המורשת של מונדיאל 2010: ניידות והומלסים

לכל האנשים שממשיכים להעביר ביקורת על המיליארדים שדרום אפריקה הוציאה על אירוח המונדיאל ב־2010, יש לג'ייסון בלאקמן רק דבר אחד לומר: ניידות. כיום השליחים שלו מגיעים בתוך 14 דקות בלבד לשדה התעופה של יוהנסבורג מהמרכז הפיננסי סנדטון, בזכות השימוש ברכבת המהירה, Gautrain, שבניית המסילה שלה הושלמה ימים ספורים לפני בעיטת הפתיחה של הטורניר, זאת לעומת נסיעה של יותר משעה בכביש. "היו הרבה אנשים שליליים שפקפקו ביכולת של דרום אפריקה להתמודד עם המונדיאל", טוען בלאקמן, מנהל הפעילות באפריקה דרומית לסהרה של חטיבת DHL אקספרס של דויטשה פוסט. "הראינו להם שהם טועים". בעוד הברזילאים יצאו בהפגנות המוניות נגד 11 מיליארד הדולרים שהוציאה המדינה על המונדיאל ב־2014, האירוע מ־2010 ממשיך להוות מקור לגאווה לאומית עבור רבים בדרום אפריקה. השיפורים בתחבורה ממשיכים לשרת את תושבי יוהנסבורג, המהווה את המרכז המסחרי של המדינה, שבעבר נאלצו לנסוע לעבודה ברחובות צפופים ומועדים לתאונות של מיניבוסים.

הומלסים משחקים כדורגל | צילום: איי פי

415,400 מקומות עבודה

"היה נהדר לארח פה את המונדיאל ב־2010", אומר אלכסנדר שריגה (42), מתכנת מחשבים, שהנסיעה מביתו בפרבר מלוויל למקום עבודתו בסנדטון ארכה לפני כן שעה. "חל שיפור משמעותי בתחבורה הציבורית. אני שונא לנהוג ליוהנסבורג. תמיד הרגשתי שזה רק עניין של זמן עד שתהיה לי תאונה. הנהגים מטורפים. אני מעדיף לשבת ולשתות קפה באוטובוס או לקרוא ברכבת".

לפי סקירה סופית שפרסמה הממשלה בנובמבר 2012, דרום אפריקה הוציאה 30 מיליארד ראנד (2.8 מיליארד דולר) על אירוח האירוע הנמשך חודש, כולל 11.7 מיליארד ראנד (1.09 מיליארד דולר) לבנייה ושיפוץ של עשרה אצטדיונים. תג המחיר הזה אינו כולל כסף שיועד לשדרוגים מתוכננים בתחבורה, פרויקטים שהואצו כדי שיעמדו בגל של יותר מ־300 אלף אוהדים שביקרו במדינה.

מונדיאל 2010 הוסיף 55.7 מיליארד ראנד (5.2 מיליארד דולר), שהם 0.2% לתמ"ג של דרום אפריקה באותה השנה, יצר 415,400 מקומות עבודה והכניס לקופת המדינה 19.3 מיליארד ראנד במסים (1.8 מיליארד דולר), כך לפי הערכות הממשלה מ־2012, שהסתמכו על מחקר של חברת החשבונאות גרנט תורנטון. אולם אדי קוטל, עורך "המונדיאל בדרום אפריקה: מורשת למי" ("South Africa’s World Cup: A Legacy for Whom"), מערער על הנתונים האלה. לדבריו, הטורניר לקח כספים מפרויקטים בעלי חשיבות גבוהה יותר, כמו אספקת דיור סביר ובעיקר היטיב עם פיפ"א והאזרחים העשירים.

סוקר סיטי. היחיד שמרוויח | צילום: אי פי אי

10 מיליון הומלסים

מאז סיום משטר האפרטהייד ב־1994, הממשלה אמנם סיפקה בתים ל־2.8 מיליון משפחות עניות, אך קוטל מציין כי ל־10 מיליון אנשים עדיין אין דיור הולם. מרביתם משוכנים ביותר מ־2,000 צריפים ופחונים בשולי יוהנסבורג וערים אחרות. "הממשלה פעלה בהפסד פיננסי מוחלט בכל הקשור למונדיאל, זאת מכיוון שפיפ"א מעולם לא שילמה מס", אומר קוטל, חוקר במרכז לחקר עבודה בקייפטאון. בהגדרה פיפ"א לא משלמת מסים למדינות המארחות. "איני חושב שהרווחנו מזה, אולי מלבד כמה שיפורים בתשתית התיירות. בזבזנו מיליוני ראנד מכספי הציבור, בייחוד על בנייה ושדרוג של 10 האצטדיונים, שעדיין לא מנוצלים עד הסוף וצוברים הפסדים".

עם זאת, הדיון בדרום אפריקה על הטבות המונדיאל אינו ייחודי רק לה. בעוד שבגרמניה טענו שמונדיאל 2006 הכניס לתעשיית התיירות 300 מיליון יורו נוספים (410 מיליון דולר), הוסיף 2 מיליון יורו למכירות הקמעונאיות ויצר 50 אלף משרות חדשות, הפרופסור לכלכלה וולפגנג מאנינג מאוניברסיטת המבורג גילה כי המונדיאל לא סיפק דחיפה משמעותית לכלכלה.

מחקר אקדמי בנוגע למה שמכונה "מגה־אירועים" כמו המונדיאל, האולימפיאדה ומשחק הסופרבול, לא מצא ראיות לכך שהתגשמו ההטבות שהמארגנים מבטיחים, כך סיכם הפרופסור לכלכלה דניס דואטס מאוניברסיטת מרילנד במחקר שערך ב־2010.

אולם, דני ג'ורדן, שעמד בראש הוועדה המקומית של מונדיאל 2010, אומר כי הטורניר עזר לנטרל חלק מהתפיסות השליליות לגבי דרום אפריקה, העלה את המסחר וההשקעות והרחיב את תעשיית התיירות.

"אי אפשר לבנות חברה שמתמקדת אך ורק על בניית בתי ספר ובתים", הוא אומר. "חייבות להיות גם פעילויות פנאי. בעוד אנחנו דואגים לבעיות החברתיות, אסור לנו להשתמש בפלטפורמה שהמונדיאל יוצר כדי להעלות טיעונים כוזבים". המורשת המתמשכת ביותר של האירוע היא הדחיפה שהעניק לתוכנית שדרוג התחבורה. הרכבת המהירה Gautrain החלה לפעול בין סנדטון ושדה התעופה הראשי של יוהנסבורג באמצע 2010, והורחבה לבירה פרטוריה שנה לאחר מכן. יותר מ־52 אלף אנשים משתמשים בכל יום במערכת הרכבות המתפרסת על פני 80 ק"מ, ועוזרים להקל על העומס בכבישים. "נסעתי ברכבת ביום השני להפעלתה", מספר שארל דה פלסיס, סגן נשיא בחברת ייצור הזהב והניקל מאוונה אפריקה. כעת הוא משתמש ברכבת לפחות פעם בחודש. "זה מעולה. מדובר בשיפור משמעותי לעומת הימים שנאלצנו לנסוע במכונית לשדה התעופה ולהחנות את המכונית שם לשבוע".

מהמורות וספינים

ב־2009 הושק ביוהנסבורג בעלות של 3.7 מיליארד ראנד (345 מיליון דולר) שירות אוטובוסים בשם ריאה ואיה, שפירושו "אנחנו נוסעים" בשפת סותו. 277 האוטובוסים של השירות החליפו 887 מוניות גדולות, ומספקים לתושבי סווטו בדרום־מערב העיר דרך בטוחה וזולה יותר לנסוע. האוטובוסים של ריאה ואיה חולפים על פני אצטדיון FNB ו־94,736 המושבים שלו בסווטו, שם ספרד גברה על הולנד בגמר של מונדיאל 2010. האצטדיון נבנה ב־1987 ושופץ בעלות של 3.8 מיליארד ראנד (355 מיליון דולר), בשנה שעברה הוא אירח 17 אירועים, כולל משחקי רוגבי, כדורגל והופעות של יו2, ג'סטין ביבר וריהאנה, ואף הגיע לרווח תפעולי, כך לפי Stadium Management South Africa, שמנהלים את המקום. עם זאת, אצטדיון סוקר סיטי הוא האצטדיון היחיד שרווחי. האצטדיונים האחרים שנבנו רק שואבים כסף מהרשויות המקומיות. אצטדיון נלסון מנדלה ביי בפורט אליזבת', למשל, משך 125 אלף צופים בלבד בממוצע שנתי. הוא עולה לעירייה 6.5 מיליון דולר בשנה.

אחד הפרויקטים השנויים ביותר במחלוקת היה השדרוג של 185 ק"מ של מחלפים מסביב ליוהנסבורג ופרטוריה. זמן הנסיעה של 67 הק"מ שמפרידים בין שתי הערים אמנם הופחת בחצי, אך ההחלטה לגבות אגרה הכעיסה את איגודי העובדים והנהגים. בחודש שעבר דיווח העיתון המקומי "בילד" ("Beeld") כי מונתה ועדה לחקור את ההשפעה של תשלום האגרה. "הוציאו 20 מיליארד ראנד על סלילת הכבישים", טוען ווין דובאנג', יו"ר הקבוצה המתנגדת לאגרה. "הם הוציאו יותר מדי. הכבישים ביוהנסבורג עצמה כלל לא השתפרו, למעשה הם רק הידרדרו ונוצרו בהם עוד מהמורות, הרמזורים לא פועלים והסימונים על הכביש דהו. הכל הוחמר בארבע השנים האחרונות". השיפור בכבישים הראשיים והפחתת העומסים אמנם שיפרו את חיי הנהגים, אך בלאקמן טוען כי תשלומי אגרת הכבישים ועליית מחירי הדלק מקזזים מעט מהיתרונות האלה. אף על פי כן, הוא מודה כי היתרונות גדולים מהחסרונות.

"אנשים ראו את היכולת של דרום אפריקה להתמודד עם אירועים ברמה בינלאומית, ונהיו מודעים לכך שיש לנו כבישים סבירים ושדות תעופה בינלאומיים", הוא מוסף. "היה ספין חיובי, ונותרה תדמית חיובית של דרום אפריקה. למונדיאל היתה השפעה מאחדת".