אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
למה גבינה משמינה יותר מחסה? צילום: shutterstock

למה גבינה משמינה יותר מחסה?

אם אנרגיה היא פונקציה של מסה, אז איך זה שב-100 גרם גבינה צהובה יש יותר קלוריות מאשר ב־100 גרם חסה? נריה

17.07.2014, 10:07 | בלדד השוחי

נריה היקר,

בוא נתחיל ישר מהחלק הכי מוזר בכל הסיפור הזה: מסה ואנרגיה הן פנים שונות של אותה תופעה. זה נוגד את האינטואיציה, אבל ככה זה: כשמוסיפים למשהו אנרגיה מתווספת לו גם מסה, וכשמוסיפים מסה מתווספת אנרגיה. זה אומר שגומייה מתוחה שוקלת יותר מגומייה רופסת, שכוס קפה חם שוקלת יותר מכוס קפה קר, ושסוללה טעונה שוקלת יותר מסוללה מרוקנת, גם אם ממש בקצת.

לתזונאים לא אכפת כמה אנרגיה יש בגבינה צהובה, צילום: shutterstock לתזונאים לא אכפת כמה אנרגיה יש בגבינה צהובה | צילום: shutterstock לתזונאים לא אכפת כמה אנרגיה יש בגבינה צהובה, צילום: shutterstock

בכל גרם, לא משנה של מה, יש בערך 20 ביליון (אלף מיליונים) קלוריות. ובכל מקום שבו יש 20 ביליון קלוריות, יש גרם. כשהפצצה האטומית הוטלה על נגסאקי ושחררה 20 ביליון קלוריות של הרס ומוות, היא איבדה בערך גרם אחד ממשקלה. זו המשוואה. וזה אומר שב־100 גרם חסה וב־100 גרם גבינה יש בדיוק אותו מספר קלוריות. אותה כמות אנרגיה.

העניין הוא שאנרגיה טמונה במזון בשלל צורות: חלק מהקלוריות מגיעות בצורת חום ("קאלור" זה "חום" בלטינית), אז בחסה חמה יש יותר קלוריות מאשר בחסה קרה. קלוריות אחרות מגיעות בשלל צורות שונות, כשהרוב המכריע מגיע בצורת אנרגיה גרעינית, שאותה קשה מאד לנצל. אפילו בכור גרעיני עדיין לא מצליחים להפיק אותה מחסה או מגבינה.

רוב סוגי האנרגיה האלה לא מעניינים את הגוף שלך, שאינו יודע לנצל אותם. לכן לתזונאים לא אכפת כמה אנרגיה יש בגבינה צהובה: מה שמעניין אותם זה כמה אנרגיה הגוף שלך יפיק ממנה. והגוף שלך יודע לקחת מהמזון רק סוג אחד של אנרגיה: אנרגיה כימית.

אנרגיה כימית נובעת מהקשרים שמחברים בין האטומים. חשוב עליהם כעל קפיצים: צריך אנרגיה כדי למתוח אותם, וכשעוזבים אותם הם משחררים אותה. הקסם שבו מזון הופך לאנרגיה (שנקרא "חילוף חומרים" או "מטבוליזם") מורכב מסדרות של תהליכים כימיים שבהם אטומים נפרדים זה מזה והקפיצים שמחזיקים אותם משתחררים. חלק מהאנרגיה הזו מנוצלת כדי לדרוך קפיצים אחרים, לחבר אטומים וליצור חומרים לבניין הגוף, וחלקה מנוצלת כדי להפעיל את הגוף. ובגבינה יש פשוט יותר קפיצים שהגוף יודע לפרק מאשר בחסה.

הערך הקלורי הנקוב על האריזה, אגב, הוא רק הערכה גסה שמושגת על ידי שריפת המזון. אש היא תהליך כימי, והאנרגיה שמשתחררת בבעירה היא אותה אנרגיה "קפיצית" שהגוף מנצל בחילוף החומרים. אז כדי לאמוד כמה קלוריות זמינות יש במזון, פשוט שורפים אותו ומודדים כמה חום השתחרר. עכשיו לך תבנה על זה דיאטה.

שאלות לבלדד השוחי: askbildad@calcalist.co.il

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות