"הכוכבים של שלומי" מציגים: מצעד הבושה

הלם ומבוכה. אין דרך אחרת לתאר את ההחלטה, האומללה בעיני, של שורת נבחרי ועובדי ציבור בהווה ובעבר, להגיע לבית המשפט כדי לתאר את אופיו ותרומתו הרבה לחינוך ולבניין הארץ של העבריין המורשע שלומי לחיאני. אדם שהודה, למי שהספיק כבר לשכוח, בכך שבעודו מכהן כנבחר ציבור חתר תחת אמונו של אותו ציבור שבחר בו, בכך שקיבל כספים שלא כדין ולא דיווח על מלוא האינטרסים הכלכליים שלו.

לדברי ההלל והשבח שהרעיפו "הכוכבים של שלומי" – שרת בריאות מכהנת, שרת חינוך לשעבר, ראש השב"כ לשעבר ושוטר בכיר וח"כ בהווה – יש מטרה אחת: לשכנע את בית המשפט להקל בעונשו של מי שהפר שלוש פעמים, וברגל גסה, את האמון שנתן בו הציבור. אמון שגם הם נהנים ונהנו ממנו בעבר. תמוה בעיני למה במקום להוקיע את מי שהפר את האמון הזה, הם מכולם אלה שבוחרים להתייצב לצדו.

שלומי לחיאני | צילום: עמית שעל

צריך לקוות ולהאמין שהחבורה המכובדת שהתכנסה באולמו של השופט בני שגיא, מבינה את האמת הפשוטה: שחיתות ציבורית מקורה בסיאוב מוסרי. ומוסר קלוקל יכול לצמח רק במקום שבו הנורמה החברתית מקבלת אותו כלגיטימי. שבו היא מחבקת אותו ורואה בו כלא מזיק. ירצו או לא – זה הרי בדיוק מה שהם עשו. הראו לכולנו שלאדם שהושחת מוסרית יש מקום ביניהם כחבר.

כמובן שללחיאני מגיע שיהיה מי שיספר וימנה את הדברים הטובים שעשה למען הציבור. אבל אסור לשכוח שבמקביל להיותו מנהל טוב, הוא גם חתר תחת אמון הציבור. לכן קשה להבין למה דווקא אותם אנשים שהטיפו ומטיפים לחברה טובה וצודקת יותר, או שהיו אחראיים על הסדר הציבורי, בוחרים להיות אלה שישמשו לו כפה מול בית המשפט.