ראשי הרשויות הצהירו כי אינם עומדים בתשלומים לקבלנים - וההצבעה בנושא נדחתה

לחץ שהפעילו הרשויות המקומיות הוביל לדחיית ההצבעה שתוכננה לעלות היום (ד') בדיון בוועדת הכלכלה. ההצבעה שתוכננה עוסקת בשתי הצעות חוק של הח"כים רוברט אילטוב ושלי יחימוביץ', שאמורות להגביל את תקופת האשראי לספקים מצד מוסדות המדינה ובעיקר רשויות מקומיות. מדובר בשני חוקים שאוחדו לצורך הדיון והגיעו יחד להצבעה בקריאה ראשונה. לפי ההצעות תוגבל התקופה בה יוכלו מוסדות מדינה וגורמים ציבוריים לשלם לספקים וקבלנים לתקופה של 45-30 יום לפי התחום בו מדובר.

כאמור, עוד קודם לדיון הצהירו נציגי הרשויות המקומיות כי גם אם החוק יעבור לא יוכלו לעמוד בו. יו"ר הוועדה פרופ' אבישי ברוורמן הסכים לדחיית ההצבעה אך דרש מהרשויות המקומיות להגיש מסמך מסודר ובו הם מציינים את תנאי התשלום שבהם הם כן יוכלו לעמוד.

יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ אבישי ברוורמן | צילום: טלי מאייר

מתוך כלל הענפים הנפגעים תדיר מהאיחורים בתשלום לספקי מוסדות המדינה, בולט מאוד ענף הבנייה. השינוי הבולט ביותר שכלולות בהצעות החוק הוא הכללת רשויות מקומיות ותאגידים מקומיים בחובה לעמידה בתנאים אלה. בעוד שמשרדי הממשלה וחלק מהחברות הממשלתיות כפופים לחוזה הממשלתי שהינו חוזה שבו נקבעה מראש תקופת התשלום לקבלן והוגבלה ל-38 ימים מעת הגשת החשבון, הרי שברשויות המקומיות המצב עגום מאוד. על פי נתוני אגף הכלכלה של התאחדות בוני הארץ, האיחור בתשלומים של עיריות ותאגידים עירוניים שבבעלותן נע בין 120-170 ימים (כ-4-6 חודשים) מרגע הגשת החשבון בתחומי הבנייה. עובדה זו מכבידה ומקשה על פעילותם של עסקים קטנים ואף הביאה לפגיעה קשה בקבלנים רבים בשנים האחרונות.

נציין, כי כ-70% מהקבלנים בישראל הינם למעשה עסקים קטנים וכי מאות מהם מבצעים עבודות בנייה ותחזוקת מבנים עבור רשויות ותאגידים מקומיים.

סגן נשיא התאחדות בוני הארץ, אשר גרין דיווח לח"כים לקראת הדיון: "אישור החוק יאפשר, לחלק את נטל הסיכונים בין הקבלנים למזמיני העבודה וכן, לתרום ליציבותן של חברות המבצעות פרויקטים. זו הפעם הראשונה שבה הכנסת תחייב רשויות מקומיות לקבוע תנאי תשלום הגיוניים הנהוגים במשרדי הממשלה ולעמוד בהם".