IDC וסיסקו: חסרים אלפי עובדים בתחום ה-IT בישראל

במסגרת פעילות האחריות התאגידית של סיסקו שאחד מהפרויקטים בה זה "האקדמיה של סיסקו" ללימודי מקצועות ה-IT, הוחלט לבצע מחקר על ידי חברת IDC בה נבחן מצב התעסוקה בתחום ה-IT בישראל. הממצא העיקרי הוא שבמשק הישראלי קיים מחסור חמור בעובדי IT.

ההערכה היא שב-2015 יהיה מחסור של 4,800 עובדים במשרה מלאה (2,500 עובדים עם מיומנויות רשת מסורתיות ו-2,300 עם מיומנויות רשת מתהווה), ב-2017 המחסור צפוי לגדול ל-5,600. על פי ההערכות של IDC בישראל, זוהה פער גדל בין הביקוש למקצועני רשת והההיצע של אנשים אלה ומה שיותר חמור, פער גדל בין הביקוש למומחים מתחומי המחשוב ואלה הקיימים במשק בפועל.

המיומנויות הנדרשות מאנשי IT אינן כמו אלה הנדרשות מאנשי פיתוח חומרה ותוכנה | צילום: בלומברג

המיומנויות הנדרשות ביותר כיום היו: תחום הווירטואליזציה עם כ-80% מהביקוש, תחום מחשוב הענן עם כ-75% מהביקוש ומיד אחריו תחום הסייבר והאבטחה עם כ-70% מהביקוש. בסדר יורד המיומנויות הנדרשות ביותר היו: שילוב טכנולוגיות, תוכנה וחומרה במחשבי PC, רשת, מסרים מיידיים, אימייל ומיומנויות תקשורת כגון מרכזי נתונים וטלפוניה.

בפועל הפער בין הצרכים לבין כוח האדם הזמין בעלי מיומנויות רשת כלליות גדל משנה לשנה בכ-3% בשנה, וזאת כבר משנת 2013. אם בשנה שעברה הפער היה כ-25% או כ-3,400 משרות, הרי שבשנת 2017, IDC מעריכה כי הפער יגדל לכ-32%, זאת אומרת הפרש של 5,600 משרות שאינן מאוישות.

החסמים: השירות הצבאי וההכשרה

אחת הסיבות לכך לדברי החוקרים, היא שהשירות הצבאי מהווה אתגר לא פשוט בכל הנוגע להמשכיות הכשרתם הטכנית של אנשים צעירים בישראל. יתרה מכך, למשרד החינוך אין מטרה של הכשרה מקצועית של התלמידים אלא הוא רואה את ייעודו בחינוך בלבד.

תוכנית ההכשרה של סיסקו ומשרד החינוך מקיפה כ-4,000 תלמידים ברחבי הארץ | צילום: טל שחר

לכן, כרגע אין דגש משמעותי על פיתוח תחומי הכשרה בבתי הספר לקראת תפקידים בצבא שייקנו לתלמידים ניסיון ומקצועיות שישמשו אותם בתפקידים בתחום הרשתות לאחר השירות. הבעיה אם כן לדידם של עורכי המחקר נעוצה בהכשרה המקצועית בישראל המעדיפה בוגרי אוניברסיטאות עם תארים בתחום מדעי המחשב, אשר אינם תואמים את הדרישות בתחום ה-IT.

במחקר נטען כי לעיתים קרובות מידי מקצועות התקשוב מבולבלים עם מקצועות ההיי-טק (הסובל בעצמו ממחסור בעובדים מיומנים), דבר המטשטש את הבנת הנושא ומונע יצירת אסטרטגיה לאומית קוהרנטית ויעילה. 

מנהלים לא ששים לגייס ערבים וחרדים

משיחה שערכנו עם מנהל האקדמיה של סיסקו בישראל, גיא חצרוני, הוא סיפר לנו שלסיסקו יש תוכנית הכשרה לתלמידי תיכון המקיפה כיום כ-4,000 תלמידים. אולם למרות שמדובר בהכשרה מעשית המקובלת בעולם המחשוב וה-IT, קשה לדעת כמה מהתלמידים אכן ימשיכו בתחום. בנוסף קיימת גם תנופת הכשרה במגזר החרדי והערבי, אך חלק מההסתייגויות העולות מן המחקר מצביעות על בעייתיות מסויימת בהעסקת עובדים מהמגזרים הללו עקב הזמינות המוגבלת של הראשונים ובעיית הסיווג הבטחוני של האחרונים.

אחד מספקי השירות שרואיין למחקר אמר כי "קיימות מגבלות על העסקה של עובדים בני מיעוטים בעיקר משום שקשה להשיג עבורם סיווג בטחוני מתאים, דבר המגביל את תחומי הפרוייקטים בהם הם יכולים להיות מעורבים". סקר המשתמשים חשף שאחוז קטן ממנהלי המחשוב שרואיינו העסיקו בעבר או מעסיקים כעת עובדים במקצועות הרשת ממוצא חרדי או ממוצא ערבי – 12.7% ו-15.8% בהתאמה.

למרות מגבלות אלה, טוענים מחברי הדו"ח קיימות מספר הזדמנויות לעובדי רשת ממוצא ערבי בעיקר בפריפריה הגיאוגרפית של המדינה היכן שקיימים ריכוזי אוכלוסיה גדולים יותר של המגזר. עובדי רשת חרדים, שבדרך כלל לא מוגבלים בנושא של סיווג בטחוני מוצאים תעסוקה בעיקר בארגונים של משתמשי קצה היכן שהעבודה מוגבלת בעיקר לימות החול.