המקרה המוזר של מר בוט

ב־2005 הפך ויקטור בוט, איש עסקים רוסי אלמוני למדי, לסלבריטאי. באותה שנה יצא הסרט "שר המלחמה", שובר קופות בכיכובו של ניקולס קייג', שבמרכזו יורי אורלוב - סוחר נשק חסר מעצורים ומוסר שמספק רובים, תחמושת וטילים לכל רודן אפריקאי או מיליציה אכזרית שמוכנים לשלם. אורלוב, אמר הבמאי אנדרו ניקול, מבוסס על דמותו של בוט.

ב־2007 שוב זכה בוט לתהילה, הפעם בספר "סוחר המוות" של העיתונאים סטפן בראון ודאגלס פארה, שתיאר את קורותיו. שנה לאחר מכן נלכד בוט בתאילנד במבצע עוקץ של הרשות האמריקאית למלחמה בסמים (DEA), הועמד לדין ונכלא ל־25 שנה. במהלך המשפט המתוקשר הוצג בוט כאחד מסוחרי הנשק הגדולים והמסוכנים ביותר בעולם.

ניקולס קייג' כיורי אורולוב

מיתוס הוליוודי בצד, הסרט התיעודי "עלילות מר בוט הנורא" של טוני גרבר ומקס פוזדורובקין, שישודר ב־yes דוקו (שישי, 21:30), מנסה לבחון אם באמת מדובר בנציג הרשע עלי אדמות - או בדג רקק, שנפל קורבן למיתוס שגוי. "כשראיינו את אנשי ה־DEA הופתענו כמה מעט הם בעצם יודעים עליו", אומר פוזדורובקין ל"כלכליסט". "יותר משהם רצו לעצור את סחר הנשק באפריקה, הם ראו בו מטרה, פרס יוקרתי שהם צריכים לתפוס. הם ראו לנגד עיניהם את אורלוב מ'שר המלחמה', לא את בוט האמיתי".

תיעוד ביתי

החידוש העיקרי בסרט הוא סרטוני וידיאו ביתיים רבים שסיפקה לשניים אשתו של בוט, אלה. רוב הזמן, גם כשבוט מצלם את עצמו נפגש עם לקוחות אפריקאים וקולגות, קשה לראות בו את סוחר הנשק הנורא בתבל. דווקא באחד הרגעים הקלילים בסרט - תיעוד של שיר שמבצעים לכבודו חברים ביום ההולדת - צץ רמז שאולי לא הכל כל כך כשר: "בוט, בוט, בוט, הוא סחר בכל מיני דברים מפוקפקים באפריקה", הם שרים לו. הסרט מעלה סימני שאלה יותר מאשר מספק תשובות ברורות.

ויקטור בוט

"המטרה שלנו לא היתה לתת לאנשים פתרון, אלא לגרום להם לצאת מהאולם עם ספקות ועם הבנה שכל העולם הזה של סחר בנשק לא חוקי לא פועל כפי שהם תיארו לעצמם. 90% ממה שמספרים לנו בנושא אלה בדיות מוחלטות.

"זו מערכת ענקית שמעורבות בה ממשלות, ארגונים לא ממשלתיים וסוחרים גדולים הרבה יותר מבוט, שממשיכים לפעול ללא הפרעה. הרשויות בארצות הברית מציגות את זה כאילו הכניסו את בוט לכלא ופתרו את הבעיה - אבל הוא בסך הכל שחקן קטן יחסית, שעסק בעיקר בהובלה וקצת בתיווך. הנשק הלא חוקי ממשיך לזרום ללא הפרעה".

לטענתו של פוזדורובקין, הקלטות הביתיות של בוט מפריכות את הטענות של ממשלת ארה"ב בנוגע להון שצבר. "אדם שמחזיק ב־6 מיליארד דולר לא חי בסגנון חיים צנוע כזה", הוא אומר.

מושחת כמו כולם

אחת השאלות שעולות מ"עלילות מר בוט הנורא" מתייחסת ללגיטימיות של האופן שבו בוט נלכד, הורשע ונענש. במבצע העוקץ, שמוצג דרך מצלמות נסתרות בחדר המלון שבו נערכה הפגישה, מבקשים שני סוכני DEA שמתחזים לאנשי ארגון הטרור הקולומביאני FARC לרכוש נשק שישמש לפיגועים נגד אמריקאים.

בוט מסכים, ורגע אחרי פורצים לחדר שוטרים ואוזקים אותו. בעת מתן גזר הדין הודתה השופטת שמלבד המהלך הזה בוט לא נתפס מעולם בביצוע מעשים לא חוקיים, ושהיא נתנה לו 25 שנות מאסר רק כי זהו העונש המינימלי שנקבע בחוק האמריקאי לעבירה כזו. בניגוד לתיאורו כפושע מתוחכם ומנוסה, תיעוד המעצר דווקא מציג אותו כחובבן מבולבל וחסר זהירות, שאינו טורח אפילו לבדוק מיהם האנשים שאיתם הוא נפגש ואם הם נושאים מכשירי ציתות.

הסרט, אף שנעשה בשיתוף פעולה מצד בוט ורעייתו, כנראה לא יועיל להם הרבה. הערעור האחרון של בוט הוגש בספטמבר 2013 לבית משפט בניו יורק ונדחה, ופוזדורובקין לא חושב שהסרט יוכל להביא לשינוי במצב. "האם חלק מהדברים שבוט עשה היו פסולים מוסרית, והאם הוא היה עיוור להשלכות של פעולותיו? ייתכן, אבל זה לא הופך אותו לגרוע יותר מכל מנהל מושחת של קרן גידור בארה"ב", הוא מסכם.