טרגדיה בהמתנה

"בכל מקום יש תחושה של אבל לאומי", כתב נלסון פלקאו רודריגז (Nelson Falcão Rodrigues), עיתונאי, סופר ותסריטאי ברזיליאי, אחרי ההפסד של נבחרת ברזיל בגמר גביע המונדיאל ב־1950. "זה מרגיש כמו קטסטרופה בסדר גודל של הירושימה. כן, הקטסטרופה שלנו, ההירושימה שלנו, היא ההפסד לאורוגוואי ב־1950".

הפציעה של ניימאר. בברזיל מרגישים מחויבים לתקן את העוולה ההיסטורית מ-1950 | צילום: איי אף פי

הברזילאים לא ממש השתחררו מהתחושה הזאת. בקיץ 2000 הם היו אמורים לחגוג 30 שנה לזכייתה של נבחרת מונדיאל 1970 הגדולה באליפות העולם — אליפות שהיתה, ככל הנראה, שיא השיאים של הכדורגל הברזילאי. ואולם, בעיתונות כמעט לא התייחסו לכך. פחות מחודש לאחר מכן, ב־16 ביולי 2000, הכותרת הראשית ביומון "ז'ורנל דו ברזיל" היתה "חצי מאה של סיוט", וכותרת המשנה הכריזה "זיזיניו אומר שאורוגוואי, אלופת 1950, שיחקה טקטיקת São Gonçalo Carioca". זיזיניו, כוכב כדורגל מ־1950, "גילה" כי הנבחרת של אורוגוואי שיחקה כמו קבוצה מקריוקה, פרבר של ריו דה ז'נרו, קבוצה שהוא שיחק נגדה כילד; קבוצה ששיחקה כדורגל רע, ומנעה מברזיל את הזכות לזכות באליפות העולם הראשונה שלה מול הקהל הביתי שלה.

אוהדי נבחרת ברזיל ממתינים מחוץ לבית החולים כדי לשמוע מה קורה עם ניימאר. היה הפסד קולקטיבי של הזדמנות היסטורית. "המדינה רצתה עתיד אדיר" | צילום: אי אף פי

טראומה לאומית

אף שברזיל זכתה בחמש אליפויות עולם מאז, קללת המרקנה, שהארגנטינאים מכנים באושר רב Maracanazo, עדיין רודפת את הברזילאים מאז 1950. העיסוק בה אובססיבי וניתן למצוא רפרנסים להפסד הנורא בעשרות כתבות, סרטים וספרים מ־1950 ועד 2014. הטראומה הלאומית נידונה גם בכמה ספרים שהוקדשו לה (כולל אחד שכולו מוקדש לסיקור המשחק ברדיו). ב"חגיגות היובל" של האסון פורסמו שני ספרים על ההפסד, וספר אחד מ־1986 חודש. גם ב־1994 וב־1998 פורסמו ספרים על המשחק ההוא. "אולי זו הטרגדיה הגדולה בהיסטוריה של ברזיל", כתב רוברטו דמאטה (Roberto DaMatta), סוציולוג ברזילאי. "זה היה הפסד קולקטיבי של הזדמנות היסטורית. המדינה רצתה עתיד אדיר וקיבלה חיפוש בלתי פוסק אחר הסברים להפסד מביש".

מונדיאל 2014 אמור לתקן את העוולה ההיסטורית. הברזילאים, שבצדק תופסים את עצמם כאומת הכדורגל הגדולה בעולם, רצו להראות לעולם שהם הכי טובים ולעשות את זה מול האוהדים שלהם. הערב בחצי הגמר הם יתמודדו מול נבחרת גרמניה החזקה — עם 1950 ברקע אבל עם מה שנראה כמו עוד טרגדיה לאומית מאחוריהם.

ניימאר הפצוע ומרסלו. אחראי ל-23% ממצבי ההבקעה שברזיל הגיעה אליהם | צילום: איי אף פי

יצרן פצוע

אמנם הטרגדיה הגדולה במונדיאל הנוכחי יכולה להיות הפסד בגמר לארגנטינה, אך כרגע זו פציעתו של ניימאר. השחקן האהוב ביותר בברזיל גמר את הטורניר במשחק מול קולומביה. מדובר במכה קשה ביותר לנבחרת הברזילאית, שהיתה תלויה כמעט לחלוטין בניימאר. הוא השחקן שיצר עבורה הכי הרבה מצבים, בישל הכי הרבה שערים וגם כבש יותר מכל אחד אחר בברזיל.

ניימאר היה מעורב ב־23% מהמהלכים שהובילו להבקעה של ברזיל. אריאן רובן (27%) וליאו מסי (25%) היו מעורבים בשיעור גבוה יותר, אבל למסי היה את אנחל די מריה (20%) ולרובן את ווסלי סניידר ורובין ואן פרסי (כ־15% כל אחד). עם זאת, בברזיל אוסקר (13%) והאלק (11%) לא סייעו לניימאר לייצר כמו שאחרים סייעו לכוכבים שלהם.

זו הסיבה שפציעתו של ניימאר גררה גל תגובות עצובות ברחבי ברזיל. באמצע הלילה המתינו אנשים ליד בית החולים שבו אושפז כדי לדעת ראשונים מה קורה איתו, הורים צילמו את ילדיהם בוכים לאחר שבישרו להם שהוא לא ישחק יותר במונדיאל והעלו ליוטיוב, וטוויטר נשטף בברזילאים שבוכים על החוליה הסדוקה בגבו של הכוכב הגדול והאהוב.

בנבחרת הברזילאית מנסים לייצר מומנטום של מוטיבציה בעקבות הפציעה של ניימאר, שבעצמו העלה וידיאו פרידה עם דמעות בעיניים. הסרטון של ניימאר, הצילומים שלו טס פצוע במסוק, הצעקה שלו "אני לא מרגיש את הרגליים שלי" אחרי הכניסה האלימה של חואן סוניגה, השמועות שהוא יחזור למשחק הגמר ותלונות על המשחק האלים של הקולומביאנים (אף שהברזילאים עשו יותר עבירות) — הכל קורה כעת במטרה לייצר תחושה שנלחמים בשביל ניימאר.

"יש לנו עוד סיבה אחת לשחק עם כל הלב בשביל הגביע הזה", כתב פרד, חלוץ ברזיל, בחשבון הפייסבוק שלו. "אתה היית ותמשיך להיות האס של הקבוצה, הנשמה שלה". ז'וליו סזאר, שוער ברזיל, הוסיף: "זה עצב אדיר. כולנו יודעים כמה הוא היה נחוש להסב אושר לאנשים של ברזיל".

ניימאר מרים קרן. האם הנבחרת יכולה להתמודד בלי היצרן המרכזי שלה? | צילום: רויטרס

יש ואקום

בברזיל מדברים על "לזכות בשביל ניימאר", אבל האם הם מסוגלים לעשות זאת מול נבחרת גרמנית חזקה? יש שתי תשובות לשאלה הזאת: כן ולא.

למה כן?

כי בלי ניימאר אולי סוף סוף נבחרת ברזיל לא תסתמך על שחקן אחד שייצר עבורה. את הוואקום ימלאו שחקנים אחרים, שאולי מוכשרים ממנו פחות, אבל יכולים לעשות יותר כשהוא לא על המגרש.

ז'וניניו, קשר נבחרת ברזיל לשעבר, טען עוד לפני פציעתו של הכוכב הגדול כי "ברזיל תלויה יותר מדי בניימאר. הקבוצה צריכה לשחק היטב, אבל גם אינדיבידואלים צריכים לבלוט. פרד, אוסקר, האלק, הם צריכים לקחת יותר אחריות".

עכשיו, בלי ניימאר, ייתכן מאוד שהם יהיו חייבים לקבל יותר אחריות. ראינו במונדיאל הזה נבחרות שמככבות בלי הכוכב הגדול שלהן. צרפת בלי פרנק ריברי וקולומביה בלי רדאמל פלקאו היו מצוינות ושיחקו כדורגל קבוצתי ושוטף באופן יחסי. האם אפשר יהיה לראות את אותו אפקט בברזיל? כאן נכנסת התשובה ללמה לא.

א' — הברזילאים בנו על ניימאר ולא ממש עבדו על שיטה אחרת בלעדיו.

ב' — הברזילאים כבר לא מתוכנתים לייצר כדורגל טוב.

מסוט אוזיל מנבחרת גרמניה. יעיפו את המארחת? | צילום: איי פי

פי 1,000 יותר קשיחות

אם זה לא היה ברור מ־1994 ועד 2014, ברזיל כבר מזמן לא הבית של הז'וגו בוניטו (המשחק היפה), והנציג היחיד לאותו כדורגל ברזילאי קלאסי, שנתן לה את האדג' מול נבחרות אחרות, היה ניימאר. ברזיל, ככל הנראה, הולכת לשחק עוד יותר הגנתי וקשוח בלי ניימאר. היא פשוט לא יכולה לשחק כדורגל אחר. פיליפאו סקולארי, המאמן, היה ידוע תמיד כמאמן שמעדיף את המשחק ההגנתי והקשוח על פני המשחק הפתוח. ב־2002 הוא זכה באליפות העולם עם כדורגל הגנתי, אבל זאת בזכות כישרונות כגון ריבאלדו, רונלדיניו ורונלדו, שעשו את העבודה מבחינה התקפית. כיום המאפיין העיקרי של נבחרתו הוא הבלמים היקרים בהיסטוריה וקשרים דפנסיביים כגון פרננדיניו, לואיס גוסטבו ופאוליניו. אוסקר והאלק, שני קשרים יוצרים, גם כן התעסקו יותר בהגנה ופחות בהתקפה. עבור הנבחרת ניימאר היה רונלדו, ריבאלדו ורונלדיניו.

ב־1994 זכתה ברזיל באליפות העולם הראשונה שלה מאז 1970, כשהיא משחקת כדורגל חסר השראה אך עם בבטו ורומריו החדים כנציגים "התקפיים" (meias — יוצרים) יחידים בהרכב מלא ב־volantes (שחקנים הגנתיים). קרלוס אלברטו פריירה, המנהל הטכני של ברזיל כיום, היה מאמן הנבחרת ב־1994 והסביר לא מזמן: "אני עדיין שומע תלונות על שלא שיחקנו כדורגל יפה אז, אבל מה זה יופי? בשבילי יופי זה להיות יעיל".

ואולם, מה יעיל בכדורגל שמסתמך רק על יוצר אחד, שפציעה שלו עלולה לסיים את הדרך של ברזיל לגביע מוקדם מהצפוי?

אריאן רובן. היצרן המוביל של נבחרת הולנד | צילום: איי אף פי

כמה מהזדמנויות ההבקעה של נבחרת נוצרו בידי השחקנים המובילים שלה

ברזיל

ניימאר — 23%

אוסקר — 13%

האלק — 11%

גרמניה

תומאס מולר — 21%

מסוט אוזיל — 19%

טוני קרוס — 14%

הולנד

אריאן רובן — 27%

ווסלי סניידר — 15%

רובין ואן פרסי — 14%

ארגנטינה

ליאו מסי — 25%

אנחל די מריה — 20%

פרננדו גאגו — 10%