אובמה יתאמץ להפוך את שינויי האקלים לשיחת הסלון הבאה

אחרי שהשלים בהצלחה חלקית את הטמעת רפורמת הבריאות שיזם, הנשיא ברק אובמה מקווה להטביע חותם באחד הנושאים מעוררי המחלוקת ביותר בארה"ב - שינויי האקלים.

בחודש שעבר הציגה הסוכנות האמריקאית להגנת הסביבה (EPA), המקבילה של המשרד להגנת הסביבה בישראל, תוכנית שאפתנית להגבלת פליטות הפחמן מתחנות כוח.

הצגת התוכנית הציתה מחדש את השיח על שינויי האקלים בארה"ב. הבית הלבן, במהלך אסטרטגי מתוכנן, שואף הפעם לשנות את מוקד השיח הזה ממה שנתפס בציבור כדיון מרוחק שנוגע בנושאים כמו הצלת דובי קוטב, לדיון על חיי היומיום של המשפחה האמריקאית, על מחירי המזון, מחירי החשמל והדלק. או כפי שהתנסח הנשיא הדמוקרטי שקדם לאובמה, ביל קלינטון - "זאת הכלכלה, טמבל".

בצורת ותחלואת ילדים

בראיון לסוכנות הידיעות בלומברג אמר האסטרטג כריס ליהיין שייעץ למפלגה הדמוקרטית ש"בזמן הקרוב אנחנו נשמע הרבה על בצורת ועל תחלואת ילדים. אם המהלך של הבית הלבן יצליח, אנחנו נשמע שני קולות – את המכה שיקבלו חברות הפחם ואת הפגיעה שלהן בקרקע".

התעשיינים, מנגד, מתכוונים להשקיע בקמפיין נגדי, שיסמן את התכנית של אובמה כאבן הראשונה בסחף שיביא איתו הגבלות על תעשיות נוספות ולא רק על תעשיות הקשורות למגזר האנרגיה.

האתר פוליטיקו שמכסה את מאחורי הקלעים של הנעשה בוושינגטון דיווח כי ברוני הנפט צ'רלס ודייוויד קוך כבר תרמו 125 מיליון דולר לקמפיינים של פוליטיקאים שצפויים להתנגד לתוכנית.

בימים שלאחר הצגת התוכנית כלי התקשורת האמריקאיים חזרו ללא הרף על מספר אחד - 30%. לפי הדיווחים, זהו השיעור שבו אמורות תחנות הכוח בארה"ב לצמצם את פליטות הפחמן שלהן עד שנת 2030.

אבל למעשה התוכנית של ה־EPA סבוכה בהרבה ופורטת לפרוטות את ההגבלות על פליטת פחמן. זאת נוסף לקביעת יעד פליטות לכל מדינה ומדינה בהתחשב באופי הפקת האנרגיה שבתחומה.

"מדובר בתוכנית שמשתנה מהותית ממדינה למדינה. אם היא תצא אל הפועל היא תביא לשינוי באופן שבו מופקת האנרגיה במרבית המדינות בארה"ב", מסביר ל"כלכליסט" סטיבן מונרו, אנליסט במחלקת המידע הפיננסי של סוכנות הידיעות בלומברג.

היעדים של ה־EPA עבור כל מדינה נקבעו לפי קריטריונים שהביאו בחשבון את פליטות הפחמן הנוכחיות שלה מפחם ומנפט, את שיעור האנרגיה ממקורות מתחדשים שמופקת בה, את פוטנציאל ההתייעלות האנרגטית בתחומה וכן את הצפי להפסקת פעילותן של תחנות כוח פחמיות ותיקות עד 2030.

כך למשל, הממשל בוושינגטון הביא בחשבון את העובדה כי במדינות כמו קנטקי או מערב וירג'יניה התעשייה המקומית מתבססת על אנרגיה פחמית, ולכן יעד צמצום הפליטות שלהן הוא נמוך יחסית, 20% ו־18% בהתאמה. מנגד, במדינות כמו וושינגטון או אריזונה, שבהן כבר מיושמות תוכניות רחבות היקף למעבר להתבססות על אנרגיות מתחדשות - נקבעו יעדים שאפתניים של צמצום פליטות הפחמן ב־72% בוושינגטון וב־52% באריזונה.

"ההצעה של ה־EPA מתייחסת לחלק מהמדינות בנדיבות יחסית, לכן ההפחתה בפליטות הפחמן היא לא גדולה במיוחד, כל עוד ההצעה תעבור במתכונתה הנוכחית", אומר מונרו.

גורם נוסף שעשוי לצמצם את השפעתה של התוכנית של ה־EPA הוא קצב ההתאוששות של ארה"ב מהמשבר הכלכלי.

"הדבר היחיד שאנחנו יודעים ויכולים לומר באחריות הוא שמכיוון שההצעה נוגעת להפחתת הפחמן לדרגה יחסית, ההצלחה תלויה בקצב הצמיחה בארה"ב", מסביר מונרו. "התוכנית לא דורשת הפחתה מוחלטת בפליטות הפחמן, כך שכל מדינה נדרשת לצמצם את הפליטות עבור כל יחידת חשמל שמופקת".

"היסטורית, הביקושים לחשמל תלויים בצמיחה כלכלית. אם הכלכלה האמריקאית תמשיך להתאושש, הביקוש לחשמל יעלה וזה יהפוך את ההשפעה של התוכנית למשמעותית פחות בגלל המבנה שלה", הוא מוסיף.

לוח הזמנים שהציבה ה־EPA ליישום התוכנית נותן למדינות שנה - מרגע שהסוכנות תציג את הגרסה המוגמרת של "תוכנית האנרגיה הנקייה" ביוני 2015 - לשגר לוושינגטון את תוכנית הפעולה שבאמצעותה הן מתכוונות להגיע ליעדים שהוצבו בפניהן. אלא שנקודת הציון הבאה, שבה נדרשות המדינות להציג את תוכניתן בגרסתן המוגמרת, תהיה ב־2017, כשבבית הלבן כבר יהיה נשיא אחר.

"חשוב מאוד מי יהיה בבית הלבן ב־2016, אחרי הבחירות הקרובות. אם הנשיא הבא לא יחזיק באותה השקפת עולם, יכול להיות שהתוכנית תהיה בעלת השפעה מזערית אם בכלל", אומר מונרו.

ברק אובמה בנאום לאומה (ארכיון) | צילום: רויטרס

התוכנית המוצעת, שגובשה בגיבויו המלא של אובמה, מסתמכת על "חוק האוויר הנקי" מ־1970 שחל רק על תחנות כוח. לכן היא מיועדת לצמצם את פליטות הפחמן רק מתחנות כוח ולא מצינורי מפלט של כלי רכב או מפעלי תעשייה, למשל.

כבר בשנה שעברה הזכיר אובמה את החוק, כשהציג לראשונה את הרעיון להשתמש בו כבסיס לתכנון רגולציה חדשה על פליטות פחמן.

"לפני 43 שנה הקונגרס העביר את חוק האוויר הנקי. החוק הזה התקבל פה אחד בסנאט. חשבו על זה, הוא קיבל את אישור הסנאט ללא מתנגדים. בקונגרס הוא עבר ברוב של 371 מול אחד. אני לא יודע מי הצביע נגד, לא בדקתי את זה. היום אי אפשר להגיע לרוב כזה גם אם מצביעים על בחירת שם לסניף דואר", מציין מונרו.

אובמה ידע על מה הוא מדבר. המהלכים האחרונים של הנשיא, כולם ללא יוצא מן הכלל, מנסים לעקוף את הצורך בחקיקה כדי להימנע מהמבוי הסתום שנוצר בבתי המחוקקים בוושינגטון, כשבסנאט שולטים הדמוקרטים ובקונגרס שולטים הרפובליקנים.

אחרי הבחירות לבתי המחוקקים שייערכו בנובמבר עשויים הרפובליקנים להשיג שליטה גם בסנאט, ואז תהפוך משימת הטמעת התוכנית לקשה הרבה יותר, כששורה של חוקים שיעלו להצבעה עלולים לרוקן אותה מתוכן.

הלחצים הפוליטיים הללו ישפיעו גם על התוכנית הפרטנית שיגישו המדינות ל־EPA בעוד שנה, ועל האמצעים שהן יבחרו לנקוט כדי לעמוד ביעד צמצום פליטות גזי החממה.

"לפי המגמה בשטח, נראה שרבים ישתמשו בהתייעלות אנרגטית. כלומר צמצום הדרישה לחשמל על ידי כל הצרכנים, פרטיים ומסחריים. ברבות מהמדינות וגם ב־EPA מאמינים שזה יהיה הכלי היעיל ביותר והנגיש ביותר", מעריך מונרו.

תג מחיר לפליטות

שיטה ישימה אחרת לוויסות הפליטות היא קביעת תג מחיר עליהן, לא בצורת מס, כי אם בצורת היתרים שהמדינה מחלקת למפעלים. המדיניות הזו מעודדת גם סחר בהיתרים בין המפעלים בשיטה שידועה בתור Cap and Trade. לפי מונרו, השיטה כבר מיושמת בחלק מהמדינות, ועובדה זו הובאה בחשבון כשנקבעו יעדי הפליטות לחלק מהמדינות שם.

"בארה"ב יש סחר בהיתרים בשני שווקים, באזור צפון־מזרח ובקליפורניה. סביר להניח שבמיוחד בחוף המערבי נראה עניין מצד וושינגטון או אורגון להצטרף לקליפורניה. מנגד, במערב התיכון נראה התנגדות גדולה לתמחור פליטות, במיוחד בטקסס, אוהיו, אינדיאנה, מערב וירג'יניה וקנטקי - אזורים שהם צרכני פחם גדולים".