אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"ממשלות צריכות להציע לאזרחים הכשרה כל חייהם" צילום: עומר מסינגר

ראיון כלכליסט

"ממשלות צריכות להציע לאזרחים הכשרה כל חייהם"

ד"ר תומאס קרופה, חוקר במכון למחקרי תעסוקה בנירנברג, משוכנע שיש מספיק עבודה לכולם ושממשלות צריכה לעשות יותר כדי לקדם גמישות תעסוקתית. "בגרמניה בחרנו בפחות אי־שיוויון. שתהיה מערכת שתקבל אליה כמה שיותר אנשים"

09.07.2014, 10:08 | נרי ג'ונסון

הנתונים האחרונים שפרסמה הלשכה לסטטיסטיקה של האיחוד האירופי, יורוסטאט, מעידים שאירופה עדיין לא התאוששה מהמיתון הגלובלי. נתוני חודש מאי מציגים שיעור אבטלה של 11.6% בגוש היורו. בחלק מהמדינות שפגיעתן מהמשבר היתה קשה יותר, ובראשן ספרד ויוון, מגיע שיעור האבטלה בקרב צעירים, שכבר זכו לכינוי "הדור האבוד", לעשרות אחוזים. 

קראו עוד בכלכליסט

ד"ר תומאס קרופה, סוציולוג וחוקר במכון למחקרי תעסוקה בנירנברג, גרמניה, הגיע ארצה בחודש שעבר כאורח קרן הנס זיידל כדי להשתתף בכנס התקציב החמישי של מכון ון ליר. בראיון ל"כלכליסט" הוא דיבר על האתגרים שאירופה מתמודדת עמם, על תפקידי המדינה בעולם הגלובלי ועל מגמות עתידיות בשוק התעסוקה.

ד"ר תומאס קרופה, צילום: עומר מסינגר ד"ר תומאס קרופה | צילום: עומר מסינגר ד"ר תומאס קרופה, צילום: עומר מסינגר

"המשבר של 2008 היה קשה ביותר, והוא הביא עמו שינויים רבים בשוק העבודה. עם זאת, הוא לא היכה בגרמניה בצורה שבה היכה בהרבה מדינות אחרות באירופה, בין השאר כי היו שם המון חסמים", אומר קרופה. "אין תשובה אחת שמסבירה למה היה לנו קל יותר, וזו שאלה שחוקרים מנסים להתמודד איתה עכשיו. הסבר אחד הוא הגמישות בשוק העבודה הגרמני. חברות יכלו להפחית את שעות העבודה בזמן המשבר, אבל עדיין לשמור את העובדים, וכשהוא נגמר הן הצליחו לחזור מהר לשגרה".

אחרי שספגה ביקורת קשה מבית על היותה המממנת הראשית של החילוץ למדינות החלשות באיחוד, מתמודדת בשנים האחרונות גרמניה עם זינוק בהגירה ממדינות אלה. זאת נוסף להגירת העבודה המסורתית ממדינות מזרח אירופה.

יש כעס באירופה על מנהיגי מדינות שמאפשרים כניסה של כוח עבודה זול ופוגעים ביכולת ההשתכרות של האזרחים שלהם.

"המנהיגים האירופים כן מגינים על האזרחים שלהם: הם סוגרים את אירופה, ואנשים שמנסים להיכנס אליה נתקלים בקשיים רבים יותר. הם לא סגרו את השוק, כי עוד ועוד מדינות מצטרפות לאיחוד, אך הם סוגרים את אירופה בפני העולם".

חוקי שכר מינימום

זה עדיין לא פותר את הבעיה של הגירת עובדים זולים ממזרח אירופה.

"המצב עומד להשתנות, משום שברוב המדינות האירופיות יעבירו בקרוב חוקי שכר מינימום. לכן זו כבר לא שאלה של עובדים זולים, כי גם העובדים שיגיעו ממזרח אירופה יקבלו שכר מינימום. העובדים הפולנים, לדוגמה, בהתחלה היו בגרמניה, וכשהחלה אכיפה של שכר המינימום בענפים שעבדו בהם, הם עברו לבריטניה, כי שם היה פחות פיקוח. בסופו של דבר לא יהיה להם לאן להמשיך באירופה". בגרמניה ובמדינות אירופיות נוספות אין כיום שכר מינימום קבוע, לכל ענף שכר מינימום משלו. בשבוע שעבר אף עבר חוק חדש, שייכנס לתוקף בינואר 2015, אשר קבע ששכר המינימום בגרמניה יהיה 8.5 יורו לשעה.

אנחנו מדברים על שיפור תנאי העבודה באירופה. איך העובדים במערב יגנו על עצמם מפני העבודה הזולה במזרח?

"השאלה היא לא העלות, אלא החדשנות - הטכנולוגיה, ההייטק. ואם בסין או במקום אחר יעתיקו את הטכנולוגיה שמפתחים במערב, כפי שקורה כיום, צריך פשוט להמשיך הלאה ולהמציא משהו חדש. המערב לא יכול להתחרות בעלויות הנמוכות, ולכן החדשנות היא הפתרון היחיד".

אבל גם הטכנולוגיה מאיימת על המערב ועל העולם כולו. בעצם יש פחד שנאבד את העבודה לטובת המכונות ולא תישאר עבודה לכולם.

"זה היה אחד הרעיונות הגדולים של סופרי המדע הבדיוני לפני 50–60 שנה - בני האדם ינוחו והמכונות יעשו את העבודה. זה לא קורה בינתיים. העבודה לא נעלמה ולא הכל נעשה בידי מחשבים. יש דברים חדשים שאנשים עושים, ויש עבודות פשוטות שהרובוטים עושים. וזה פתרון טוב - לא הייתי רוצה לעבוד יום אחרי יום בעבודה פשוטה שגם רובוט יכול לעשות".

מה היית ממליץ היום לצעיר שמתלבט בנוגע לבחירת מקצוע?

"העצה שלי, שהיא גם מה שאני אומר לצעירים שאני מדבר איתם, היא 'תעשו מה שאתם אוהבים, מה שייתן לכם מוטיבציה'. אי אפשר להבטיח מראש שום דבר בחיים, אפשר רק לנסות למצוא עבודה שתהיה לנו המוטיבציה לעסוק בה כל החיים".

אבל כבר אין באמת עבודה לכל החיים. העובד החדש צריך להשתנות כל הזמן.

"נכון, אך זו לא תופעה ייחודית לזמן שלנו. גם בעבר היו אנשים שהחזיקו באותה העבודה כל החיים וכאלה שהחליפו עבודות. משך הזמן הממוצע שבו אנשים עובדים במקום עבודה אחד בגרמניה כיום הוא שבע שנים, וזו תופעה שנמשכת עשורים".

בכנס התקציב של ון ליר הציג ד"ר קרופה מחקר שהשווה בין השמת עובדים שעשתה הממשלה הגרמנית לבין השמה שעשו חברות פרטיות. המסקנה שלו ברורה. הממשלה עושה עבודה טובה יותר.

באילו תחומים צריכה הממשלה להיות מעורבת יותר?

"הכשרה מקצועית ממושכת של אזרחים היא המפתח. בימינו אנשים הולכים לבית הספר ואחר כך לאוניברסיטה או לבית ספר מקצועי. אם הם הופכים למובטלים, לפעמים עוזרים להם בהכשרה נוספת וזהו. זה מצב לא הגיוני. חייבים להמשיך ללמוד תמיד. הרי ברגע שמפסיקים, אחרי 20–30 שנה, עוד יותר קשה ללמוד עבודה חדשה. הממשלה חייבת להעניק לאזרחים יותר הכשרה במהלך כל שלבי החיים. וזה צריך להיות פתוח לכולם, בכל גיל. זה משהו שיכול להגיע ממסים. מיסוי הוא הכלי שבאמצעותו אתה לוקח ממי שיש לו ונותן למי שאין לו. הרי מי שיש לו כסף - אין לו בעיה להכשיר את עצמו. מהפוליטיקאים אני יודע שזה לא כזה פשוט, אבל בעיניי זה הגיוני".

מה צריך להיות תפקידה של המדינה בעידוד עבודת נשים, ומה אתה חושב על ספרים כמו זה של שריל סנדברג מפייסבוק, שקוראים לאשה "להיות הכל"?

"אף אחת לא יכולה להיות הכל, לבד. בשנות השישים והשבעים בגרמניה היו שינוי מחשבתי ודיון ציבורי בנושא זכויות נשים, שבעקבותיהם הגיע החוק שאפשר גם לאבות לצאת לחופשת לידה. וזה עבד - הרבה אבות בחרו בכך".

להכחיד את אי־השוויון

"זו דוגמה טובה לאופן שבו ממשלות יכולות לשנות חיים. למשל, בגרמניה מתקיים דיון פוליטי בנושא שריון של תפקידי ניהול לנשים בחברות גדולות. הם בעצם אומרים למנהלים בחברות: אם אתם לא תעשו את זה לבד, אנחנו נגרום לכם לעשות את זה. מה שמתחיל בחקיקה הופך למעשה לנורמה, והחוק לא נדרש יותר".

בשנים האחרונות אנחנו רואים את אי־השוויון בעולם מתרחב. גם ישראל התחילה כמדינת רווחה, ובשנים האחרונות היא מתרחקת מהמודל האירופי לכיוון זה האמריקאי.

"זו שאלה פוליטית, לא יותר. שאלה שאנשים יכולים להחליט לגביה. כמו בגרמניה ובמדינות אחרות, לא רק המודל האמריקאי רלבנטי. אין כאן פתרון נכון או לא נכון, אלא רק שאלה של כמה אי־שוויון אנחנו מוכנים לקבל בחברה שלנו. אנחנו בגרמניה בחרנו בפחות אי־שוויון, שתהיה מערכת שתקבל אליה כמה שיותר אנשים ותפלוט כמה שפחות. זה לא מצב נתון, זו פשוט שאלה של בחירות".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות