אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"המדינה צריכה להעלות את תמלוגי המחצבות פי שניים וחצי" צילום: אוראל כהן

"המדינה צריכה להעלות את תמלוגי המחצבות פי שניים וחצי"

חוות דעת שחיבר רו"ח יהודה מלול עבור ועדת ששינסקי 2 מצאה ששיעור הרווחיות של חברות הכרייה נמצא בעלייה, ולכן יש לגבות מהן תמלוגים גבוהים יותר. הוועדה החליטה לא להעלות את תמלוגי המחצבות עד שוועדה מקבילה תגיש את מסקנותיה

16.07.2014, 10:03 | תומר גנון

חלקה של המדינה ברווחי המחצבות, המורכב מתשלומי מס ותמלוגים, עמד על 51% בשנת 2013. כך עולה מניתוח הנתונים הכספיים של שש חברות חציבה שהזמינה ועדת ששינסקי 2 לבחינת חלק המדינה במשאבי המדינה.

קראו עוד בכלכליסט

על פי חוות הדעת שהכין רו"ח יהודה מלול ממשרד אברמזון ושות', שיעור התשואה להון בפועל של החברות עומד כיום על 35%, ולכן הוא ממליץ להעלות את התמלוגים שהן משלמות על חומרי חציבה לרמה של 11.2 שקלים לטונה - פי שניים וחצי מהתמלוג כיום שעומד על 4.7 שקלים לטונה בפועל.

 

שוק המחצבות בישראל נשלט על ידי שלוש חברות

 

מחר הוא המועד האחרון להגשת ניירות עמדה למסקנות הביניים של ועדת ששינסקי 2. הוועדה המליצה שלא להעלות בשלב זה את התמלוגים על חצץ וגיר, שהם עיקר חומרי החציבה שבשימוש. זאת משום שוועדה אחרת שהוקמה כדי לטפל בבעיית הריכוזיות בענף בראשות רם בלינקוב טרם סיימה את עבודתה. חברי ועדת שישנסקי 2 סבורים שעד שהשוק ייפתח לתחרות, העלאת התמלוגים תגולגל ישירות על הציבור.

שוק המחצבות מורכב מ־42 מחצבות חצץ ומ־19 מפעילים. אלא שהוא נשלט על ידי שלוש חברות גדולות: רדימיקס (אבן וסיד) שמחזיקה ב־33% מהשוק, שפיר הנדסה שמחזיקה ב־30% והנסון (18%). לפי בדיקה של הכלכלן שאול קרונלנד, שלוש החברות אחראיות לשני שלישים מייצור החצץ בישראל.

חוות הדעת של רו"ח מלול, שפורסמה באתר של ועדת ששינסקי 2, בחנה את תוצאות החברות הגדולות בענף משנת 2006 ומצאה שחלה עלייה משמעותית בשיעור הרווחיות שלהן מאז. על פי חוות הדעת, ההכנסה לטונה של המחצבות עמדה על 19.6 שקל לטונה בממוצע ב־2006, וגדלה ל־33.5 שקל לטונה ב־2013; ואילו שיעור הרווח לפני מס מתוך ההכנסות עלה מ־17% ב־2006 לשיעור של 40% בשנת 2013.

מחצבה, צילום: אלעד גרשגורן מחצבה | צילום: אלעד גרשגורן מחצבה, צילום: אלעד גרשגורן

 

לעומת זאת, חלקה של המדינה הצטמק מ־74% בשנת 2006 ל־51% בשנה שעברה. מלול קובע כי על כל שקל שהמחצבות מרוויחות על השימוש במשאבי הטבע הן מעבירות שקל למדינה, אולם סבור שעליהן להגדיל את התמלוגים.

מהנתונים בחוות הדעת עולה כי אחת הסיבות לעלייה ברווחיות של המחצבות היא שההוצאות שלהן צמחו בקצב קטן בהרבה מקצב עליית מחירי המוצרים שהן מפיקות. לפי נתוני הלמ"ס, בשנים 2006–2013 עלו מחירי מוצרי המחצבות ב־67%. לעומת זאת, לפי הניתוח של רו"ח מלול, בתקופה המקבילה ההוצאות שלהן עלו ב־23% בלבד.

המלצה שנייה להעלאת התמלוגים מהמחצבות

 

מלול אינו היחיד שהמליץ על העלאת התמלוגים. כפי שפורסם ב"כלכליסט", הכלכלנית רות לובנטל, שנשכרה על ידי רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) כדי לבחון את גובה התמלוגים על חצץ, המליצה להכפיל אותם מהקבוע כיום לשיעור של 8.8 שקלים בתוספת מע"מ לטונה.

תמלוגי החצץ שגבתה הרשות בשנת 2012 אשר מהווים 80% מכלל תמלוגי החציבה עמדו על 170.8 מיליון שקל, כך שתיאורטית אימוץ המלצתה של לובנטל היה מוסיף לקופת המדינה כ־200 מיליון שקל בשנה. בכל אופן, ברשות לא אימצו את המלצתה של לובנטל ולא הציגו אותה במלואו בפני ועדת ששינסקי 2.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות