בזמן שלידקום שוקעת, המנכ"ל קיבל שכר של 7 מיליון שקל
עופר אחירז קיבל את השכר עבור תקופה של 4.5 שנים. כונס הנכסים של החברה, שהוכרזה כחדלת פירעון, ביקש מבית המשפט לאשר למנכ"ל בונוס של 160 אלף דולר על תרומתו למכירת החברה ל־LCC. המפרקת בומגרטן: "שכר לא ראוי"
מנכ"ל חברת לידקום, עופר אחירז, קיבל 7 מיליון שקל שכר ובונוסים בשנים 2014-2010, תקופה שבה החברה היתה חדלת פירעון ותחת כונס נכסים. כך עולה מתגובה שהוגשה לבית המשפט המחוזי בת"א על ידי המפרקת של החברה, עו"ד אלונה בומגרטן. התגובה ניתנה בהמשך לבקשתו של כונס הנכסים של לידקום, עו"ד עופר שפירא, מבית המשפט לאשר בונוס למנכ"ל החברה.
שפירא ביקש לאשר למנכ"ל בונוס של 0.5% מהתמורה שתשלם עבור לידקום חברת LCC האמריקאית, שרכשה אותה ב־32 מיליון דולר. מדובר בבונוס של 160 אלף דולר. לידקום, שעוסקת בהקמה של רשתות תקשורת, חייבת 36 מיליון דולר לארבעה בנקים ישראליים ו־30 מיליון דולר למחזיקי האג"ח. "לאחירז יש חלק משמעותי בהצלחת החברה בתקופת הכינוס והוא דמות מפתח בהליך המכירה", נימק שפירא בפנייתו לבית המשפט. שפירא גם מבקש להעניק בונוס של משכורת אחת לעובדי לידקום ולהעניק ובונס של שתי משכורות חודשיות לעובדים שעבדו בכל תקופת הכינוס — 425 אלף שקל בסך הכל.
בומגרטן, המייצגת את מחזיקי האג"ח הלא מובטחות של לידקום, מתנגדת למתן הבונוסים. בתגובה בומגרטן מציינת כי הבקשה לחלק אותם היא "בקשה חריגה ולא מקובלת בהליכי חדלות פירעון, במיוחד בתיק שבו הסכומים באים על חשבון הנושים הרגילים שלא זכו לדיבידנד כלשהו (המחזיקים, בניגוד לבנקים, לא קיבלו דיבידנדים בתקופת חדלות הפרעון — ג"ח)".
בומגרטן טוענת שיש להסתפק בבונוסים שחולקו לעובדים ולמנכ"ל בתקופת הכינוס, ובנוסף מצרפת פירוט של תנאי העסקתו של המנכ"ל, שלא היו ידועים עד כה. ב־2011-2010 קיבל אחירז שכר ממוצע של 35 אלף שקל לחודש וב־2014-2012 הוא קיבל שכר של 60 אלף שקל לחודש. הבונוסים שאחירז קיבל, בהתאם להסכם השכר שלו עם שפירא, היו 1% מסכום גביית חובות העבר של החברה, ו־1.33% מה־EBITDA השנתי (רווח תפעולי בניכוי פחת, הפחתות והוצאות מימון). עבור העברת כספים מהחברות־הבנות בחו"ל לישראל קיבל המנכ"ל 2.25% ב־2011, ובגין מימוש נכסים של החברה עוד 0.4%. כך שמדובר, בסך הכל, כאמור, בשכר של יותר מ־7 מיליון שקל ב־4.5 שנים.
בומגרטן מציינת גם שכר של עובדים שבחודשים מסוימים הגיע ל־107 אלף שקל ואף ל־112 אלף שקל בחודש. "עם כל הכבוד לכונס, ואף שמדובר במנכ"ל מוכשר, מדובר בחברה בחידלות פירעון שהשכר שקיבלו המנכ"ל והעובדים שלה היה לא ראוי בלשון המעטה. השכר של המנכ"ל והעובדים אינם פחות ואף עולה על זה של מנכ"ל ועובדים בחברות ציבוריות בשווי דומה ללידקום. לאשר למנכ"ל בונוס מיוחד בשיעור 8% מהסכומים שקיבל עד כה, מהווה למעשה בונוס על בונוס, בקשה חריגה, תמוהה ולא מקובלת", מסכמת בומגרטן.
לא התפרסמו תגובות לכתיבת תגובה