סלינגר: "אין בעיה שהגוף המפקח על רואי החשבון יקבע את התקנות והאכיפה"

בכנס לשכת רואי החשבון שנערך היום (ג') באילת דנו הרגולטורים יחד עם נציגי לשכת רואי החשבון בסוגיית הפיקוח על רואי החשבון המבקרים. בלב השיחה עומדת השאלה איזה גוף צריך לפקח על רואי החשבון המבקרים בארץ, כאשר כיום הגוף שעושה זאת הוא המוסד לסקירת עמיתים של לשכת רואי החשבון. דודי גולדברג, נשיא לשכת רואי החשבון, פתח ואמר כי ישמח לפרוש מתפקידו כיו"ר המוסד לסקירת עמיתים ויקדם מינוי שיוסכם על כל הרגולטורים.

דודו זקן, המפקח על הבנקים בבנק ישראל, אמר כי יש הסכמה מלאה על הקמת גוף בלתי תלוי אשר יפקח על עבודת רואי החשבון המבקרים העוסקים בביקורת תאגידים המדווחים לציבור. לדבריו, "יו"ר הרשות לניירות ערך (שמואל האוזר - ע"מ) יזם מהלך והממונה על שוק ההון ואני הערנו את הערותינו. השאלה אם הפיקוח צריך להיות רק על מבקרים של חברות ציבוריות או על כלל החברות שיש לציבור עניין בהם היא שאלה חשובה מאוד ויש לתת עליה את הדעת אבל צריך להתחיל ממשהו", אמר זקן בתגובה לביקורתו של גולדברג על כך שרצונם של הרגולטורים לאמץ את המודל האמריקאי לוקה בבעיות רבות ולא תפתור את בעיית האי תלות של הגורם המפקח על רואי החשבון.

הממונה על הביטוח במשרד האוצר, דורית סלינגר | צילום: אבי אוחיון, לע"מ

לדברי זקן, הטריגר שהביא את מדינות המערב, ובניהן ישראל, להבין כי יש צורך לפקח על רואי החשבון המבקרים שמהווים למעשה את שומרי הסף של התאגידים הציבוריים היה המשבר הפיננסי האחרון. זקן הסביר כי ועידת באזל העוסקת בבנקים עסקה בסוגיית התלות, הפעולות המותרות והשירותים הנלווים המותרים לרואה החשבון המבקר וגם כמובן אפשרות הרוטציה של רואי החשבון המבקרים. "יש צורך בממשל תאגידי הולם לגוף שיוקם ועינו של משרד המשפטים תשזוף ותבדוק את הנושאים של הממשל התאגידי, אבל המסר שלנו הוא שיש לקדם את הקמת הגוף. קרה משהו בעולם ואנחנו רואים את הרגולציות בכל העולם הולכות ומתגברות ואנחנו רוצים שגם החברות בישראל יפעלו לפי הסטנדרטים הגבוהים ביותר", אמר זקן.

גודלברג טען כי הקמת גוף שכזה לפי המודל האמריקאי (PCAOB) תיצור למעשה גוף שקובע את התקנות, את הענישה עליהן וגם מבצע את הפיקוח בעצמו, מה שמהווה ריכוז כוח בעייתי. בתגובה לכך טענה דורית סלינגר, הממונה על שוק ההון, הביטוח והחיסכון במשרד האוצר, כי "אין כל בעיה כי הגוף המפקח על רואי החשבון יהיה זה שקובע את התקנות ומבצע את האכיפה. כל הרגולטורים גם קובעים תקנים וכללים, גם מפקחים על ביצועם וגם מענישים כשיש צורך. יש תחתי 75 גופים מפוקחים ולי יש עניין גדול להחיל את הכללים המוצעים על גופים אלו. לא מדובר ביצירה הזויה ויש להתחיל ממקום כלשהו ואחר כך לבדוק כיצד זה מתנהל ולעשות את התיקונים וההתאמות הנדרשים".

נשיא לשכת רואי החשבון, דודי גולדברג | צילום: דמיטרי שבצנקו

סלינגר הסבירה כי "בשלב הראשון זה יחול על חברות ציבוריות אבל אחר כך נשקול את האפשרות להרחיב או להחיל את הכללים גם על גופים פרטיים שיש לציבור עניין בהם כמו למשל חברות ביטוח פרטיות".

עופר מנירב, לשעבר נשיא לשכת רואי החשבון, ומי שהקים את המוסד לסקירת עמיתים (גוף פיקוח על רואי החשבון של לשכת רואי החשבון) אמר כי "המוסד הוקם בתמיכת ואף לדרישת הרשות לניירות ערך והוא עובד מצוין. בזמנו גם ראש ה-PCAOB האמריקאי בירך על המודל של המוסד לסקירת עמיתים והיו דיבורים על הכרה שלהם בפיקוח של המוסד".

רו"ח יזהר קנה, שהשתתף בפאנל, הזהיר כי "ריצה עם המודל המוצע תהיה בכיה לדורות וכי יש הרבה הערות ובעיות עם המודל המוצע וכן כי יש לבחון את החלתו גם על חברות ממשלתיות, משרדי ממשלה וכו' שהם, יחד עם החברות הפרטיות שלציבור יש עניין בהם, לא פחות גדולים מהחברות הציבוריות". אותו חיזק עו"ד ירון הרמן אמר כי "אין אף מחקר שמראה שהמודל האמריקאי יעיל וכן יש מחקרים שמראים זאת במודלים אחרים. הגבלת חבות היא בבסיס המקצוע ואנחנו בפיגור של שלושים שנה מול העולם בנושא הזה. זה חוקק בעולם הרבה לפני ה-PCAOB. המודל המוצע מערער את המודל הכלכלי של הפירמות ומטיל סכנה על קיומם בגלל נושאים ערטילאיים שאינם מוגדרים היטב בהצעה".