אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ההייטק ושברו: רצינו סקייטבורד מעופף, קיבלנו את טינדר וסנאפצ'ט צילום: youtube.com

דו"ח טכנולוגי

ההייטק ושברו: רצינו סקייטבורד מעופף, קיבלנו את טינדר וסנאפצ'ט

מה עומד מאחורי אידיאולוגיית שיבוש המציאות שבה מתגאות חברות עמק הסיליקון ומי באמת מרוויח ממנה, סיפורו של האדם שמפרסם 10,000 מאמרים ביום וחברות האשראי מעבירות למפרסמים מידע על הרגלי השופינג שלכם

14.07.2014, 14:13 | יוסי גורביץ
צמיחה אינסופית היא אידיאולוגיה של תא סרטני

בכיר באינטל הגדיר חלק מהבעיה עם עמק הסילי-קון היטב: "רצינו מכוניות מעופפות, קיבלנו 140 תווים". עמק הסילי-קון עסוק באובססיביות בהצדקה בלתי פוסקת של עצמו. הוא צריך, אחרי הכל, להסביר למה הוא אמור לקבל טיפול מיוחד והטבות ממשלתיות בזמן שהוא מייצר... מה, בעצם, פרסומות? אחת המנטרות הקבועות של עמק הסילי-קון היא דיסראפשן - שיבוש, במשמעות של שבירת הסדר הקיים והחלפתו במשהו חדש, מבריק וטוב יותר.

אבל מה בעצם הם משבשים שם? כשבודקים את המספרים, מאחורי כל הדיבורים על מהפכות ושינויים, כל הכסף זורם תמיד לאותם האנשים. בעוד מחירי הדיור מאמירים, ואנשים פשוטים נזרקים מהדירות שלהם, אנשים שההתמחות שלהם היא לא לייצר כלום לוקחים לעצמם עוד ועוד נתחים מהעוגה הלאומית. האנשים האלה, היזמים והמשקיעים שלהם, מגיעים ברובם המכריע מקבוצה אחת: גברים לבנים, שיצאו מבתי הספר הטובים. הם, במילים אחרות, האליטה. בבריטניה ובצרפת, האליטות הולכות לממשלה, תוצאה של מסורת ארוכה של חינוך לשירות הציבור; בארה"ב, הן הולכות למלא את הכיסים שלהן.

היזמים מתעשרים, המציאות לא משתנה. היכן השיבוש שהבטחתם?, צילום: שאטרסטוק היזמים מתעשרים, המציאות לא משתנה. היכן השיבוש שהבטחתם? | צילום: שאטרסטוק היזמים מתעשרים, המציאות לא משתנה. היכן השיבוש שהבטחתם?, צילום: שאטרסטוק

זה לגיטימי, אני מניח, אבל אל תנסו למכור לי את זה בתור שיבוש או מריטוקרטיה. אתם לא משבשים כלום, כי אם מנציחים את הסדר הישן; אתם לא טובים יותר מכל אדם אחר, פשוט היו לכם הזדמנויות שלאחרים לא היו. 

ומה מייצרים כל האנשים האלה? צמיחה. הם לא רוצים חברות שמייצרות מוצר עמיד, או חברות שיחזיקו דורות. הם רוצים סטארט-אפ שיזכה להמון צפיות או משתמשים, כדי שיוכלו למכור אותו במהירות תמורת רווח גדול. על כן הסיסמה האידיאולוגיה היא: צמיחה, צמיחה, צמיחה. לא ברור אם המוצר בכלל יכול להיות רווחי; הוא פשוט צריך להיראות כמשהו רווחי עד לרגע המכירה. מה יקרה למוצר אחריה, למי אכפת. לעתים קרובות מחוסל תוך זמן קצר. מה שיבשנו בדרך? איך שינינו לטובה את המצב החברתי, להבדיל מחשבון הבנק של אנשים שגם כך יש להם יותר מדי?  

מותר לחשוד שההמצאה הגדולה האחרונה של עמק הסילי-קון היתה גוגל, קרי מנוע החיפוש של גוגל. הוא באמת סיפק שדרוג יוצא דופן לחיי המין האנושי. כל מה שבא אחר כך? פייסבוק, זינגה, אפילו טוויטר? דרכים להסחת דעת ובידור, שהמטרה שלהן - תמיד - היא למכור פרסומות למישהו. ולהעשיר עוד יותר את מי שכבר עשיר.

10,000 מאמרים ביום

סוורקר ג'והנסון הוא כנראה הכותב הפעלתן בעולם. על שמו רשומים כעת 2.7 מיליוני מאמרים בוויקיפדיה, או כ-8.5% מהתוכן שלה. הוא מארגן משהו כמו 10,000 מאמרי ויקיפדיה ביום.

אני אומר "מארגן" כי הוא לא בדיוק כותב אותם. ג'והנסון כתב תוכנה, שכותבת עבורו את המאמרים. חלק ניכר מהם עוסק בחיות בלתי מוכרות, בדגש על חרקים או פרפרים, ואחרים עוסקים בעיירות פיליפיניות שלקרוא להן "שכוחות אל" זו טעות, כי זה אומר שאלוהים זכר אותן מתישהו.

ויקיפדיה. בלעדיה, איך היינו יודעים מהו דיקדיק? ויקיפדיה. בלעדיה, איך היינו יודעים מהו דיקדיק? ויקיפדיה. בלעדיה, איך היינו יודעים מהו דיקדיק?

אבל כן, זה סוג הערכים שאנציקלופדיה ראויה לשמה צריכה להכיל. הבעיה של הטהרנים של ויקיפדיה היא שלדבריהם, ויקיפדיה צריכה להיכתב על ידי בני אדם, כי רק לבני האדם יש את הזיק היצירתי שגורר כתיבה טובה.

אבל אנציקלופדיה לא אמורה להיות "קריאה טובה". אף אחד לא קורא בה בשביל הקצב, השפה העשירה, או היכולת שלה לבנות מתח מפסקה לפסקה. קוראים אותה, או ליתר דיוק מעיינים בה, בשביל המידע. והרובוט של ג'והנסן מביא את המידע, מביא אותו ממקורות אמינים, מסדר אותו וכותב אותו. לא, זה לא יהיה פרוסט, ולא יהיו שם שיאים של פרוזה. אבל זו עדיין לא סיבה להוציא את הפרוזאק. 

לפייסבוק יש שוטרת

בספרות הסייברפאנק הישנה, שאגב אמורה על פי לוח הזמנים שלה להתרחש אוטוטו, היתה תמה קבועה: ההשתלטות של התאגידים על הממשלה, במיוחד על זרועות אכיפת החוק. בפועל, התאגידים מעמידים את עצמם מעל לחוק ויש להם כוחות משטרה משלהם.

פייסבוק עשתה לאחרונה צעד מרכזי בכיוון. בעיירה מנלו פארק שבה היא ממוקמת יש עכשיו שוטרת בשם מארי פרגוסון שממומנת על ידה. מותר להאמין לפייסבוק. עוכרי הדין הממולחים שלה ודאי הסבירו להנהלה לאיזה בוץ היא תכנס אם היא תנסה לרכוש בפועל שוטרת. אבל לטעון שפייסבוק לא מרוויחה מהמצב יהיה שקר גס. קודם כל, היא כבר הרוויחה פרסום. שנית, פרגוסון - שכבר זכתה לכינוי "שוטרת הפייסבוק" - מקפידה לציין את שם החברה לעתים תכופות מאוד. והשת"פ בינה ובין פייסבוק לא נגמר שם: כשהיא מבקרת אצל הורה לילד שברח מבית הספר, למשל, היא מסבירה לאב שהיא קיבלה אישורים מיוחדים שמאפשרים לה לראות את דף הפייסבוק של הנער.

רצה שוטר וקיבל. מארק צוקרברג, מנכ"ל פייסבוק, צילום: בלומברג רצה שוטר וקיבל. מארק צוקרברג, מנכ"ל פייסבוק | צילום: בלומברג רצה שוטר וקיבל. מארק צוקרברג, מנכ"ל פייסבוק, צילום: בלומברג

מעניין. מה יקרה, למשל, אם תהיה קבוצה שתמחה בקולניות נגד פייסבוק? מה יקרה אם פייסבוק תרצה שמישהו יחקור אותה - לא משהו יוצא דופן, רק איסוף מידע? מה יקרה כשהאתיקה של פרגוסון תמצא את עצמה מאותגרת על ידי מי שמשלם לה את המשכורת? שום דבר טוב, זה מה שיקרה. וזו הסיבה שגופים מסחריים לא מממנים ישירות את המשטרה. על אחת כמה וכמה גופים מסחריים דורסניים כמו פייסבוק.

קצרצרים

1. עושים קניה באשראי? חברות האשראי לא שומרות את המידע לעצמן. אחת הדרכים החשאיות – והן אוהבות את החשאיות – שבהן הן עושות כסף היא למכור את המידע על העסקאות שלכם לצד שלישי, לרוב פרסומאים. אז חברות האשראי מוכרות את המידע על כל מה שאתם קונים, והן גם מקבלות מחברות הכבלים מידע על כל הדברים שאתם צופים בהם. את כל זה הן עוטפות בציפוי דק של אנונימיזציה כדי להתחמק מהעמדה לדין, ומוכרות את החבילה למפרסמים – כשחשוב לציין שאם האנונימיזציה היתה עובדת, למפרסמים לא היתה סיבה לשלם על המידע. שלמו במזומן, זה יעצבן את אנשי הפרסום.

קניות באשראי - עוד דרך של המפרסמים לאסוף מידע, צילום: Shutterstock קניות באשראי - עוד דרך של המפרסמים לאסוף מידע | צילום: Shutterstock קניות באשראי - עוד דרך של המפרסמים לאסוף מידע, צילום: Shutterstock

2. הניו יורק טיימס פרסם כתבה על סצינת ההייטק המקרטעת של בורמה, או מיאנמר כפי שמעדיפה החונטה הצבאית השולטת בה לקרוא לה. הבעיה: אין בבורמה רשת מתפקדת, ומהיר יותר להעביר מסמכים במונית מצד אחד של העיר לצידה האחר מאשר לשלוח אותם במייל. מאחר ואין תשתית טלפוניה מתפקדת, התושבים של בורמה חווים את הרשת קודם כל באמצעות הסלולר. אריק שמידט, אופטימי כתמיד, טוען שהדבר יאפשר לבורמזים לדלג על 20 שנה של תשתית מיושנת ולנחות ישר באמצע מהפכת הסלולר. נראה. מאחר ואין תשתית רשת, גם אין כל כך מה לדבר על מהנדסי רשת או מפתחי רשת, מה שיכול להיות בעייתי אם הקטע שלך הוא פיתוח סצינת הייטק.  

3. עוד יום, עוד מבוכה לארגוני השושו האנגלו-אמריקאים: לפני כשנה, השמידו פקידים של המודיעין הבריטי מחשבים שהיו ברשות עיתון הגרדיאן ושהכילו עותקים של מסמכי סנודן, אף שהעיתון הבהיר שיש לו עותקים אחרים שלהם, מחוץ להישג ידם של ארגוני הביון הבריטיים. עכשיו, לאחר שסוכנות הידיעות AP אילצה את ה-NSA להעביר לה מסמכים רלוונטיים באמצעות חוק חופש המידע (דבר נפלא, אולי כדאי שננסה אותו גם בישראל) מסתבר שה-NSA היה מודע ואף פיקח על השמדת המחשבים הזו. יש להניח שבחלקים ניכרים של הציבור הבריטי, לא תתקבל ההתערבות האמריקאית הזו ברוח טובה. יופי של עבודה, שפיונים יקרים - והכל בשביל טקס השמדת גרוטאות, הרבה אחרי שהסוסים עזבו את האורווה.   

4. ובידיעת שושו אחרת, משרד המשפטים האמריקאי מאשים בכיר סיני בכך שניסה לפרוץ למחשבים ולגנוב מידע ששייך לחברות הגנה אמריקאיות, כמו בואינג. מאחר והבכיר הסיני הנ"ל נמצא בקנדה ולא בסין עצמה, יש סיכוי סביר שהוא אשכרה יוסגר. ואז ארה"ב תמצא את עצמה במצב הנלעג שבו היא מעמידה לדין אזרח זר על פריצה למחשביה, כשכל העולם יודע שהיא פרצה למחשבים של כל שאר העולם. 

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות