חודק: יישום מסקנות אנדורן - לא בהלוואות פרטיות

המלצות ועדת אנדורן להסדרת תחום הסדרי החוב מכבידות על החברות ויש להכניס בהן שינויים – כך טוענים במשרד עו"ד גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות', במסמך רחב יריעה שהכינו בתגובה להמלצות. יש לציין כי המשרד היה מעורב במספר גדול של הסדרי חוב (ביניהם פלאזה, קמ"ן וצים) ובראשו נמצא דוד חודק, שעמד בראש ועדת חודק להסדרת נושא תנאים וביטחונות בשוק האג"ח.

בדומה להמלצות אנדורן, גם במשרד תומכים בהכנסת החברה לתהליך ההסדר בשלב מוקדם אולם סבורים כי בניגוד להמלצות, השלב שבו יש לאפשר את ההתערבות המשמעותית בחייה של חברה עוד לפני שהוכרזה חדלת פרעון חייב להיות שונה, ויש לאפשר אותה רק כשהחברה מציגה כשל שוק בולט ונראה לעין המצדיק את ההתערבות.

אג"ח מצדיק התערבות

ביקורת נוספת על המסקנות היא שבעוד הועדה מאפשרת התערבות שכזו בכל מקרה שלחברה יש חוב של 50 מיליון שקל לגופים פיננסיים, גם אם החברה לא הנפיקה אג"ח לציבור, הרי שבמשרד טוענים כי יש לאפשר את ההתערבות רק במקרה של חוב ציבורי באג"ח ולא בהלוואות פרטיות, משום שאלו בדרך כלל כוללים מנגנונים כמו ביטחונות שמגנים על זכויותיו של המלווה. העובדה שלנושה מסוג זה אין יכולת למכור את ההלוואה (הלא סחירה) מחדדת עוד יותר את הרצון שלו לפקח בצורה יעילה על התנהלות החברה. לכן יש להחיל את התקנות רק על חברה שגייסה אג"ח בבורסה ולא הלוואה פרטית.

המסמך נוגע בנקודה הבעייתית ביותר, מבחינת החברות ובעלי המניות, מבין המלצות ועדת אנדורן – חובת החברה להתחיל במו"מ עם נושיה עוד כשהיא בעלת יכולת פירעון ועל בסיס חשש בלבד שלא תוכל לפרוע חובותיה בעתיד. "צריך להיות ערים לקושי האינהרנטי שבו אם החברה, על בסיס החשש לקשיים פיננסיים בעתיד, תחליט שהיא מעוניינת במו"מ עם נושיה – היא לוקחת על עצמה סיכון שאם הדבר יגיע לידיעת הציבור הרחב זה יחל תהליך של כדור שלג, שהינו בבחינת נבואה המגשימה את עצמה. ספקים, לקוחות ומשקיעים עלולים לראות בהתנהלות החברה כעדות למצוקה אמיתית, שתביא לכך שהיא תיקלע לשלב השני והשלישי של מתווה הסדר החוב", כך נכתב.

הפתרון: הרבה תמריצים

הפתרון שמציעים במשרד הוא מתן תמריצים לחברות לגשת למו"מ כשהחברה עוד בעלת יכולת פירעון, ובמידה שהדחיה המבוקשת בתשלום החובה היא של לא יותר משנה. התמריץ הראשון יהיה היכולת לגשת לבית המשפט לאשר את ההסדר המצומצם באישור של הגוף המייצג ויתר הנושים, ומבלי להזדקק לאישור מחזיקי האג"ח.

תמריץ נוסף הינו יכולתה של החברה לפנות לבית המשפט כדי לאשר את ההסדר המצומצם, גם אם בסופו של דבר נערכה אסיפת נושים ולא הושג רוב התומך בהסדר, ובמצב שכזה נטל ההוכחה נגד ההסדר יהיה על הנושים. התמריץ השלישי הנו שמירת המגעים להסדר בסודיות מוחלטת כדי למנוע את הידרדרות החברה. התמריץ הרביעי הוא צמצום משמעותי של בעלי התפקידים בהסדר, דבר שיהפוך אותו ליעיל יותר.

יעל אנדורן | צילום: עומר מסינגר

במשרד מציעים למנות "נאמן־על" עם סמכויות רחבות שינהל את המגעים מול החברה, שזהותו תהיה ידועה מהיום הראשון להנפקה, מה שיגרום לוודאות מבחינת החברה והנושים.

בנוגע לשלב השני של ההסדר (שבועדה כלל הגבלות על פעילות ומינוי משקיף מטעם הנושים), במשרד מבקשים להקל על החברה ולתת לה חצי שנה כדי שתכין תכנית ותביא אותה לאישור הנושים. לגבי המגבלה של ביצוע עסקאות מהותיות או בעלי עניין על ידי החברה, במשרד מציעים לאשר אותן על ידי נציג הנושים ולא לפסול מראש כפי שמציעה אנדורן. במסמך מבקשים גם לצמצם את היקף הגילוי של בעלי שליטה על אופן התנהלותם בחברות פרטיות שבבעלותם. השתתפו בכתיבת המסמך
עו"ד בן ליפץ, שותף בתחום ני"ע והסדרי חוב ועו"ד ניב סיון, שותף במח' מיזוגים ורכישות במשרד עורכי הדין.