אבל אמרנו לכם: כסת"ח לוועדת החקירה הבאה

כשבנק ישראל מפרסם דו"ח מיוחד בן 54 עמודים, שבו הוא מזהיר מפני אפשרות למפולת בשוק האג"ח הקונצרניות לצד ירידות אפשריות בשערי האג"ח הממשלתיות, ובאותה נשימה מודה לראשונה (בשפת הסתרים שלו שמוכרת רק ליודעי ח"ן) בקיומה של בועה במחירי הדירות - השאלות המתבקשות הן: מה גרם לראשי הבנק לעשות זאת ומדוע דווקא עכשיו?

התשובה לשאלה השנייה פחות מעניינת. הדו"ח שפורסם אתמול הוא תוצאה ראשונה של המלצות שגיבש לפני יותר משנתיים צוות מומחים חיצוני, להקים אגף חדש בבנק ישראל שיעסוק בתחום היציבות הפיננסית - נושא שהיה קרוב מאוד ללבו של הנגיד הקודם פרופ' סטנלי פישר. אחת ההמלצות המרכזיות של הצוות היתה שהאגף החדש יעסוק בגיבוש המלצות בתחום המדיניות המאקרו־יציבותית (Macroprudential), שדוגלת בפיקוח על יציבות כלל המערכת הפיננסית, במקום שמירה על כל מוסד פיננסי בנפרד.

מכינים את הקרקע לבאות

התשובה לשאלה הראשונה והחשובה יותר היא, ככל הנראה, היערכות מוקדמת של ראשי בנק ישראל לוועדת החקירה הבאה. זאת שחבריה ירצו לדעת מה בדיוק עשה בנק ישראל כדי למנוע את הירידות החדות בשערי האג"ח הקונצרניות. אותן ירידות שבנק ישראל עצמו הסביר אתמול כי הן "עלולות לפגוע בחוסכים באפיק החיסכון הפנסיוני, בבנקים החשופים לאותן חברות שהנפיקו את האג"ח, ובהיצע האשראי בשוק החוץ־בנקאי". באותה הזדמנות הכין לעצמו בנק ישראל אליבי לוועדת חקירה אפשרית נוספת, זו שתדון אולי בחלקו של הבנק המרכזי בניפוח בועת הנדל"ן.

מה שגורם לראשי בנק ישראל להכין כבר היום את התשתית הראייתית ל"הנה, אמרנו לכם" הוא שאחת הסיבות המרכזיות להתנפחות הבועות רובצת לפתחו של הבנק המרכזי. וסיבה זו היא הריבית הנמוכה שמנהיג בנק ישראל במשק במרבית התקופה מהמשבר הכלכלי העולמי ב־2008. כשהריבית שקובע בנק ישראל היא 0.75% והאינפלציה הצפויה לשנה הקרובה מסתכמת כעת ב־1.4%, הריבית הריאלית היא למעשה ריבית שלילית. במציאות כזו החלופות להשקעות חסרות סיכון בריבית אפסית, כמו אג"ח או דירות, נראות יותר מעניינות, וכל מי שיש לו עודף כספים נזיל פועל בהתאם. על כן, שינוי הכיוון על ידי בנק ישראל ותחילת תהליך העלאת הריבית, עלול להוביל להתפוצצות סימולטנית של שתי הבועות ובכך להגביר את עוצמת המשבר.

קרנית פלוג, נגידת בנק ישראל | צילום: עומר מסינגר

מציאות לא פשוטה

לזכותו של בנק ישראל חייבים לומר שהוא פועל כבר זמן רב במציאות כמעט בלתי אפשרית, שבה כל מהלך שהוא מבצע בכיוון אחד חוזר אליו כבומרנג מכיוון אחר. את הדילמה של הבנק בתחום מדיניות הריבית ניסח פישר לפני שנה, זמן קצר לפני פרישתו מהתפקיד. "הערך המוסף ביצוא קרוב ל־30%, ואילו הערך המוסף של ענף הבנייה הוא רק כ־8%", הסביר אז פישר מדוע הוא ממשיך להפחית את הריבית וגורם בכך ביודעין להמשך העליות במחירי הדירות, "לכן, אם עלינו לבחור, אנו סבורים שהיצוא חשוב יותר מאשר ענף הדיור".

זאת פחות או יותר הסיבה למדיניות הריבית הנמוכה של בנק ישראל. וכשביום מן הימים תופנה אליהם אצבע מאשימה מצד ועדת חקירה ממלכתית, יוכלו ראשי הבנק לומר: אבל זה בדיוק מה שאמרנו לכם, ובתאריך 14 ביולי 2014 אפילו פרסמנו על כך דו"ח מיוחד.