בנתב"ג לא מוצאים שוכר חלופי לחנויות שמהן פונתה באג

רשות שדות התעופה (רש"ת) מתקשה למצוא שוכרים חלופיים שיאיישו את חנויות הצעצועים והבגדים שפינתה באג בנתב"ג לפני כשלושה חודשים. ל"כלכליסט" נודע כי לאור כישלון המכרז הראשון שפרסמה רש"ת להפעלת שתי החנויות, הורידה הרשות את דמי הזכיון הנדרשים על ידה להפעלתן ב־40%, אולם גם זה לא עזר בינתיים למצוא שוכרים לחנויות.

המכרז הראשון פורסם על ידי רש"ת באפריל האחרון, ודמי הזיכיון המינימליים שנדרשו במסגרתו לשתי החנויות עמדו על 8.3 מיליון שקל. לאחר שאף מתמודד לא ניגש למכרז, פרסמה הרשות בשבועות האחרונים מכרז נוסף שבו נדרשו דמי זיכיון מופחתים של 5 מיליון שקל בלבד: עבור הפעלת חנות הצעצועים דרשה רש"ת 3.8 מיליון שקל, ואילו עבור חנות הבגדים בנתב"ג נדרשו 1.2 מיליון שקל.

חנות האלקטרוניקה של באג בנתב"ג. הראשונה שנסגרה במסגרת הסכסוך בין הצדדים | צילום: תומריקו

אלא שגם הורדת דמי הזיכיון לא עזרה להשכיר את החנויות, ול"כלכליסט" נודע כי אף גורם לא ניגש עד כה למכרז. סיור מציעים שתכננה רש"ת לערוך ב־25 ביוני למשלמי דמי השתתפות במכרז נדחה בשל חוסר היענות מצד שוכרים פוטנציאליים, ובכל יום שחולף מפסידה הרשות 33 אלף שקל.

"תמלוגים גבוהים מדי"

כפי שנחשף ב"כלכליסט" במאי, רש"ת הוציאה את באג מהדיוטי פרי באופן חד־צדדי, לאחר שזו שילמה עבור שתי החנויות כ־9 מיליון שקל בשנה. סלע המחלוקת בין הצדדים היה מכירת מוצרי מולטימדיה בחנות הצעצועים. באג ביקשה מרש"ת להכניס סעיף בחוזה בין הצדדים המאפשר לה למכור את המוצרים, כיוון שבאותה עת באג עדיין הפעילה את חנות האלקטרוניקה בדיוטי פרי, והמוצרים השלימו את אלה שנמכרו על ידה בחנות האלקטרוניקה שהפעילה.

אלא שבסוף 2012 הוציאה רש"ת את באג מחנות האלקטרוניקה שהפעילה, והחליפה אותה ברשת א.ל.מ. מאז, מכירת מוצרי מולטימדיה בחנות הצעצועים של באג הפכה לבעייתית מבחינת רש"ת, לאור פגיעתה הצפויה בא.ל.מ. על אף טענת באג כי החוזה בין הצדדים מאפשר לה למכור בחנות הצעצועים מוצרי מולטימדיה, טענה רש"ת להפרת חוזה מצד באג, והוציאה את הרשת מחנויות הבגדים והצעצועים באופן חד־צדדי.

כעת, לנוכח הבעייתיות שנוצרה לרש"ת עם באג, היא הכניסה למכרז סעיף האוסר מכירה של מוצרי סלולר וציוד נלווה כגון אוזניות, רמקולים, טאבלטים ומחשבים ניידים. "התמלוגים במכרז הזה מאוד גבוהים ביחס למה שאפשר למכור בחנות הצעצועים", אומר קמעונאי שבחר לא להשתתף במכרז. "האיסור למכור גאדג'טים וטאבלטים, כמו שמכרה בעבר באג בחנות הזו, צפוי להקטין את מחזור המכירות בחנות ב־40% ביחס למחזור שעשתה באג. כל התחום הזה נשאר בלעדי בא.ל.מ, אז מה אני צריך את החנות הזו? כדי למכור בה משחקי קופסה ופלייסטיישן?". כפי שפורסם ב"כלכליסט", מחזור המכירות של באג בשתי החנויות הסתכם ב־2013 בכ־33 מיליון שקל.

התניה נוספת שמרתיעה שוכרים פוטנציאליים היא החובה להפעיל גם חנות בקניון שחקים שמחוץ לדיוטי פרי. "הקניון הזה ממש לא מעניין", הגיב כלפי הדרישה אחד הסוחרים, וסוחר אחר הוסיף בציניות: "החנויות בשחקים הן לא מכרה זהב".

סעיף בעייתי נוסף המופיע במכרז נוגע להודעת הרשות, שלפיה במסגרת תקופת הזיכיון צפויות להתבצע "עבודות בינוי לטובת זרוע רביעית שתפעל בנוסף לשלוש הזרועות הקיימות, ומובילות את הנוסעים מאולם היוצאים אל שערי המטוסים". עבודות בינוי מסוג זה עלולות לפגוע במכירות של החנויות בדיוטי פרי, ורש"ת כיסתה את עצמה במכרז בסעיף האוסר על מפעילי החנויות מלקבל פיצוי כלשהו אם תחול ירידה במכירות החנויות.

"המפעיל מוותר בזאת באופן בלתי חוזר וכן יהיה מנוע ומושתק מלהעלות כל טענה או תביעה בקשר לאמור, לרבות בשל כל הפרעה, מטרד או ירידה בהיקף מכירות אשר ייגרמו כתוצאה ישירה או עקיפה מהעבודות האמורות", קובעת רש"ת בסעיף 3.3.3.

סעיף בעייתי נוסף קובע כי אם ייפתחו בטרמינל 1 חנויות דיוטי פרי מעבר לאלה שבטרמינל 3, רשות שדות התעופה תהא "רשאית להקצות לזכיין של חנות הצעצועים חנות של 150 מ"ר בטרמינל 1 ולחייב אותו לבצע על חשבונו את עבודות הבינוי של החנות".

כלומר, הרשות תוכל לחייב את השוכר על דעת עצמה לבנות חנות נוספת, מעבר לשתיים הקיימות, על חשבונו, וזאת "במיקום, במועד, ובהיקף שייקבע על ידי הרשות על פי שיקול דעתה הבלעדי". כן רשאית הרשות "להורות למפעיל לבצע את כל עבודות ההתאמה הדרושות לצורך הפעלת שטח המכירה, על חשבונו", קובע אחד הסעיפים הדרקוניים במכרז.

העונה אבודה

גם אם ייצא המכרז לדרך כמתוכנן בסוף יולי, הזוכה בו צפוי להפסיד את רוב "עונת המכירות" בדיוטי פרי, שחלה בין אפריל לאוקטובר ותופסת כ־60–70% מהמכירות השנתיות. אם תעמוד רש"ת בלוח הזמנים של המכרז, צפויות החנויות להיפתח באוקטובר, כך שהמפעיל שלהן יזכה לפדיונות ראויים רק בפסח 2015.

מרשות שדות התעופה נמסר בתגובה: "הרשות אינה מנהלת את פעילותה מעל דפי העיתון".