד האוצר. זאת משום שבשנה הבאה ההסתדרות אמורה לקבל תוספות שכר למגזר הציבורי. כך לפחות התחייב שר האוצר יאיר לפיד זמן קצר אחרי שנכנס לתפקידו בתחילת 2013. ההסתדרות מחכה מעבר לפינה. כל מיליארד שקל שהיא תקבל הוא מיליארד שקל פחות ששרי הממשלה יוכלו להתקוטט עליהם; מה שיוצר תמריץ תיאורטי לשרים להילחם בהסתדרות.

בכל מקרה, השרים שאמורים לריב על הסכומים הגדולים ביותר - שר החינוך ושרת הבריאות - הם ממפלגתו של שר האוצר, הם לא באמת יריבו איתו. כך שמי שנותר בודד במערכה הוא בעיקר שר התחבורה ישראל כץ, שגם תחת משרדו חוסים תקציבים גדולים.

בכל מקרה, על פי הערכות בירושלים, חלק הארי של התוספת לתקציב יהיה מה שמוגדר בשפה התקציבית טייס אוטומטי: תוספות שהממשלה כבר התחייבה לתת בעבר, בין שבהסכמי שכר כמו אופק חדש ועוז לתמורה ובין שבפרויקטים כמו הקמת מתקנים לקליטת מסתננים. במילים אחרות, סיכוי לא רע שהתוספת לתקציב בשנה הבאה לא תהווה שינוי של ממש בסדרי העדיפויות, אלא שמירה על הסדר הקיים, וגם זה בקושי. במקרה כזה הציבור ייצא מופסד, אך היכולת של לפיד ופקידיו להעביר את התקציב תגדל.

רק מנדט אחד מפריד בין ראש הממשלה לשר האוצר

בשלב הזה תגידו בוודאי 'אוקיי, השרים אולי לא יוכלו לריב על סכומים גדולים, אבל במצב הקואליציוני הרגיש הנוכחי לכל ראש מפלגה יהיה כוח מיקוח גדול יותר מול משרד האוצר. אם משרד האוצר לא ייענה לדרישותיו, המפלגה בראשה הוא עומד תמיד תוכל לאיים בפירוק הקואליציה ובהקדמת הבחירות'. הטיעון הזה נכון לכאורה. אלא שבמצב החדש שנוצר ייתכן שכוחו של לפיד רק התגבר.

אחרי פירוק הליכוד ביתנו שר האוצר לפיד מוצא את עצמו עומד בראש המפלגה השנייה בגודלה, כשרק מנדט אחד מפריד בינו לבין הליכוד. הוא יודע את זה וכל יתר ראשי המפלגות יודעים את זה. כך שלא ברור שימהרו להפעיל את כוח המיקוח שלהם מול לפיד מהסיבה הפשוטה שלא בטוח שהאפשרות של זעזוע הקואליציה עדיפה מבחינתם.

בשורה התחתונה גם הסנדול שביצעו הפקידים מבעוד מועד, גם הארטליריה של משרד הביטחון וההסתדרות וגם העלייה בכוחו של לפיד מול המפלגות האחרות משחקים כרגע לטובתו.

אי־יציבות פוליטית היא הדבר שפקידי האוצר שונאים יותר מכל. הם כבר השתמשו בתחמושת העיקרית שלהם. עכשיו הם תלויים ביכולת של ראש ממשלה רעוע פוליטית לשתף פעולה עם שר האוצר המחוזק שלו, שמהווה איום פוליטי מתמיד עליו, ולרתום את יתר היריבים הפוליטיים למאבק בהסתדרות וכיוצא באלה. איכשהו זה לא נשמע אופטימי כל כך מבחינתם.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות